תמונת מצב: סובארו עדיין נאמנה לעצמה, אבל השוק הישראלי עבר שינוי

50 שנה קדימה. בעוד יצרניות רבות עברו למנועים קטנים, מערכות היברידיות וחשמליות, סובארו המשיכה לאורך השנים עם מנועי בוקסר אטמוספריים או מוגדשים, תיבות רציפות והנעה כפולה סימטרית. מבחינת לא מעט לקוחות ותיקים של המותג, דווקא השמרנות הזו נתפסת כיתרון ולא כחסרון. אבל בישראל שבה המחיר, צריכת הדלק ושווי השימוש הפכו לשיקול מרכזי, קשה להתרגל לסובארו ברבע מיליון שקל.

המספרים של סמלת לא מדהימים, אבל גם לא מלחיצים בהתחשב בשינוי שעבר על סובארו בשוק המקומי. ב-2023 מסרה סובארו בישראל 4,482 מכוניות, ב-2024 הנתון ירד ל-4,412 מסירות, וב-2025 ל-3,926 יחידות. העניין הוא שהנתון הזה מדווח דווקא בתקופה שבה חלה צמיחה, והתקרבנו ל-300 אלף מסירות בשנה.

חלק משמעותי כרוך בנסיגה של סובארו מענף הליסינג. בעבר דגמים כמו אימפרזה ו-B4 היו חלק קבוע מציי רכב ישראליים, אבל בשנים האחרונות אין לסובארו שום נציגות שם; קרוסאוברים היברידיים, מותגים סיניים ודגמים עם עלויות שימוש נמוכות יותר תפסו את הנפח. לסובארו אין כיום משפחתית זולה ואין עדיין חשמלית, והמנועים שלה רעבים לדלק.   

ממשיכים באותה דרך

האאוטבק החדש מציע מנוע בוקסר 2.5 ליטר עם 180 כוחות סוס, הנעה כפולה קבועה ותא נוסעים מודרני ומתקדם יותר מבעבר - יש פה שינוי דרמטי, שעוד ייחשף בפניכם במבחן הדרכים הקרוב. מנגד, תג המחיר שלו מתקרב ל-280 אלף שקלים. לצידו מגיע הפורסטר ההיברידי החדש, שמבוסס בחלקו על טכנולוגיה של טויוטה, עם 194 כוחות סוס וצריכת דלק משופרת. גם כאן מדובר בתג מחיר גבוה יחסית לקטגוריה, אם כי גם ראב4 החדש מאכלס את השכונה הזו. 

מחד, הבעיה היא שסובארו נכנסת לעולם ההיברידי באיחור קיצוני לעומת יצרניות כמו טויוטה ו-יונדאי, שכבר ביססו לעצמן מוניטין ומאגר קליינטים עצום. מאידך, סובארו עדיין נשענת בעיקר על המכלולים הגרעיניים שלה, ומעצם ממדיה, כיצרנית יפנית לא גדולה (בדומה למאזדה), לא תוותר על העקרונות שלה, גם אם הרכבים יקרים מאוד.

גם ברמה העולמית החברה נוקטת גישה זהירה יחסית כדי לטפח את כל הדברים שהיא בנתה עליהם את היסודות שלה. סובארו כבר הודיעה השנה שתדחה חלק מתוכניות החשמל שלה ותמשיך להשקיע במנועי בנזין ובהיברידיות ברמה חלקית. מבחינתה, עדיין יש לא מעט לקוחות שמעדיפים גמישות וחספוס, אופי של תיור נטו ותחושת מוכרות על פני מעבר מלא לחשמל עם תחזית מעורפלת לגמרי לגבי השווי של רכב כביש שטח חשמלי משומש.

אפשר לומר שזה משהו שגם מייצג חלק גדול מהלקוחות של סובארו היום בישראל, שאולי לא יכולים לרכוש פורסטר, אבל יש להם פתרונות טובים, גם אם קצת ארכאיים בקרוסטרק למשל.

מה יהיה?

כבעלים לשעבר של אאוטבק 2012, אין לי כלום מלבד המלצות חמות. להלין על המחירים שתמיד היו גבוהים זה חלק מהעניין עם האאוטבק אבל אף יצרן עממי, לא מצליח לחקות את הקונספט של הרכב המיוחד הזה. זה דגם מאוד שימושי וחסון, ובאמת כל פעם שיצאתי עם האאוטבק לנסיעה, אפילו קצרה, זה הרגיש כמו הרפתקה. יחד עם הפורסטר הם הצליח לבדל את עצמם מהזירה הקודרת ולחזק את התכונה הזו בכל דור נכנס. כך יהיה גם בהמשך אני מניח, אבל קשה לראות, אפילו על רקע שילוב פורסטר היברידי איך יצליחו למשוך אנשים שאינם "משוגעים" לדבר בטווח המחירים הזה. אולי נתבדה.