שש וחצי בבוקר, ואנחנו יוצאים משדה התעופה הבין לאומי של שנגחאי היישר אל ההמולה הסינית במיניוואן גדול וישן של ביואיק. ביואיק שמקורה בדטרויט ושם הגיעה לסוף דרכה, עושה חייל בסין, ובתערוכה נפגוש גם סדאן חדשה וחשמלית, גם מיניוואן ענק במיטב אופנת סין של היום (בכתבה הבאה).
הפקקים סביב העיר, שהם ענקיים תמיד, ארוכים עוד יותר. הנהג שלנו מנסה לשבור את שיא העקיפות והצפצופים בסלאלום נתיבים, אבל זה לא באמת עוזר – גם בגלל שזה מה שעושים נהגים רבים אחרים.
ממלון התעופה בו אנחנו מתגוררים הדרך לאתר התערוכה נמשכת עשר דקות בלילה – שעה כעת. כאשר מגיעים לכניסה פוגשים במאפיינים נוספים: עומס אדיר, המולה בלתי פוסקת, המוני אדם, רעש בוטה.
הכניסה לתערוכה מחייבת תהליך הרשמה הכולל צילום פנים עם הגשת הבקשה לצורך זיהוי אוטומטי באמצעות סריקה עם הכניסה. התגובה של המערכת לצילום מיידית להפחיד, במקרה שלי היא החליטה שאני אינני אני אלא מישהו אחר, ובכל זאת הוכנסתי.
התחושה היא שאפילו המארגנים לא ציפו לכל כך הרבה אנשים, או שאולי כך הם פני הדברים כאן. אני נזכר בשורת הפתיחה בשירו של אריאל זילבר: "יש מיליארד סינים שחיים ואני, מי אני? מה אני?".
זה היה ב-1971. היום, ב-2025, יש מיליארד – ועוד ארבע מאות מיליון סינים. והם גם קונים מייצרים ומוכרים המון מכוניות.
צילום: יואל פלרמן
משמעותית, חשובה
שלוש נקודות ציון: לפי שני עשורים וחצי הייתה סין לשוק הרכב הגדול בעולם; לפני עשור וחצי הפכה ליצרנית הרכב הגדולה ביותר; ממש כעת סין היא יצואנית הרכב הגדולה מכולן. ועוד אחת מקומית: מאז 2024 סין היא יצואנית הרכב הגדולה בישראל, עם 25% מכלל המסירות.
גם בגלל זה, גם על רקע שקיעתן של תערוכות הרכב הגדולות באירופה – ז'נבה, פריז, פרנקפורט – באופן המשקף גם מצבה הגלובלי של התעשייה ביבשת, תערוכות הרכב של סין הנערכות ברוטציה בבירה בייג'ינג ובעיר הגדולה ביותר, שנגחאי, היו להאירוע בתחום זה.
צילום: יואל פלרמן
זו הפעם ה-21 שהתערוכה הוותיקה ביותר בסין נערכת, וקל לשער שזו תהיה החשובה ביותר ב-2025. היצרנים הסינים פועלים לא רק להגדיל נתח שוק ומכירות בביתם שלהם אלא גם מכוונים לשאר העולם. יצרני סין הגדולים מזמינים לכן עיתונאי רכב (ולא רק) מכל רחבי הגלובוס, וכמו כמעט כל דבר בסין גם זה נעשה בענק. גם מישראל הגיעו עיתונאים לסקר את התערוכה לקראת מפגשים ישירים עם יצרנים אחדים. אנחנו היינו שם, ובנוסף לשתי כתבות על התערוכה הבאנו ונביא התרשמויות ישירות מהם.
צילום: יואל פלרמן
כל אלה, רבים ככל שהם, נמצאים במיעוט מול המוני המבקרים בני סין, ולגביהם ממש לא בטוח אם הם שייכים למקצוע שלנו, מה שמצא ביטוי בצפיפות לא תתואר בימי העיתונות, המון בלגן, רעש בלתי פוסק. אירופה המנומסת והשקטה רחוקה מכאן יותר מהמרחק הגיאוגרפי ואפילו המיזוג לא עומד בעומס, גם כי החלל עצום, והגובה הוא של עשרות מטרים. ביטוי לכך וגם מה שיוצר לא מעט רעש בזכות עצמו הוא באותן נערות צעירות בחצאיות אדומות או בשמלות לבנות העומדות בתוך הצפיפות הרבה וגם יוצרות אותה, מקריאות בקצב של מכונית ירייה מטלפון הנמצא ביד לטלפון המורכב על חצובה מול הרכבים.
צילום: יואל פלרמן
ממדים, סדר
אפילו עבור שועל תערוכות ותיק כמוני ההסתגלות לא קלה. מעבר לממדים הכבירים – שמונה אולמות תצוגה ענקיים בקומת הקרקע, עוד כמה בקומה השנייה –לרעש הבלתי פוסק, התקשורת עם המבקרים אינה מתעלה. בכל הקשור לתצוגה עצמה, לא כל המותגים מציגים את שמם בשלטים באותיות לטיניות ושיעור דוברי האנגלית נמוך; אם כבר תערוכה כזאת, למה לא לעשותה בין-לאומית ממש גם באמצעי התצוגה הבסיסיים ביותר?
צילום: יואל פלרמן
וכן, העובדה שהלוגו של רוב המותגים סתמי ו/או לא מוכר כלל, וסימול הדגמים חוזר על עצמו לעייפה – כמעט תמיד אות לטינית, ספרה אחת – לא עוזרת. וגם: לא מעט דגמים נראים כמו שכפול של הדומים להם ששוכפלו אף הם מאותו אב ראשוני.
כמובן, העובדה שהקמת מותג חדש על-ידי יצרן סיני היא במקרים מסוימים החלטה וביצוע מעכשיו לעכשיו, ויש הרבה כאלה, לא עוזרת. גם אותו סימול החוזר על עצמו מצליח לבלבל עוד יותר, כאשר ישנם דגמים המוכרים כאן או במערב בשילוב אות/מספר מסוימים, אבל בסין זה שונה, אבל ממש קרוב. ועוד לא דיברנו על מותגים ששמם משתנה משוק אחד למשנהו...
וכך, אם את תערוכות הרכב באירופה, גם זו של פרנקפורט, סקרנו באופן מלא ומפורט, כאן המצב שונה.
צילום: יואל פלרמן
תאגיד, מותגים
וגם: העובדה שתאגיד אחד משווק את מותגיו דרך מספר יבואנים כבר מוכרת לנו ואנחנו פוגשים את הביטויים לה גם בשנגחאי. תאגיד צ'רי מציג דגמים וגרסאות חדשים של אומודה, ג'אקו, אקסיד – מותג 'פרמיום טק' שייקרא בשווקים מסוימים אקסלנטיס (בגלל הדגם ההוא של קיה).
צילום: יואל פלרמן
ואולי הביטוי הבוטה ביותר מגיע דווקא מהעמדה של ג'ילי, כאשר אחד מאנשי החברה מציע לי להקים, אם אני רוצה בכך, מותג. "אנחנו נספק את הבסיס, הפלטפורמה, המכלולים", ואני כבר חושב על השם ES (Eli Shauli), אבל לקסוס תפסה לי אותו.
שייטת הגלקסיה
ג'ילי הוא יצרן הרכב הסיני העצמאי הוותיק ביותר, יחד עם צ'רי (1997), ומהפריזמה המקומית זה רק גאומטרי אבל כאן, ובעתיד אצלנו, זה הרבה יותר. בעמדה הגדולה מככבים רכבי פנאי כמו גלקסי E5 (שיכונה באירופה 'EX5') וגלקסי סטארשיפ 7 (חשמלי והיברידי נטען) שנפגוש גם בהמשך הביקור. החידוש החשוב הוא גלקסי קרוזר – מוצג כאבטיפוס, ממש מוכן לייצור סדרתי, מצטרף לאופנת דגמי השטח הגדולים והמזוותים, עם לא מעט השראה מדיפנדר, ממש בולט בכתום. סטפן סילף, סגן נשיא ג'ילי לעיצוב, מדבר על העיצוב המעודן והקווים האלגנטיים, וזה קצת מוזר. לזיקר מבחר גדול, המיניוואן הענק 009 עם הסבכה הממש בוטה מככב, ולא רחוק ממנו אחיו, הדגם 900 של לינק & קו.
צילום: יואל פלרמן
שטח, בגדול
ולמרות הכל, בולטים בתערוכה זו מספר כיוונים חדשים – ממש כמו שלפני שנתיים-שלוש הפציע גל המיניוואנים הענקיים.
אחד מהם, אולי הבולט ביותר ובגלל יותר מסיבה אחת, הם כלי שטח/פנאי ענקיים בעיצוב מזוות והרבה השראה מרכבי השטח היפניים מהאייטיז, ובאולמות השונים קיבלנו שפע דוגמאות לכך. הונגצ'י הציגה דגם ענק שכזה עם 4 מנועים וזה יאיץ ל-100 קמ"ש ב-4 שניות. קטן עלינו. הונגצ'י תיתן לציבור לבחור את שם הדגם, והזוכה יקבל רכב דומה כשיגיע לייצור. דונפנג הציגה גרסאות מחודשות לזירו המכונה כאן מנגשי.
צילום: יואל פלרמן
גם MG, החטיבה היותר אירופאית של SAIC, חשפה רכב שטח בשם סייבר X שנראה עונה לכל ההגדרות האלה. חטיבת ראווי, גם היא של סאיק, חשפה דווקא רכב תצוגה ענק ויוקרתי שנראה כמו הרהור סיני על רולס רויס. כלומר עוד אחד. האם זה קשור לכך שג'וזף קאבאן, האחראי לעיצוב, שירת במהלך הקריירה הארוכה שלו גם ברולס רויס?
קבוצה, דגמים
לא הרחק משם, באולם 8, קבוצת BYD שופעת הקווים והמותגים ערכה עוד מפגן כוח שעבר כמובן גם דרך מותגי היוקרה שלה. שמותיהם כלל לא צוינו באנגלית והיינו מצפים לכך ממותג עם יומרה בין-לאומית מופגנת. מותג היוקרה שלה, יאנגוואנג (Yangwang) שהדגם U8 שנחשף לפני שנתיים, היה מחלוצי הגל של רכבי השטח הגדולים מסין, הציג גרסה ארוכה עם מאריך טווח ו-1180 כ"ס; לא רק ממדי ענק, גם נתוני ענק. דנזה הציגה מכונית ספורט חשמלית נאה בשם Z, ולב-BYD יש נטייה להביא כלים דומים לייצור. כמובן, תרצו רכב שטח גדול אבל קשוח ממש ניתן לבקר במותג פאנגצ'אנגבאו (Fangchengbao), שיצורף באירופה לדנזה. מבלבל? ממש.
צילום: יואל פלרמן
BYD עצמה חשפה שתי מכוניות תצוגה שמראות את הכיוון עבור שתי סדרות הדגמים שלהם (שאצלנו מאוחדות לאחת): אוקיינוס S (מכונית נוסעים), דיינסטי D (רכב פנאי). כן היה ניתן לפגוש את סיליון 06, רכב פנאי חדש שיחליף את סיל U, וגם את סיל 6 בגרסת סטיישן – שניהם כמובן גם בגרסה היברידית נטענת. זו גם הייתה הזדמנות ראשונה לפגוש את האן L וטאנג L החדשים שהוצגו בתחילת השנה ויהיו כמובן חשמליים או היברידיים-נטענים. לאלה בין השאר מתח מערכת של 1000 וולט להספק טעינה של מגוואט אחד (1000 קילוואט).
אווטאר, מיזם הרכב המתקדם של יצרנית המכוניות צ'אנגן, ענק האלקטרוניקה וואווי ויצרן הסוללות CATL, שיושק בקרוב בארץ, ציין כאן את השקת 06, מתחרה ישירה לטסלה 3, וגם היא תשווק בגרסה היברידית-נטענת, וגם מתיחת פנים ל-11.
וויה חידשה את פרי ואת דרים שמחזיר אותנו לעוד סוג רכב שמאוד בולט כאן בסין – המיניוואנים הענקיים, שהופעתם בוטה ביותר בחוץ, מפוארים מאוד בפנים, וכמעט לכל יצרן גדול דגם שכזה.
טכנולוגיה, מתקדמים
בקומה השנייה של אולם 6 הציגה CATL, יצרנית הסוללות המובילה בעולם, מספר פיתוחים מעניינים. סוללה אחת ובזכות חלוקה לשני תאים אנרגטיים שאחד ישמש כמאריך-טווח, יכולה לאפשר עם אפיונים שונים טווח של 1500 ק"מ. סוללה נוספת מאפשרת הספק טעינה של 1.3 מגוואט (1300 קילוואט) – 520 ק"מ בחמש דקות. בנוסף הציגה CATL סוללה שבה היסוד נתרן (Sodium) מחליף ליתיום. סוללה כזו פחות רגישה לתנאי מזג אוויר קיצוני, היא בטוחה בהרבה בתאונות, ואפילו עשויה להוזיל את מחיר הסוללה עם התייקרות הליתיום, כך אומר לי וונג לינג, מאנשי הפיתוח. אין פלא שהתצוגה הגדולה שלה משכה מבקרים רבים. לינג מוסיף גם שכבר ב-2027 יחל ייצור בסדר גודל קטן של סוללת מצב מוצק (Solid State).
וגם שמועות. שיאומי ספגה מכה קשה אחרי תאונה שאירעה ערב התערוכה ובה היה מעורב SU7; בתאונה נהרגו שלוש נערות ונראה שסמכו יותר מדי על מערך הנהיגה האוטונומית, וזו תעכב את התכניות בתחום זה. התכנית של פיירפליי, המותג העממי יותר של ניאו להגיע לאירופה, מתקדמות פחות מהר מהצפוי. אנשי הונגצ'י דיווחו שישתמשו בפלטפורמות של ליפמוטור; המיזם מתקדם מהר והציג כאן את B10, מכונית נוסעים נאה ושנייה בסדרה B.