פיאט טיפו זו מכונית שקופה — מכונית שהייתה קיימת רשמית במחירון ובאולמות התצוגה, אבל לא היה בה עניין, פרט לציי רכב. זה נשמע לא משהו, אבל טיפו כיוונה מלכתחילה לראש ולא ללב — מכונית משפחתית סבירה וזולה לייצור, לרכישה, לתחזוקה.

את כישוריה של טיפו בחנו מספר פעמים בעבר — והיא אכן סבירה: לא מצטיינת בדבר, גם לא נכשלת. ההופעה נאה מבחוץ, אך פשוטה מבפנים; נוחות הנסיעה בינונית, אבל מרחב הפנים גדול; מערכת ההנעה יעילה, אבל בעיקר בסל"ד גבוה, על המשמעויות בענייני רעש וצריכת דלק. בדיעבד הסתבר שמנעד היכולות הבינוני לא היה אטרקטיבי מספיק עבור הקהל — אפילו לא במחיר שהיה נמוך בכ־25% ביחס לדגמים דומים.

אולם בעוד שקהל עם תקציב של כ־100,000 שקלים הגיע עם ציפיות גבוהות ואפשרויות מימון מגוונות, הרי שקהל של משפחתיות משומשות מגיע עם תקציב מוגבל — גם עם מימון — ודרישות צנועות בהרבה. האם דווקא בנקודה זו תאיר השמש על טיפו? בדקנו וחזרנו עם תשובות.

1644521
צילום: יצרן

גרסאות, רמות גימור
טיפו הוצעה עם ארבע מערכות הנעה לבחירה — שני מנועי בנזין אטמוספריים (1.4 ו־1.6 ל'), מנוע טורבו בנזין (1.4 ל') או טורבו־דיזל (1.6 ל'). בכל הגרסאות תיבות 6 הילוכים — במנועי 1.4 ליטר זו תיבה ידנית, בבנזין 1.6 ליטר זו תיבה פלנטרית, בדיזל זו תיבה דו־מצמדית. כמו כן, הוצעה טיפו בשלוש גרסאות מרכב (סדאן, האצ'בק, סטיישן), כאשר מנוע הבנזין 1.6 ליטר היה היחיד שהוצע בכל אחת מגרסאות המרכב. גרסת סדאן עם שני מנועי הבנזין האטמוספריים הוצעה ממרץ 2016, כל היתר מאפריל 2017. הגרסה הנפוצה ביותר היא גרסת סדאן עם מנועי בנזין 1.6 ליטר עם תיבה פלנטרית, היתר כמעט ולא קיימות בשוק המקומי.

בהיצע שלוש רמות גימור — קומפורט, לאונג', ספורטיבו. גרסת הסדאן הוצעה רק בשתי רמות הגימור הראשונות, וההבדל ביניהן אינו גדול: במפרט התקני ישנה מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "5, שקע USB, בקרת שיוט; ברמת הגימור הגבוהה יותר גם בקרת אקלים, חיישני תאורה וגם, כיוון חשמלי למשענת גב תחתון, חישוקי "17 קלים. מערכות בטיחות מתקדמות אין, ודירוג הבטיחות במבחן יורו NCAP הוא 3 כוכבים בלבד.

לספורטיבו, המוצעת בהאצ'בק בלבד (מאמצע 2017, כאמור) מפרט משודרג משמעותית, שעיקרו מערכות בטיחות מתקדמות (בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית); תוספות אלו משפרות את הבטיחות, ויש לכך ביטוי בשיפור ציוני הריסוק (4 כוכבים). מעבר לכך, סביבת הנהג בהאצ'בק/ספורטיבו שונה ביחס לגרסאות הרגילות (מבנה, חומרי דיפון) ובאבזור בין היתר מסך מגע מקורי צף בגודל "7 מבפנים וחישוקי "16 קלים מבחוץ.

1644519
צילום: בני דויטש

חיים משותפים
איכות החיים עם טיפו סבירה — לא תהיה כאן קרן אור בכל הקשור לאיכות נסיעה או ביצועים, אבל איכות החיים מתקבלת על הדעת. סביבת הנהג כדוגמה — בסיסית למראה, אך בנויה טוב ומכבדת את היושבים בה. המושבים לא הנוחים מסוגם בשל בסיס קצר.

המרחב ליושבים מאחור טוב לארבעה נוסעים — בתנאי שגובהם עד 180 ס"מ, הן משיקולי גובה והן משיקולי מרווח לברכיים. עם זאת, אין פתחי אוורור או שקעי טעינה.

לתא המטען, בכל הגרסאות, נפח נדיב מהמקובל: 520 ליטר בסדאן, 380 ליטר בהאצ'בק, 530 ליטר בסטיישן. פתרונות שימושיים אין, אבל כן יש מבנה יעיל המקל על הנגשת המטען, בעיקר בהאצ'בק ובסטיישן.

נוחות הנסיעה בטיפו איננה מהמשובחות, בשל מתלים נוקשים וקופצניים מהמקובל — דבר שמחמיר במיוחד ברמת הגימור לאונג', עם חישוקי ה־"17.

1644518
צילום: בני דויטש

מערכת ההנעה פושרת, גם באופי וגם בביצועים. המנוע העיקרי — 1.6 ליטר, אטמוספרי — פשוט ונטול טכנולוגיה עדכנית, מה שמשפיע על כושר ייצור המומנט וההספק, ומשאיר למשתמש נתונים מפעם. תיבת ההילוכים מוצלחת, ושומרת את המנוע בטווח העבודה היעיל שלו (הנמצא בסל"ד גבוה למדי). צריכת הדלק הממוצעת, לפי מבחני הדרכים של אוטו — כ־12.5 ק"מ לליטר.

תחזוקה שוטפת, שגרת אחזקה
טיפו נדרשת לטיפול לפי מרווח מקובל — שנה או 15,000 ק"מ, המוקדם מביניהם. מפרט הטיפולים שגרתי, וכדאי לדעת שיש להחליף מצתים בכל 60,000 ק"מ, וכי הימצאה של שרשרת תזמון פוטר את בעליה מהצורך בהחלפה תקופתית שלה. התחזוקה, לאורך שנים, זולה מאוד.

כדאי לדעת כי בשנים הראשונות הוצעה ללקוחות פרטיים אפשרות לרכישת אחריות מורחבת (יבואן) של 5 שנים — אך עדיין עם מגבלת הנסועה המקורית של 100,000 ק"מ.

1644517
צילום: יצרן

תקלות נפוצות
הפתעת הסקירה, והחלק המסקרן שלה — למרות תדמית האמינות הלא־משכנעת שדבקה במותג האיטלקי, מסתבר כי טיפו בנויה היטב, ובעלת כושר עמידות גבוה מאוד. לטענת גורם טכני לשעבר בפיאט, מדובר ברכב אמין ועמיד מאוד בגרסת 1.6 ליטר הנפוצה. היעדר הטכנולוגיה כאן מהווה יתרון.

גרסאות טורבו — בנזין ודיזל — כמעט ולא קיימות, אולם יצוין כי מנוע הטורבו־בנזין 1.4 ליטר הוא מסדרת T-ג'ט, ללא מערכת מולטיאייר הרגישה (מנגנון אקלטרו־הידראולי לשינוי תזמון, פתיחה וגובה, של שסתומי היניקה).

רכישה
מחירה של טיפו מתחיל בכ־40,000 שקלים לדגמים הראשונים מ־2016, ומ־50,000 ל־2017 — בשני המקרים המחירים מתייחסים לגרסאות סדאן עם תיבה אוטומטית. נדיר למצוא דגמים כה צעירים במחירים כאלו נמוכים, ואפילו ניסאן סנטרה — אותה בדקנו בפעם הקודמת — יקרה יותר בכ־20%.

מחירי יתר הגרסאות — האצ'בק וסטיישן, על מבחר מערכות ההנעה והגימור שלהן — גבוה יותר בכ־20% ביחס לגרסאות עם מרכב סדאן.

1644520
צילום: בני דויטש

כדאיות, גרסה מומלצת
הסקירה הזו נחתמת בתחושה חיובית — אנחנו לא מכירים הרבה דגמים משפחתיים בני ארבע
ב־40,000-50,000 שקל, שגם מכבדים את בעליהם וגם מקנים להם שקט נפשי. הפער באיכויות של טיפו קטן ביחס לפער המחיר שהיא מציגה ביחס לדגמים אחרים, ועניין הבטיחות — שאינו עובר אצלנו בשקט בדרך כלל — עובר לנו הפעם בגרון בזכות התמורה הכוללת לכסף. טיפו מהווה דוגמה להבדל ביחסים בין רכב חדש למשומש.

מבחינתנו, היינו ממליצים לבחור בטיפו האצ'בק ספורטיבו — אפילו עם מערכת ההנעה הוותיקה — בזכות רמת הבטיחות העדיפה והאבזור המועשר (כולל חישוקים מעוצבים עם מידת צמיגים שפויה). ב־50,000-60,000 שקלים לאחת שמורה בת ארבע זו מציאה אמיתית.