לרנו אין עבר עשיר בתחום רכבי הפנאי. אחרי ניסיון בדמות גרסת "שטח" לסניק, היא יצרה רכב פנאי על בסיס מכלולים של ניסאן (קוליאוס), שלא זכה להצלחה גדולה בארץ. אולם בעידן הנוכחי, בו רכבי הפנאי כובשים נתח גודל והולך משוק הרכב, רנו לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למשחק. אז אחרי שהציגה את הקפצ'ור הנאה לפני מספר שנים, הגיע הזמן לגדול. הקאדג'ר הוא רכב פנאי קומפקטי, שחולק מכלולים רבים עם הקשקאי של החברה האחות ניסאן. הוא הוצג בעולם לפני כשנה, והגיע אלינו ממש עכשיו.
 
עיצוב ונראות
רנו קדג'אר מזוהה מיד כרנו וגם כאח הגדול של הקפצ'ור, עם עיצוב נאה ועתיר קימורים. החלק הקדמי יפה, עם סמל ענק מלפנים, שבכה זורמת ותאורת לד יפה ליום. הפרופיל קצת פחות מוצלח לטעמנו, ומזכיר יותר מדי סטיישן, אבל עדיין נאה. המראה הכללי פחות "קרבי" מאשר חלק מהמתחרות, אך הוא בהחלט מושך מבטים - ולא רק בגלל שהוא חדש בארצנו.
 
 
פנים הרכב
מרמת הגימור השניה ('זן') והלאה, הקדג'אר מגיע עם מערכת מולטימדיה הנשלטת ממסך מגע בגודל "7 במרכז הקונסולה. ראוי לציין כי כל התפריטים בעברית, והמערכת יודעת לקרוא פונטים עבריים גם באנשי הקשר בנייד או שמות שירים. המערכת מציעה שפע אפשרויות תצוגה ושימושים - שפע שהופך את תפעולה למעט מורכב מדי. היא מציעה, בין השאר, מערכת ניווט ללא עדכוני תנועה ושולטת כמעט בכל מערכות הרכב - מלבד בקרת האקלים שזכתה, וטוב שכך, לתפעול נפרד בעזרת חוגות וכפתורים. התפעול בסדר בסך הכל, אחרי שלומדים לנווט בין שפע המסכים, ומציע גם מצבי משתמש - תוכלו להעלות תמונות שלכם (או של החתול, מה שבא), לבחור צבע ללוח המחוונים המוקרן (שלא כולם אהבו את עיצובו) ועוד. עיצוב תא הנוסעים סביר, אם כי פחות מיוחד מהעיצוב החיצוני. החומרים טובים בחלק העליון של הדשבורד אך איכותם יורדת, לפעמים משמעותית, ככל שיורדים מטה. בנוסף נציין שנשמעו מעט קירקושים מאיזור ידית ההילוכים בזמן התפעול שלה, אבל לא בזמן הנהיגה עצמה. מושב הנהג מעט קצר אך נוח בסה"כ, והמרחב מלפנים טוב בכל המדדים. במושב האחורי המרווח טוב לברכיים וגם לראש. תא המטען מחולק לשניים, עם תא מתחת לרצפה, ונפחו מספק בהחלט לשימושים משפחתיים.
 
 
 
כבר ברמת האבזור הבסיסית מקבלים קישוריות בלוטות' (לשיחות ולמוזיקה), תאורת לד יום, חישוקי "17 קלים, בקרת שיוט וחיישני לחץ אוויר (לכל גלגל בנפרד, עם ציון הלחץ הספציפי). ומה מקבלים בתמורה ל-5000 השקלים הנוספים הנדרשים עבור רמת האבזור 'זן' של רכב המבחן? מסך מגע "7, בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והתנעה ללא מפתח, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני חניה היקפיים וחשוב מכל - מערכות בטיחות מתקדמות (ראו פירוט בסעיף בטיחות). לדעתנו תוספת האבזור שווה, ללא צל של ספק, את תוספת המחיר.
 
 
 
נוחות נסיעה
המתלים מציגים בעיר יכולת לא אחידה. לפעמים הם מתמודדים עם רצף שיבושים בצורה נעימה יחסית, בעוד בפעמים אחרות מעבירים שיבושים אל תא הנוסעים בצורה ישירה מדי, ולפעמים הרכב מטלטל ממש, באופן לא נעים. בסה"כ ציון הנוחות העירונית הוא בינוני ולא יותר. מחוץ לעיר הקדג'אר נעים ושקט בשיוט למעט רעש רוח מורגש מאזור המראות. הגיהוץ של שיבושים קטנים יכל להיות מוצלח יותר, אך לא מדובר ברמה מציקה. שיבושים גדולים יותר יכולים לגרום לקדג'אר לנוע בצורה לא נעימה, אבל בסך הכל הנוחות מחוץ לעיר טובה.
  
בשבילים - זה בכל זאת רכב פנאי, למרות שהוא לא מוצע בארץ עם הנעה כפולה - הקדג'אר בסדר כל עוד מדובר בשביל טוב.  הוא מתמודד יפה עם שיבושים קטנים, אבל קטעי שביל משובשים יותר, שדורשים עבודת מתלים רצינית, יהפכו את הנסיעה ללא נעימה. ועדיין - לטיול שבילים נינוח הוא בהחלט בסדר גמור. גם מרווח הגחון הנאה - 19 ס"מ - עוזר לתחושת הביטחון בשביל, ואם לא תגזימו, כנראה שלא יגרמו נזקים מטיול שבילים מזדמן.
 
 
 
התנהגות ובטיחות
הקדג'אר מציע התנהגות כביש משרת ביטחון עם אחיזה טובה ותגובות צפויות (תת-היגוי הדרגתי) כאשר מתקרבים לגבולות האחיזה. הבלמים בסדר ולא יותר, אבל ההגה משנה את משקלו בדרמטיות בתוך הפניה, עניין שהפריע לחלק מהבוחנים. המנוע רועש בעומס, עניין שיכול להציק בנהיגה נמרצת. לסיכום פרק ההתנהגות - הקאדג'ר לא פונה לנהג חובב הנהיגה, אבל מציע יכולת מספקת בהחלט.
הקדג'אר זכה לציון מלא של 5 כוכבים במבחן הריסוק של יורו NCAP מ-2015. נציין שהוא זכה במבחן כאשר הוא מצויד במערכות הבטיחות המתקדמות, שמוצעות כאמור רק מרמת האבזור 'זן' ומעלה, כך שציון הבטיחות אינו תקף עבור רמת האבזור הבסיסית. ומה ברשימת המערכות? התרעה על סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים, זיהוי תמרורים ותאורה אדפטיבית (שליטה אוטומטית באורות הגבוהים). נציין שההתרעה על הסטיה מנתיב מתבצעת על ידי צליל לא נעים עד מבהיל (תלוי בווליום) ממערכת השמע בצד אליו סוטים, עניין שגרם לרוב הבוחנים להנמיך את עוצמת הקול של ההתרעה - מה שפגע באפקטיביות של כל העניין.
 
מנוע וביצועים
הקדג'אר שנבחן היה בגרסת טורבו-דיזל, שמציעה יחידת הנעה מוכרת של רנו - מנוע 1.5 ל' המספק 110 כ"ס ו-25.5 קג"מ הזמינים ב-1750 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים דו-מצמדית עם 6 היל'. ההנעה היא קדמית - אין, כאמור, אופציה להנעה כפולה. המנוע מציע שפע של מומנט כבר מסל"ד נמוך, מה שמאפשר התנהלות קלילה ונעימה בנהיגה יום-יומית, עם תאוצות זמינות וחלקות. אולם ההספק הנמוך בא לידי ביטוי במצבים בהם נלחצת דוושת התאוצה עד הסוף - למשל בעקיפות בכבישים בין עירוניים, להן נדרש קצת יותר זמן מהמקובל. תיבת ההילוכים עובדת טוב בדרך כלל, אם כי פעולתה מעט איטית. יש גם מערכת לסיוע בזינוק בעליה, אם כי זו נכנסת לפעולה רק בשיפוע גדול, כך שפה ושם אפשר להתדרדר קלות לאחור.
 

 
המנוע נשמע בתא הנוסעים בנהיגה רגילה, אבל לא בצורה לא מפריעה. כמו שכבר הוזכר, בעומס כבד צלילו לא נעים ורם מדי. בסה"כ מדובר ביחידת הנעה יעילה וטובה, שיתרונה העיקרי יורגש בתחנת הדלק -  בשיוט סביב 120 קמ"ש התקבלה צריכת דלק של 20 ק"מ/ל', ובמבחן כולו, שהיה מאומץ למדי, השגנו ממוצע מצוין של 15 ק"מ/ל'. פער גדול מאוד ביחס למתחרים המונעים במנועי בנזין.

לחסכון בדלק תורמת גם מערכת עצור-סע, אלא שזו ממהרת לכבות את המנוע בכל עצירה - ולא ממש זריזה בהחזרתו לחיים, עניין שיכול להפריע בנהיגה עירונית. נציין לטובה שפער המחיר לעומת גרסת הבנזין (שלא היתה זמינה למבחן) נמוך יחסית למקובל, ועומד על 5000 שקלים בלבד.  

סיכום ותמורה
רנו קדג'אר היא מכונית טובה בסה"כ. העיצוב נאה למדי, גם אם לא ממש משדר "שטח מסוקס". רמת האבזור טובה ברמת האבזור שנבחנה (והיא מומלצת יותר מהרמה הבסיסית) ובאלו שמעליה. ציון הבטיחות גבוה (5 כוכבים) והשימושיות טובה. נוחות הנסיעה אומנם מסתפקת בציון "בסדר", אבל הקדג'אר-דיזל שולף 'אס'  בדמות צריכת דלק מעולה - שתחסוך כשליש מעלויות הדלק ביחס למתחרים הראשיים. כך שהקאדג'ר, בעיקר בגרסת הדיזל, הוא אופציה ראויה לבחינה בשוק רכבי הפנאי המקומי.