ב.מ.וו X3: טורבו דיזל מול טורבו בנזין

אז מה עדיף? האם הכללים הישנים בכלל עוד תקפים? ואולי בכלל נתון המומנט יותר חשוב מנתון ההספק? הלא אנחנו לא רייסרים שחיים כל היום על קצה הסל"ד, אלא אנשים רגועים ומיושבים בדעתם (טוב, אנחנו לא. אבל בואו נגיד שכן לצורך הדיון). לא פעם סערו הוויכוחים בנושא גם במערכת, כשמדי פעם הערה בסגנון "הדיזל הזה חיה, יש לו 40 קג"מ" גוררת הרצאה ארוכה מצד עורך המגזין הטרחן (שגם מדבר על עצמו בגוף שלישי, וזה כבר באמת סימן מטריד) על חוסר החשיבות של נתון המומנט המספרי בפני עצמו.


על הנייר והכביש הישר
ההספק, כאמור זהה, אך מנוע הדיזל מפיק אותו כמובן בסל"ד נמוך משמעותית – 4,000 סל"ד לעומת 5,000 במנוע הבנזין (שגם שומר על אותו הספק עד ל-6,200 סל"ד). נתון המומנט של לוגם הסולר עושה קציצות מזה של מסניף הבנזין – 38.7 קג"מ לעומת 27.5. אלא שמנוע הבנזין מגיע לשיאו כבר ב-1,250 סל"ד(!) ושומר על אונו עד ל-4,500 סל"ד, בעוד הדיזל מפגין את כוחו בתחום צר בהרבה – 1,750-2,750 סל"ד.

שניהם משודכים לתיבה אוטומטית עם 8 הילוכים אבל עם יחסי העברה מעט שונים – מנוע הבנזין מקבל יחסי העברה מעט קצרים יותר (אך לא במידה שתפצה על ההבדל בס"לד המירבי – הבנזין מגיע בהילוכים הנמוכים ל-55, 75 ו-120 קמ"ש, בעוד הדיזל מגיע ל-37, 55 ו-85 קמ"ש בהתאמה). בשורה התחתונה – יותר מומנט לדיזל, אבל זמינות כוח ויכולת נשימה טובים יותר בבנזין. איך זה יתורגם לביצועים על האספלט?


בצד השני של המטבע מייצר מנוע הדיזל צריכת דלק טובה משמעותית משל מנוע הבנזין, למרות הזרקת הדלק הישירה, מגדש הטורבו ותזמון השסתומים המשתנה של האחרון. בסוף שיוט בין עירוני מהיר הראו מחשבי הדרך על 15.7 ק"מ לליטר לדיזל לעומת 12.3 ק"מ לליטר בגרסת הבנזין. הפרש משמעותי של כ-25%. צליחת גוש דן בתוואי עירוני מקצה לקצה, סחטה מהבנזין רק 5.6 ק"מ לליטר, לעומת 7.6 קילומטרים לכל ליטר סולר, הפרש משמעותי של כמעט 36%.
עד כאן נראה שספרי הלימוד הישנים צדקו – יתרון לבנזין בעידון ובשקט, יתרון מוחץ לדיזל בצריכת הדלק.

על המסלול

אבל תאוצות מעמידה הן לא הכל, ממש לא. בסלאלום מתגלים הבדלים מורגשים, גם אם לא תהומיים, בניהוג. 20 הקילוגרמים העודפים של גרסת הדיזל מרוכזים, קרוב לוודאי, בתא המנוע. והמשקל הנוסף ניכר בשינויי הכיוון התכופים במסלול הסלאלום, שם מרגיש חרטום הדיזל מעט מסורבל יותר, למרות שבמפתיע ההגה בגרסה זו קל יותר, ונראה שגם התגובה הראשונית להפניה מעט זריזה יותר. בסלאלום סובל הדיזל גם מקוצר הנשימה של מנועו – השני קצר מדי, ובשלישי חסר לו קצת מחץ. בלימת המנוע החזקה יותר מייצרת העברות משקל חריפות ופוגעת בזרימה בסלאלום. על הכביש הציבורי, בפניות ברדיוס ותכיפות נורמאליים יותר, ההבדלים מטשטשים, אך גרסת הבנזין עדיין נהנית מהגמישות הטובה יותר של מנוע הבנזין, שחוסכת החלפות הילוכים בין הפניות.

סיכום
לפעמים תרופות סבתא עוזרות, ופתגמים עתיקים מתגלים כנכונים, למרות כל השנים שעברו. ההשוואה שערכנו הוכיחה כי זה המצב גם בתחום מנועי הבעירה הפנימית – מנועי הדיזל אומנם התעדנו ומנועי הבנזין למדו להסתפק במועט, אך עדיין כלל האצבע הישן תופס – לחסכון קחו דיזל, לנהיגה ספורטיבית קחו בנזין...