אם יש משהו שאני אוהב יותר ממכוניות גדולות, אלה מכוניות ענקיות. השליטה במסה גדולה ממושב הממוקם שם למעלה, מעל שאר הבלי עולם, יש בה מן ההתעלות.
NIO EL8 היא מכונית גדולה מאוד שלא מעניקה את התחושה הזאת – ומסיבות ראויות מאוד.
אותה מסה רבה כאילו ומצטמצמת בגלל כוח רב מאוד ובעיקר כישורי ניהוג מפתיעים לרכב בממדים כאלה. האם זו לא רק אחת הסיניות היקרות והיוקרתיות ביותר בישראל אלא גם כזו שתפרגן לאותם נהגים הרגילים להתענג על הניואנסים של מותגי גרמניה?
הקשר, פרטים
זה הדור השני של הכמעט-בכיר ביותר בהיצע של ניאו – דגם פנאי גדול (E-SUV) לשישה שנחנך ב-2018. הדגם החדש נחשף בסוף 2022 על פלטפורמת NT2.0 – אותו בסיס המשרת את רוב דגמי ניאו האחרים – מ-ET5, גם ET7 ו-EL7 – והא בעל חשיבות מכרעת בהצלחה הכלכלית של היצרנית, שאחד מעמודי התווך הקונספטואליים שלה הוא הטכנולוגיה. לרצפה זו מתח מערכת של 400 וולט והיא תומכת במערך 'AQUILA', השם הכולל למערכות הסיוע לנהג והבטיחות האקטיביות הנרחבות שיש ברכב (פלוס 7 כריות אוויר). כאן יצוין כי ב-2024 הוצגה מכונית הפאר ET9 המבוססת על פלטפורמה NT3.0 ולזו בין השאר מתח מערכת של 900 וולט.
צילום: רוני נאק
הרכב מצויד בשני מנועים חשמליים עם תפוקה משותפת של 653 כ"ס ו-86.6 קג"מ, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 4.1 שניות והמהירות המרבית היא 200 קמ"ש. ב-EL8 סוללת NMC של 100 קוט"ש המעניקה טווח נסיעה מוצהר של 503 ק"מ לרכב המבחן שצויד בחישוקי "21 וגם בקונסולת המנהלים בשורה השנייה הכוללת משטחי טעינה ומקרר, ואלה צורכי אנרגיה כמובן. טעינת הסוללה יכולה להיעשות ב-DC בהספק עד 125 קילוואט או ב-AC עד 11 קילוואט.
כל אלה נכנסים לבסיס גלגלים של 307 ס"מ ועליו מרכב ממש מגודל שאורכו 510 ס"מ, רוחבו 199 ס"מ וגובהו 175 ס"מ. נפח תא המטען הוא 265 ליטרים כאשר כל המושבים בפעולה, 865 ליטרים כאשר השורה השלישית מקופלת. משקל הרכב אינו צנוע אף הוא, 2633 ק"ג עם החישוקים הנ"ל.
במפרט הטכני, בנוסף, מתלי אוויר אדפטיביים. כדי לרסן את המסה בכלל ולהמיר אנרגיה קינטית לחום, הורידה ניאו מהמדף של ברמבו מעצורי ענק עם קליפרים אדומים ומיקמה אותם בחזית. האדום, אגב, גם מאחור.
המחיר של רכב הדגמה הוא 630,000 שקלים, כולל אופציה לצבע 'Moon Silver' שמחירה 10,000 שקלים.
עיצוב, נראות
עיצוב המרכב מאד נאה בעיניי, תוצאה של מפגש מעודן ומוצלח מאד בין מזרח ובין מערב – מינימליזם עיצובי נטול קיטש המשדר ערך עצמי ויכולת. המראה אינו מלא רהב כמו מותגי "עילית" סיניים אחרים וזה לא העיצוב למי שנזקק לכמויות גדושות של צומי מהסביבה. להיפך. הקווים אורגניים וזורמים, ידיות הדלתות נסתרות בדפנות וגם החלונות יוצרות משטח אווירודינמי כמעט מושלם. החזית זוכה לטיפול הרגיל של DRL צרים ואופקיים כאשר יחידות התאורה העיקריות, LED אדפטיבי כמובן, מתחת לחרטום מחודד.
צילום: רוני נאק
סביבת נהג, נוסעים
מנגד, הפנים בגוון 'גרפיט אפור' כפי שהיה ברכב ההדגמה, היה פחות מרשים מהגוונים האחרים שראיתי בבית ניאו בהרצליה. אם בבז' או בחום – המרחב הפנימי הגדול מקבל אור וחיים אחרים לגמרי מהגוון האפור והטכנולוגי הזה. עיצוב סביבת הנהג אינו משהו שלא ראינו. מסך מרכזי "12.8 AMOLED בהיר, חד וברזולוציה מצוינת, לוח מחוונים "10.2 וגם תצוגה עילית רחבת זווית. חלק גדול מזה נשלט מהמסך המרכזי כשכפתורי קיצור הדרך היחידים הם לבורר מצבי הנהיגה, לנעילת הדלתות ולאיתות החירום.
צילום: רוני נאק
המושבים עצמם נוחים מאד עם בסיס ארוך ומשענת מרופדת בנדיבות; ריפודי המושבים הם בד סינטטי וכך גם הדיפון של התקרה והקורות שנראה כמו אלקנטרה אבל הוא מיקרופייבר. ניאוEL8 מוצע רק עם שישה מושבים, אלה בשורה האמצעית הם מושבי קפטן וניתן לקבוע אותם, גם את מושב הנוסע הקדמי, במצב 'לאונג''.
האבזור ממש ממש עשיר, וזה כולל גג שמש פנורמי, פתיחה רכה של הדלתות ('סגירת ואקום') – וגם, כך נדמה לי, סיוע בפתיחת הדלתות; אין אזכור במפרט, התחושה הייתה כזאת – בקרת אקלים עם חמישה אזורים, בארבעה המושבים הקדמיים תפעול חשמלי מלא וזיכרונות, חימום, אוורור ועיסוי. רכב המבחן צויד כאמור בקונסולת מנהלים (אביזר בתוספת תשלום) עם מקרר, שני משטחי טעינה על משטח הנפתח חשמלית. כמו-כן יצוינו מערכת שמע עם 23 רמקולים, סייענית NOMI הדורשת הרשמה מראש, מערכת לבישום פנים הרכב, תאורת אווירה עם 256 גוונים שהיא יוצאת דופן מכיוון שאינה ישירה אלא יוצרת מופע היקפי של הגוון שאדוני בוחר; בעניין זה: בשעות הערב, אותה תאורה יוצרת אווירה יוצאת דופן במרחב הפנימי, ורק צריך לנבור בתפריטים כדי להעביר את המסכים לתאורת לילה ולהוריד בהירות כדי שלא להסתנוור מהם.
צילום: רוני נאק
פחות עפתי על הממשק. היו לו גליצ'ים והמסך קפא, ואולי זה רק ברכב ההדגמה. לצד זאת העסק עבד מהר מאד והתצוגה חדה. מה שלא עבד כלל היה אנדרואיד וקארפליי, כי אין מקורי, אלא אפליקציה מקומית המפעילה אותן. פתרון זמני עד שאפשר יהיה לקבל מערכת מקורית. בינתיים ישנו ניווט בילד-אין של ניאו כולל מפות תלת-ממד בעברית וזה מעולה.
ראוי לציין את הזווית הרחבה בה נפתחת הדלת האחורית, וגם את דלת תא המטען החשמלית הפוערת פתח העמסה רחב ועם פסי חיכוך כסופים להגנה על הסף. כרגיל ברכב עם שלוש שורות מושבים, תא המטען אינו גדול, אבל השורה השלישית מתקפלת יפה לתוך הריצפה כדי ליצור תא מטען עצום. כאשר הגישה לאחור היא באמצעות לחיצה על מתג במושב המרכזי אשר זז במהירות משתנה כדי לפנות מעבר – זה פרמיום!
צילום: רוני נאק
נהיגה, ביצועים
מערך התפוקה של
EL8 מאפשר לרכב לנוע בין חזק ועוצמתי לבין פיצוץ אטומי של כוח שיפתיע כל מי שלא מוכן לתאוצה; בכל זאת, 4.1 שניות ל-100, רמה של מכונית-על ב-2.6 טון. לרכב מספר מצבי נהיגה, מ'חיסכון' דרך 'ספורט' ועד כאלה עם אחיזה מאתגרת, ובכל אחד מהם EL8 משנה את אופיו באופן מורגש מאד – מרכות מתנודדת והתנהלות מנומנמת ועד מוצקות מחודדת ועיניים דומעות מאותה תאוצה מרשימה.
צריכת האנרגיה הייתה גבוהה. זו בעיה שכל רכב חשמלי שמגיע למשקל ולממדים כאלה מתמודד עמה – פיזיקה פשוטה האחראית לכך שיש להשקיע הרבה אנרגיה רק כדי להזיז את המסה הגדולה של הרכב. כל זה יצר טווח נסיעה ריאלי של 400 ק"מ, רוב הזמן במצב 'נוחות' עם קטעים דינאמיים קצרים, כאשר הטווח הרשמי הוא 503 ק"מ. מה שמביא אותנו להספק הטעינה. 125 קילוואט זה לא ממש הרבה לרכב עם סוללה של 100 קוט"ש – אבל זה מה שהפלטפורמה הזאת יכולה להעניק.
צילום: רוני נאק
נוחות, התנהגות
החוויה העירונית עם המכונית הזו נהדרת. מאחרי ההגה, EL8 מסתיר היטב את ממדיו וכלל אינו יוצר תחושה שהוא רכב גדול. בידוד רעשי הדרך והסביבה מרשים מאד ובמצב 'נוחות' גיהוץ השיבושים והמהמורות יסודי ביותר. מצאתי את מצב 'נוחות' רך מדי ומתנודד מאד ואילו המצב הספורטיבי של המתלים מוצק מדי ומתרסק על שברים. דווקא מצב הביניים נתן את המכנה המשותף הטוב ביותר על פני טווח מהירויות ושיבושים נרחב. או... אם נוהגים לאט, מומלץ לקבוע את EL8 במצב 'נוחות' כדי לקבל גיהוץ ברמה של שטיח מעופף; מרשים ביותר.
עוד אהבתי את קוטר הסיבוב ואת הסייענים השונים המקלים על החיים בעיר בכל האמור לחניה ותמרון ברחובות צרים ובפקקים. את אלה צלחתי עם בקרת שיוט אדפטיבית מופעלת. זו נכנסה לפעילות גם במהירויות זחילה של ממש, מתחת ל-10 קמ"ש, ושמרה בעקביות על המרחק מהרכב שלפניה, גם אם הייתה פלישה של רכב אחר מהנתיב ליד.
מה שהרגשתי בעיר עודד אותי לצאת לנהיגה נמרצת יותר, גם בכבישים מעוקלים – וגם בהם EL8 הרשים מאוד, מפגין תכונות ניהוג משובחות מאד: לא רק תאוצות מהממות אלא גם יכולת דינמית טובה מאד לרכב בממדים ובמשקל הזה. וכן. גם המעצורים הגדולים שבחזית לא אכזבו. במובן הזה מדובר בכלי שעומד בכבוד מול המיטב של אירופה וזה הישג נאה.
צילום: רוני נאק
סיכום, תמורה
ניאו EL8 הוא רכב מרשים מאוד – איכותי מאוד, מבוצע ברמה גבוהה, מביא עמו עיצוב מכובד, מרחב מרשים, אבזור עשיר ביותר, מפרט טכני מרשים, ביצועים מסחררים, איכויות נהיגה ונסיעה מעולות. מנגד, טווח הנסיעה קצר יחסית והספק טעינה שאינו גבוה מחייב זמן טעינה ארוך מדי.
והוא עולה 630,000 שקלים, מחיר הנמצא בצד הגבוה של הסקלה, סביר ביחס לדגמים קרובים של מותגי יוקרה גרמניים, יקר בהרבה מדגמי פנאי חשמליים בממדים כאלה של יצרנים אחרים. לצד זאת חשוב לזכור כי לקוחות ניאו הם "יוזרים" המקבלים גישה לאקוסיסטם של המותג אותו מפעילה היבואנית דלק מוטורס, וגם לזה יש ערך בתוך חבילה שהיא לא רק יקרה אלא גם יוקרתית.
