שינוי תפישה
לפי אנשי סיטרואן, המותג שינה תפישה לפני כשנתיים וזו כעת עומדת על ארבעה מרכיבים עיקריים: תעוזה, קיימות, נוחות, פשטות. כל אלה אמורים למצוא ביטוי בדגמים המכוונים לכולם – לכן תוכלו למצוא אצלו מכוניות עירוניות עם שני מושבים (אמי) או כאלה עם תשעה מושבים (ספייס טורר), פשוטים יחסית (C3) או נכבדים (C5 איירקרוס החדש). במובן מסוים, בדרכה של סיטרואן מלפני יובל – אז עם DS ו-XM, גם דה שבו ואמי 6.
ב-2024 מכרה סיטרואן 671,000 מכוניות בעולם, ובשנה זאת ראה אור הדור החדש של המכונית הנמכרת ביותר שלהם, C3, כשבזמן הקצר כבר הספיקו להימסר 87 אלף יחידות מהדגם, כש-40 אחוז מהם, מונעים חשמל. בשנה הזאת אף החל ייצור דגם שיועד אך ורק לשווקים מתפתחים, באסאלט (Basalt) שמו, והוא מיועד להודו ולדרום אמריקה.
בכל הנוגע לשנה הנוכחית, סיטרואן תציג שמונה חידושים במערך הדגמים שלה; שלושה מהם כאן, גם ברכב העירוני הקטן, אמי, גם גרסת באגי. במשך ארבע שנים נמסרו שבעים אלף יחידות מאוטו רכב עירוני מתוק שלא יזכה להכיר אספלט ישראלי, תוצאה של תקנות והגבלים מקומיים שלנו. וגם: יחידת כוח נוספת ל-C3 החשמלי, מתיחת פנים לברלינגו והדבר החשוב ביותר הוא כאמור הדור החדש של C5 איירקרוס.
******
המשפחתית
סיטרואן C4 – דור שלישי של המשפחתית שהוצג ב-2020 לדגם שנחנך ב-2004 – שהמתינה לי עטתה צבע בטון ונראתה כמו מכונית שבאמת רוצה להיראות טוב. זה לא שטרום מתיחת הפנים היא הייתה מכוערת, אבל כעת הצבע הזה בשילוב יחידות התאורה החדשות עם שלוש חתימות אור וצביעה דו-גונית, עם שחור לא רק לגג אלא גם לחלקה האחורי של המכונית, פשוט עושה טוב לעיצוב. הלוגו החדש תופס מקומו, בגדול, במרכז, וישנן הפעם יותר זוויות או קווים חדים, לדוגמה אלו האנכיים שבפגוש הקדמי. C4 מוצעת כעת עם שישה צבעים, לבחירה, ובנוסף לבטון הנ"ל הצטרף להיצע גם גוון כסוף.

מתיחת הפנים כוללת גם מושבים במבנה משופר, גם עם תמיכה צידית עדיפה. גלגל ההגה בעיצוב חדש וישנם חומרים רכים יותר בתא הנוסעים, נוספה תצוגה עילית המוקרנת על מסך ולא על השמשה. השינויים והתוספות האלה מעניקים קורטוב של פינוק, דבר שפחות הורגש טרום מתיחת הפנים. אבל זה מעולם לא היה הדבר העיקרי כאן, בדור הזה של C4; העיקר הוא בנוחות הנסיעה – וזו נהדרת. אין שינוי בכיול המתלים, ואלו כוללים את הבולמים הייחודיים לסיטרואן – עם משככים הידראוליים בקצה מהלכם (PHC) – ואלה מצליחים להעלים בצורה נהדרת את מפגעי הכביש. פסי האטה, תיקונים, שברים – כל עוד מגיעים במהירות סבירה למפגע, צולחים אותו בנוחות מעולה.

וזה הסיפור הגדול של הדור הזה. פחות הפינוק וממש לא ראות החוצה מרשימה (מראות קרובות לקורות הקדמיות, למשל), בוודאי לא הבלימה שהייתה לא אחידה, עם נשיכה ראשונית שלעיתים הייתה מושלמת ולעיתים הייתה ספוגית למדי. אלא נוחות הנסיעה המעולה ביחס לסגמנט והמרחב מעולה, גם שימושיות אם מכניסים לכאן את גרסת X שמציעה תא מטען עצום כשכל זה מוגש עם תג מחיר נגיש, יחסית.
ל-C4 מספר יחידות כוח, הכוללות גם חשמלית, ממש כמו זו שפגשנו בעבר. יחידת הכוח שהייתה ב-C4 שקיבלתי, הייתה מסוג ההיברידית-מתונה, לראשונה בדור הזה. מנוע 1.2 ליטר המוגדש והמוכר, בשילוב מערך חשמלי (48 וולט) מנוע חשמלי צנוע (28 כ"ס), להספק כולל של 136 כ"ס ו-23.4 קג"מ. שום דבר מרגש. תיבת ההילוכים דו-מצמדית עם שישה הילוכים, וזו מחליפה פלנטרית עם שמונה הילוכים. זו אותה יחידת כוח המשרתת את פיג'ו 3008 שנבחנה גם על אספלט ישראלי. המון כוח היא לא מספקת, אבל במבחן של האחרונה היא דרשה ליטר בנזין לכל 16.1 קילומטר, בממוצע, בפועל; נתון בהחלט מרשים לכל דעה. המנוע החשמלי גם דאג לבטל את הוויברוץ הקל ואת הצליל הכאילו 'דיזלי' שיש למנוע הזה.

אז כאן שומעים יותר את צליל ה'דיזליות' של אותו מנוע בנזין. ייתכן שזה המשקל הנמוך יותר של המרכב, ייתכן וזה בידוד הרעשים הפחות מוצלח. בכבישים המפותלים של האזור בו היינו, הפגינה ה-C4 אחיזה טובה, אך גם התנהלות עצלה בכל הנוגע לתגובת דוושת התאוצה. המכונית הזאת מכוונת לנינוחות – וכמשפחתית תכונה זו יחד עם נוחות עדיפות עשרות מונים על הנאה בהקשר דינאמי. בוודאי צריכת הדלק, ואני אהמר בביטחון שתהיה טובה מזו של האח הגבוה של המותג שנושא פרצוף אריה.
*****
דגם הפנאי
הדור השני של סיטרואן C3 איירקרוס, דגם שנחנך ב-2017, נראה לדעתי נהדר, בעיקר בצבע הירוק עם הגג הלבן. כי העיצוב מתוק והירוק הכאילו צבאי פשוט גורם לו להיראות בו-זמנית גם רציני כזה, בטח עם התפיחות מעל בתי הגלגלים שמקנים לו מראה מוצק יותר, או פסי ההעמסה שעל הגג, או הפגוש הקדמי האגרסיבי או הכנף האחורית הבולטת. איזה חמוד הוא.

וגם כאן, בדומה ל-C4, ישנם שישה צבעי מרכב לבחירה ואפשרות לצביעה דו-גונית. בדומה לאח התאום ממותג אופל, זפירה החדש, גם כאן הסיפור הגדול הוא היכולת להסיע שבעה נוסעים ברכב בסגמנט B-SUV, לכן גם הוא נראה גדול יותר מפיג'ו 2008 איתו הוא חולק רצפה וגם מכלולים. קל להתבלבל ולחשוב שהוא שייך לסגמנט שמעל, הקומפקטי. הסיפור המעט פחות גדול, הוא שלראשונה, רכב בסגמנט זה מצויד בבולמים הייחודיים הנ"ל של סיטרואן, ממש כמו באחים הגדולים.

תא הנוסעים של C3 איירקרוס נאה בהחלט, החומרים סבירים מינוס לסגמנט ולא מעבר, ובאזורים בהם מניחים את המרפקים, החומרים רכים יותר. צריך לזכור שבסגמנט הזה לא בנמצא, כמעט, חומרים איכותיים ויקרים. בקיצור, העיצוב נאה בהחלט, רק איכשהו בתחושה זה מעט מתפספס.

שלוש רמות אבזור לדור החדש. בעוד לנמוכה מכולן הנקראת 'YOU', מתבססת על צג הנייד המשמש כמסך מולטימדיה, ממש כמו ב-C3 הרגילה, וברמת האבזור הגבוהה, המכונה 'MAX' יש צג מולטימדיה נאה בגודלו (10.25") וחומרים משודרגים במושבים. הרכב בו נהגנו היה ברמת הגימור הגבוהה והציע גם צימוד וגם משטח טעינה לסלולרי – השילוב המושלם למניעת כבל חשמל בתא הנוסעים.
לאורך הדשבורד בד המעניק תחושה חמימה יותר ולוח מחוונים מוקרן נמצא הרחק לפנים, ולדעתי הביצוע מצוין. מבנה זה מאפשר גם לגלגל ההגה הקטנטן, הממוקם נמוך ממנו, לא להסתיר את המידע. מבנה ההגה אינו עגול אלא מעט מלבני ואת זה אני פחות מחבב. ואם בראות עסקינן, אני פחות אוהב את זה שמראות הצד צמודות לקורות הקדמיות, וגם מצלמת הרברס לא הרשימה באיכותה. חלקו העליון של הדשבורד נוטה קלות לאחור וזה מאפשר להניח עליו חפצים מבלי שיטיילו בנסיעה, מה שמשדרג את מקומות האחסון.
המושבים נוחים, המרחב ראוי, תנוחת הנהיגה טובה ואני מעדיף שגלגל ההגה יצא יותר החוצה. מאחור, מפתח הדלת ראוי, המושבים נוחים והמרחב מעולה ביחס למקובל בסגמנט, כך גם מרווחי הראש ווהמקום לכפות הרגליים. גם אותן תגיות כמו באחות הנמוכה נמצאות כאן, כמו "תהיה שמח" ו"תרגיש טוב" וזה ממש חמוד. ברכב המבחן לא הייתה השורה השלישית המדוברת, אבל ברכב שעמד בצד ודגמן תא אחסון חיצוני על הגג הייתה כזאת.

עבדכם נכנס באלגנטיות לבדוק, ואלו הממצאים: קיפול המושבים האמצעיים נעשה בקלות, נוחות הכניסה בסיסית בלבד, לילדים יהיה קל יותר להיכנס ובוודאי לצאת משם. המושבים נמוכים מאוד, אך יש מקום לדחוף את כפות הרגליים תחת המושבים האמצעיים, כך שכל המקום הזה סביר בהחלט.
כמובן ששורה זאת תגיע על חשבון נפח אחר, חלל תא המטען. בגרסת החמישה מושבים לפחות יש נפח הטענה מרשים של 460 ליטרים, וזה הרבה מעל לממוצע בסגמנט. בתא המטען ווי עגינה ותלייה, תאורה ורצפה בשני גבהים. נרשם חסרונו של גלגל חלופי. התכופפות מטה, גלתה המון מקום תחת רצפת הרכב לאכלס גם גלגל בגודל מלא. ויעשה טוב היצרן אם ידאג לעניין.
הכל חדש
שתי יחידות כוח מוצעות עם הדור החדש; חשמלית עם 113 כ"ס אותה פגשנו ב-C3 הרגילה` זו עם מנוע הטורבו-בנזין 1.2 ליטר והמערך ההיברידי-מתון, ממש כמו ב-C4 הנ"ל – והיא זו שהייתה ברכב בו נהגתי. על היתרונות החסרונות כבר קראתם, כאן אוסיף רק שהצליל ה'דיזלי' חזק יותר, כנראה בשל בידוד פחות מוצלח, כי בכל זאת, סגמנט זול יותר. בכלל, במהירות נמוכה נשמעים יותר צלילים מכניים מיחידת הכוח הזו, משהו שפחות הורגש באחות הגדולה. גם תיבת ההילוכים הייתה פחות נינוחה בפעולתה, מזו של האחות הגדולה שהיא לכשעצמה פחות נעימה מזו של פיג'ו 3008. ועדיין, למען הסר ספק, מדובר ביחידת כוח נעימה, בוודאי בהינתן תיבה דו-מצמדית. כאן ובניגוד ל-C4 מורגשת יותר פעולת המנוע החשמלי, בנסיעה עירונית.
נוחות הנסיעה טובה בהחלט, ואני ממש אוהב את טכנולוגיית הבולמים הזו. כן, זה פחות מהנה בכביש המפותל, אבל בנהיגה יום-יומית אני לא מוצא משהו שאני מעדיף יותר. זהו רכב שנועד להעניק נוחות ושימושיות במתווה ובתוואי נסיעה אופייני. גם מעבר מהיר יחסית, על פסי האטה, לא הפגין חולשת כיול וזה נע בנועם וברכות כזאת, בעיקר במפגש עם המכשול. בכביש מפותל עם עיקולים הדוקים ובעומס דינמי, זוויות הגלגול מורגשות, אבל לא מאוד, כאילו לגוף נטייה לרכון, אבל זה נעצר ולא ממשיך הלאה. מפתיע לטובה, מעניק ביטחון גם בדרך כזאת.

במחיר הנכון, ויותר מתמיד
סיטרואן C3 איירקרוס מעוצב מצוין, מציע שימושיות גבוהה, מרחב נאה ביחס לדגמים אחרים בסגמנט, ולאור ההיכרות עם יחידת הכוח גם צריכת דלק טובה.עכשיו נשאר רק לראות מה יהיה תג המחיר, כי במידה והוא יהיה מזמין, אין כל סיבה כי משפחות לא ישקלו את הדגם הזה ויעדיפו אותו על פני משפחתיות או רכבי פנאי מסגמנט גבוה יותר. עד כדי כך.