שינוי של ממש היה בתחילת 2018, עם יבוא ZS — דגם פנאי קטן, בעיצוב מושך ובאבזור מלא, וגם הוא לא היה זול כפי שהשוק ציפה לו. העניין גבר ממש במקצת, אך המותג לא בדיוק הטביע חותם בשוק הרכב דאז. שאלתי אז את אותו מנהל אם הוא מצפה שהמהלך שלו יצמיח פירות. תשובתו הייתה "חכה ותראה."
בסוף 2019 הגיעה הגרסה החשמלית של ZS והבנתי מאיפה שאב האיש את בטחונו במותג.
ראשון מסוגו
בתקופה זו היו בישראל פחות מחצי תריסר דגמים חשמליים. הזולים שבהם לא היו זולים ממש, בסיסיים והטווח קצר. היקרים שבהם (אודי e-טרון, יגואר I-פייס) הרשימו מאוד אבל היו ממש יקרים. ואכן, כאשר פגשתי בחשמלי הסיני הראשון שהגיע לישראל, לא חשתי את משק כנפי ההיסטוריה כפי שחוויתי עם אותו e-טרון.אותו ZS חשמלי נראה כמו ZS הרגיל שקדם לו — אך התעלה עליו בזכות ציון משופר של 5 כוכבים במבחן הבטיחות של יורו NCAP — לא הבריק בעיצוב עכשווי ונוחות הנסיעה הייתה בינונית. אתם יודעים, אוטו. אולם ככל שהמבחן התארך, כך הערכתי לרכב גדלה. הוא נסע בסדר, בעיר ומחוצה לה. האיץ מצוין וגם בלם טוב. לאט לאט נוכחתי שאמנם טווח הנסיעה לא יגיע לנתון האופטימי שנלווה לו, אבל הוא בהחלט מכובד. הערכתי כי הטווח יכול להיות 250 ק"מ במהירות שפויה. כאשר החזרתי אותו ידעתי שלמרות שמשק כנפיים לא הורגש, מדובר ברכב חשמלי שיעשה היסטוריה בישראל. במחיר בו נמכר אז נראה היה שהוא המבשר של השימוש הרגיל ברכב חשמלי בישראל.
כדי שהדברים יקבלו משנה תוקף לקחתי את הרכב למבחן ארוך טווח, וביותר ממובן אחד, ו־ZS שהה אצלי שלושה חודשים. הטענתי אותו בבית עם מטען איטי חד־פאזי וזה בהחלט הספיק לנסיעה יום־יומית. אך כדי לקבוע חד־משמעית שזו מכונית עם בשורה, החלטתי להעמיד אותו במה שהיה אז מבחן הטווח האולטימטיבי: ת"א-אילת. למדתי היטב את המרחקים ואת עמדות הטעינה שבדרך: באר שבע, שדה בוקר, פונדק 'כושי' בכביש הערבה ובאילת עצמה. ובכן, אותה נסיעה הספיקה כדי שאכתוב כי דגם פנאי זה, שמחירו דומה לזה של מכונית משפחתית, יכול להחליף אותה במידה ויש נקודת הטענה בבית או בעבודה.
דברי הימים
במהלך 2020 היה ZS החשמלי — א. רכב ראשון מסוגו שנמכר כאן בהיקף גדול; ב. סיים אותה עם 688 יחידות; ג. רכב סיני ראשון שנמכר בהיקף מוגדל יחסית; ד. היה חלוץ בשבירת הסטיגמה השלילית ביחס למכוניות סיניות.שנת 2021 הייתה כבר שונה לגמרי. גלי ההדף של הקורונה פגעו ביצרנים ובקווי ייצור רבים, באחדים מהם באופן בוטה. טסלה שהגיעה בתחילתה מסרה עד סופה כ־6300 יחידות ואילו מ־ZS עלו לכביש כ־1550 יחידות. ב־2022 התחיל יבוא הדגם לאחר חידושו (מיד) אבל המהלך התפוגג. MG התנחמה במכירות שיא להיברידי־הנטען EHS, אבל בעולם שכולו חשמל ודגמים סיניים שעושים כאן קריירה יוצאת דופן, זה לא זה.
החל מאמצע השנה MG חוזרת לעניינים בישראל — ועד סופה צפויה להעלות על הכבישים אלפי מכוניות. עד כה הציגה את המשפחתית 4, הסטיישן 5, רכב הפנאי בגודל בינוני מארוול. ו־ZS? הוא לא היה אמור להיות כאן, אבל הוא כן הגיע לכאן.
ובכן, אותו ZS שהוצג ב־2015 עם מנוע בנזין וב־2018 עם מנוע חשמלי, עבר מתיחת פנים, והגרסה החשמלית המחודשת שהוצגה באוקטובר 2021 כוללת גם שינויים מעבר לנראה. בחזית, סבכה אטומה בצבע המרכב, יחידות התאורה והפגושים מלפנים ומאחור חדשים. בסביבת הנהג פקדים עדכניים לבקרת האקלים למולטימדיה ממשק חדש, מסך "10.1 גדול מקודמו ("8) ונטול הפקדים ולוח מחוונים מוקרנים "12.3 במקום זה האנלוגי.
השינוי המשמעותי הוא בסוללות; במקום אחת (45.6 קוט"ש ל־263 ק"מ) שתיים גדולות יותר לבחירה: לראשונה 50.3 קוט"ש ל־320 ק"מ, לשנייה 70 קוט"ש ל־440 ק"מ. המשקל עלה בהתאם, מ־1607 ל־1695 ק"ג.
בנוסף, ההספק עלה מ־143 כ"ס ל־156 כ"ס ואילו המומנט ירד מ־36.4 קג"מ ל־28.5 קג"מ. משך ההאצה ל־100 קמ"ש התארך מ־8.2 שניות ל־8.6 שניות ואילו המהירות המרבית עלתה מ־140 ל־175 קמ"ש.
הדגם המחודש מוצע בישראל עם הסוללה הגדולה יותר ברמת גימור אחת ומחירו 165,000 שקלים.
מפגש שקט
הכניסה לתא הנוסעים המרווח יחסית נוחה. עיצוב סביבת הנהג סולידי, ודאשבורד ניצב יוצר מופע אופייני ונדרש לרכב פנאי. פתחי מיזוג אוויר עגולים ממש ליד החלונות ומלבניים במרכז מפזרים היטב את האוויר הצונן, וכאן אציין כי פתחי מיזוג יש גם מאחור. וזה טוב.
גלגל ההגה נראה קצת מיושן, אך הפקדים נוחים לתפעול. איכות החומרים סבירה בהחלט ואיכות ההרכבה טובה מאוד. הכוונון החשמלי למושב הנהג נוח, אולם ההגה אינו נע על ציר האורך, כך שלאדם כמוני, עם ידיים מעט קצרות מהממוצע שחייב לשבת קרוב יותר, זה אינו נוח. חבל. לוח המחוונים המוקרן והחדש באיכות טובה ומציג היטב לא מעט נתונים. מסך המולטימדיה שגדל מפגין רזולוציה טובה ותפעולו נוח.
במסך תמונה של מצלמה אחורית וגם מצלמת מעוף ציפור למבט עילי של כל הרכב והיא נוחה מאוד לחניות צפופות.
אני מעדיף את מתגי התפעול של מיזוג האוויר מחוץ למסך, מכיוון שאלה דורשים התעסקות גם בזמן הנהיגה, וכזאת עשויה להיות מסוכנת במצב כזה. נקודה. למתגים חיצוניים ניתן להגיע עם היד ללא הסטת מבט מהכביש. ואכן, ב־ZS ישנם פקדים כאלה — וטוב שכך. מסך המגע עצמו נוח ופשוט לתפעול. חסר לי מטען אלחוטי ושיקוף לסלולרי והובטח לי כי האחרון יגיע עם עדכון התוכנה הקרוב.
תנועה שקטה
לחיצה על כפתור ההתנעה מאירה ומעירה את המחוונים וכל שנותר הוא לסובב את מתג ההילוכים לכיוון D וללחוץ על הדוושה. התנועה כמובן חרישית והתאוצה מיידית; ולא ש־8.6 שניות הוא נתון חריג, אבל חשמליות עם מומנט מלא כבר באפס סל"ד, פשוט עושות את זה טוב יותר. ולא רק מהמקום, גם תאוצות הביניים מיידיות.עם הסוללה החדשה ולאחר השיפורים שנעשו ברכב, הטווח בפועל אכן גדול, ובהרבה. במהלך ימי המבחן זה עמד על 380-400 ק"מ עם צריכה של 5.4-5.7 ק"מ/קוט"ש.
ב־ZS שני מצבי בלימה, קל ונחוש יותר, עד כדי זחילה בשניהם; נהיגה בדוושה אחת אינה אפשרית, ואחרי שהתרגלתי זה חסר לי.
בעיר הרכב אינו נוח; הוא מאוד קופצני בעיקר על משטחי האטה, שרבים מהם מפוזרים במקום מגורי. בכביש המהיר נוחות הנסיעה משתפרת יחד העלייה בקצב ועם השיפור באיכות הכבישים, ונוח מאוד לשייט איתו במהירויות חוקיות וגם מעליהן.
כך שנותר לי רק לטפס לנס הרים. בפעם הראשונה עם הרכב התלהבתי מאוד מהכוח שהפגין בעליות ומהנהיגה בדוושה אחת בירידות. רציתי לבדוק איך אחרי פחות מומנט וקצת יותר הספק — ולאחר הרבה מאוד קוט"שים ששרפתי עם חשמליות אחרות — מתנהל שם ה־ZS.
ובכן, הייתי בכביש הזה עם חשמליות חזקות יותר, אבל ל־ZS אין מה להתבייש בו. הוא עולה את העליות בזריזות, והבלימה ההכרחית לפני כניסה לפניות נעשית היטב על־ידי בלימת המנוע עם הרפיית הדוושה. היכולת הדינמית טובה, אבל זוויות הגלגול מוחשיות, ונראה כי הבולמים רוככו במשהו.
סוף דבר
למרות ש־ZS המחודש משופר בעיקר בבעיה העיקרית שהייתה לו בגלגול הראשון, טווח הנסיעה, החיים שלו לא יהיו קלים. הוא — רכב פנאי, סיני, חשמלי, לא יקר — כבר אינו לבדו בשוק, ובזמן שנעדר התייצבו מספר דגמים שהצליחו מאוד עם אותם מרכיבים בסיסיים, הם מעט גדולים וחזקים יותר, ומחירם קרוב עד זהה. כך שמן הסתם יימכר כראוי, אבל עם מחיר משופר ביחס אליהם, הוא בוודאי יצליח בהרבה.
