בא מהשוליים 470 / על העתיד הקרוב, בשאיפה לעבר

החודש נהגתי לראשונה על דאצ'יה ביגסטר — צעיר מדאסטר בהרבה, גדול ממנו לא במעט. כדגם פנאי, הוא אנטיתזה לאלה המגיעים מסין — לא הוד והדר לו, ורק צמד צגים מעדנים את ההופעה בפנים. איכות החומרים פשוטה וגם איכות הגימור לא מרשימה לטובה — אך השימושיות מצוינת, הנדסת האנוש טובה יחסית, וגם פעולת מערכות הבטיחות המתקדמות אינה לחוצה כמו אלה במכוניות המגיעות מסין. זה לא נגמר רק בזה שהביגסטר לא מעצבן, אלא הוא בעיקר מציע גם יחידת כוח היברידית משובחת שביצועיה ראויים ומעל לכך היא חסכונית, מאוד, בדלק: ליטר אחד ב־19 קילומטרים, כך מחשב הדרך, וזה נתון ממש מרשים. מה חבל שבידוד רעשי הרוח והמנוע לא מרשימים, כי ברכב זול לקבל חומרים בסיסיים זה מתבקש, אבל רעש הנשמע כל הזמן זה מוצלח הרבה פחות. 

צילום: יצרן

אבל דאצ'יה עם ביגסטר הלכה עוד, לא רק ברכב אלא במשהו שאולי מצביע על דרכה בעתיד, וזה מעבר לעיצוב המרשים של הדגם עצמו.  נראה כאילו דאצ'יה מנסה כוחה ללכת בדרכה של סקודה: פתרונות חכמים, פשוטים ויעילים לשימוש יום־יומי — החל מווי תלייה רבים בתא הנוסעים ועד תיק ייעודי לתא המטען או תא אחסון קטן עם מצלמה ליושבים מאחור. בכל הקשור להתרשמות ראשונית מלאה מדאצ'יה ביגסטר, ראו גיליון זה. 

בישראל מוצעים כיום מעל 500 דגמים, הזרם אינו פוסק וזה גורם למערכת להימתח בניסיון לסקר כל מה שחדש. נכון לכתיבת שורות אלו, באפריל מתוכננות חמש השקות ברחבי העולם, חלקן לסין ובאותו זמן; ככה זה כאשר כולם נוסעים לתערוכת שנחאי. בין השאר, חלק מהמערכת ייעדר כשבוע בארץ. 

אז מה מתוכנן לכם בחודש הבא? בכל הנוגע לאותו השקות — התרשמויות ראשונות מדגמים ומגרסאות של סוזוקי, זיקר, MG, ג'אקו, אומודה ויש גם הפתעה מג'ילי; רשימה חלקית בהחלט. 

צעצועים ותהיות

לאחר שהקפאתי את האימפרזה טורבו, בגלל יוקר תחזוקה, אני מיישר קו בכלי נוסף שיחגוג עשרים אצלי באוקטובר הקרוב: ב.מ.וו סדרה 6 ישנה, היהלום בכתר הבווארי. משאבת מצמד עליונה פסקה לתפקד, בלם החנייה היה צריך מתיחה, שינוי קל בכבל הגז וגם דיסקים קדמיים חדשים. ביחס לזה שאני לא נוסע איתה כמעט, אני מבין שאולי זה לא חכם להשאיר אותה אצלי. מצד שני, למי יש כוח להתעסק עם קונים ומי מוכר רכב שעבר אתו כמעט חצי חיים.

צילום: אוהד אלגוב

היו לי המון מכוניות, אף אחת מהן לא חדשה מהסוכנות. כמעט לכל אחת אופי משלה וככל שחולף הזמן אני מתגעגע לפשטות, לגרסאות הספורטיביות שהיו לדגמי הסופרמיני ולמשפחתיות אי־אז באייטיז וניינטיז. אני משתעשע במחשבה שעיקרה רכישה של אחת שצריכה שיפוץ מתון, מתעלם באלגנטיות מזה שהקפאתי אימפרזה טורבו לפני פחות משנה. ומי יודע, אם תיפול מציאה לשיפוץ רגוע וממושך, ייתכן ועבדכם הנאמן יקפוץ כמה שנים אחורה, בתחושה, בזיכרון, אולי גם יצמח מחדש שיער שחור. 

צילום: רן אניג'ר

למעשה ניסיתי להחליף מכונית עם יחידת כוח קיצונית למדי, כזאת שנמצאת אצלי למטרת הסבה לספורט מוטורי, כזאת שרישיונותיה בוטלו כמובן, להחלפה באחת קלאסית או ספורטיבית מהסגנון עליו דיברתי. לאחר שקיבלתי הצעות מגוונות לכל מיני מכוניות שאני לא רוצה, ייתכן ואעביר את הקיצונית לאחייני. אני צריך ברזומה מעשה טוב כלשהו. 

חזרנו ללחימה, אחרי הפסקה ממושכת. יש עדיין חטופים במנהרות בעזה

[email protected]