"היום צריך 20 מהנדסים רק כדי להתניע מכונית פורמולה 1"

ריקרדו פטרזה, מנהגי המרוצים המובילים של שנות ה-80 וה-90, חושב שהטכנולוגיה השתלטה על הענף והכסף דחק את הכישרון לשוליים. אבל לא הכול היה טוב יותר בעבר

עקבו אחרינו בגוגל

כמה אנשים צריך כדי להתניע מכונית פורמולה 1? זה נשמע כמו התחלה של בדיחת קרש, אבל בשנות ה-80 הספיק נהג אחד ומפתח בחריץ (או מתג הנעה). היום, טוען ריקרדו פטרזה,"צריך בשביל זה 20 מהנדסים".

האיטלקי בן ה-72, שהתחרה במשך 17 עונות וניצח בשישה מרוצי גרנד פרי, לא מתנגד לקדמה הטכנולוגית, אבל מתקשה להשלים עם מה שקרה בדרך למקצוע הנהיגה. בעיניו, הענף הפך יקר מדי, מסובך מדי, ובעיקר כזה שבו הנהג כבר לא תמיד מחליט מה לעשות עם המכונית שלו.

פטרזה, שהתחרה בין היתר עבור וויליאמס וברבהאם, פרסם לאחרונה ספר בשם "מניקי לקימי", שבו הוא משווה בין הפורמולה 1 של תקופתו לזו של ימינו. בראיון לגאזטה דלו ספורט הוא מסביר שהשינוי הגדול לא נעוץ רק במכוניות, אלא גם בחלוקת האחריות בין הנהג לאנשי הקבוצה.

"בתקופתי הנהג הסתמך הרבה יותר על האינסטינקטים שלו והיה צריך לקבל החלטות בעצמו. היום הוא הרבה יותר מבצע הוראות. הוא מקשיב למה שאומרים לו מהפיט ופועל בהתאם. לפעמים גם ההחלטות השגויות מגיעות משם".

IMG_494219.jpg

צילום: יצרן

הכסף קובע

פטרזה סבור שאחת הבעיות הגדולות של הפורמולה 1 מתחילה הרבה לפני המרוץ הראשון. "היום המרוצים הפכו לבלתי נגישים", הוא אומר. "כבר בקארטינג יש משפחות עשירות שלא מגבילות את ההוצאות. הילדים שלהן מתאמנים יותר מאחרים וצוברים הרבה יותר קילומטרים".

לדבריו, בעבר התחרו לעיתים 36 נהגים על 24 מקומות בזינוק, בעוד שהיום משתתפות באליפות 22 מכוניות בלבד. גם הדרך לצמרת נעשתה יקרה ומורכבת יותר, עם קטגוריות הכשרה ורישוי שמחייבות השקעה כספית גדולה הוא מוסיף.

כדי לזהות כישרון אמיתי, הוא דווקא מציע לכווץ את זמן האימונים. "הייתי לוקח נהגים צעירים למסלול שהם לא מכירים, נותן להם חצי שעה ללמוד אותו ואז בוחן את הביצועים. הכישרון מתגלה באינסטינקטים".

חדשות נוספות

כשפטרזה נשאל על הנהגים המרשימים ביותר שפגש, הוא מציין את איירטון סנה ומיכאל שומאכר, שהצליחו לדבריו להפיק תוצאות דרמטיות גם ממכוניות נחותות. מבין הנהגים המודרניים הוא מעריך במיוחד את מקס ורסטאפן.

"לא משנה אם יש לו מכונית תחרותית או לא, הוא כלב קשוח שלא משחרר את העצם. הוא גם לא מפחד להגיד דברים לא נוחים, ובגלל זה אני מחבב אותו".

גם קימי אנטונלי זוכה למחמאות על יכולתו ללמוד מסלולים חדשים במהירות, תכונה שפטרזה מוצא בה דמיון לשומאכר.

אלא שמעבר לטכנולוגיה ולכסף, יש לו ביקורת גם על האופן שבו מנוהלים המרוצים. "יש היום יותר מדי חוקים ויותר מדי עונשים", הוא אומר, וטוען שרמת הבטיחות המשופרת דווקא מאפשרת לתת לנהגים יותר חופש להיאבק על המסלול.

את השיפור בבטיחות הוא בהחלט מברך. פטרזה הגיע לפורמולה 1 ב-1977, זמן קצר לאחר שטום פרייס נהרג בתאונה, וזוכר היטב גם את מותו של ז'יל וילנב ב-1982. "מעולם לא פחדתי. הייתה לי כל כך הרבה תשוקה למרוצים שתמיד חשבתי שלי זה לא יקרה", הוא מספר. מבחינתו, לפחות בתחום הזה, אין שום סיבה להתרפק על העבר.


Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.