שובו של הטנדרון. טויוטה וג'ף בזוס – גישות הפוכות

בעיה אחת ומקורה 

הבעיה שאותן שתי יצרניות שונות זיהו – בהפרש של לא מעט שנים, מול קהלי יעד שונים לחלוטין – היא היעדרם של טנדרים קטנים מאלה המוצעים כיום. הדגם המוביל בכל העולם שהוא לא ארה"ב הוא טויוטה היילקס, טנדר '1 טון' כמקובל מזה עשרות בשנים, ובאותה משבצת יש עוד מתחרים: איסוזו D-מקס, מיצובישי טריטון, פורד ריינג'ר/פולקסווגן אמארוק, קיה טסמן. 

הדגם המוביל בכל העולם שהוא רק ארה"ב ומזה 40 שנים הוא פורד F-150, גדול מהיילקס ומריינג'ר, מלכתחילה חזק ומפואר מהנ"ל. 

אלא שלא תמיד טנדרים התחילו רק עם בסיס גלגלים של שלושה מטרים ומרכב של חמישה מטרים. 

פעם, מזמן, היו גם כאלה קטנים, נגיד 'חצי טון', ואלה זכו כאן לכינוי היאה להם: 'טנדרונים'. בישראל היו אלה, בין השאר, סיטרואן C-15, פולקסווגן קדי, פיאט פיורינו, רנו אקספרס – ובל נשכח את הטנדר של סובארו; היה להם ארגז פתוח או סגור להובלת סחורה. 

אלה הקטנים הפסידו פעמיים: בגלל המסחריות הקטנות מאז ברלינגו שהיו יעילות בהרבה לעבודה; בגלל שאותן מסחריות חדשות אפשרו גם הסעת משפחה. כי רק חצי טון לשניים זה לא משהו ממש נבון. ההתפוגגות הגדולה אירעה לפי כשלושים שנים.

פתרון כפול ודרכו 

אלא שלאחר מספר עשורים עלה כי השוק בכל זאת רוצה טנדר קטן מידות; הוא זול יותר, פשוט יותר, אמור להתנהל באופן משופר, בוודאי עדיף בעיר. אפשר לעשות אותו גם מגניב.  

ואכן, טנדרים כאלה מוצעים כעת – האחד מזה שלוש שנים, השני בעוד שלושה חודשים – והפער ביניהם גדול כמו המרחק בין יפן לארה"ב. בעצם יותר. 

ובכן, מיפן (תאילנד והפיליפינים, בפועל) מגיע טויוטה היילקס צ'אמפ, בארה"ב משווק סלייט (Slate, צִפחָה), הטנדר של סלייט אוטו.

טויוטה היילקס צ'אמפ – שיא הפשטות

היילקס צ'אמפ שהוצג ב-2023 הוא לא עוד גרסה של טויוטה היילקס המוכר אלא הצעה מודולרית לטנדר המוגש מהקצר ועד לארוך לפי רצונו של הקונה, פונה בפועל לארצות מתפתחות. 

צ'אמפ הוא טנדר עבודה של ממש, מבוסס על שלדת סולם. אורך בסיס הגלגלים החל ב-258 ס"מ דרך 275 ס"מ ועד ל-308 ס"מ, כאשר אורך המרכב מתחיל ב-452 ס"מ ומגיע ל-530 ס"מ. 

והנתונים האלה לא לבד. בסיס הגלגלים הקצר זהה לזה שברכב השטח הקטן והחדש, לנד קרוזר FJ, ואילו זה הארוך כמעט כמו בהיילקס המוכר (309 ס"מ). ובקיצור: המהדורה הקצרה קצרה ב-50.5 ס"מ מבסיס הגלגלים של היילקס, 80 ס"מ מאורכו. 

היילקס צ'אמפ מוצע עם שלושה מנועים לבחירה: שני בנזין, דיזל אחד, שניהם בסיסיים ממש – ובכל הגרסאות הנעה אחורית בלבד. מנוע הבנזין אטמוספריים – האחד בנפח 2.0 ליטר, התפוקה 137 כ"ס ו-18.7 קג"מ והתיבה ידנית; השני בנפח 2.7 ליטר, התפוקה 164 כ"ס ו-25 קג"מ והתיבה אוטומטית. מנוע הדיזל מוגדש, הנפח 2.4 ליטר וזה מייצר 148 כ"ס; 35 קג"מ עם תיבה ידנית, 40.8 קג"מ עם תיבה אוטומטית. כושר ההעמסה עד 1,000 ק"ג. 

על הפלטפורמה של צ'אמפ ניתן להרכיב סוגי ארגז שונים, גם ייעודיים לרכבי הצלה למשל, כמו כיבוי אש או אמבולנס. 

ובקיצור: צ'אמפ הוא כלי עבודה מודולרי בממדיו ובאפשרויות השימוש שלו, דף שניתן לשרטט עליו מה שצריך במסגרת המסגרת שלו.

מקסימום מינימליזם

תא הנוסעים של ההיילקס צ'אמפ מגדיר מחדש את המונח 'מינימליזם'. רוצים מולטימדיה? אין; עד לפני עשור סלולרי הספיק כדי לדבר בטלפון או לנווט? הטלפונים כיום טובים אף יותר. זה הפתרון, והוא תואם לזה של דגמים עכשוויים ועממיים מאוד שמקורם אירופאי. מזגן יש, תפעול החלונות ידני (ויש אופציה לחשמלי). זהו בערך. 

בתחום הבטיחות, המפרט הסטנדרטי של טויוטה לא הגיע. יש ABS, שתי כריות אוויר, EBD (חלוקת כוח-בלימה אלקטרונית), קורות חיזוק בדלתות. זהו. 

העיצוב של היילקס צ'אמפ הוא מהעצובים יאמרו אחדים, חמוד מאוד בחזית יטענו אחרים. משטחים ישרים בצבע לבן. רק בלבן. פגושים מפלסטיק שחור, חישוקי ברזל. עם זאת העיצוב נועד להקל גם על התחזוקה השוטפת. לזכות היילקס צ'אמפ ייאמר כי במציאות הוא פחות מכוער ממה שנראה בתמונות, או שעיצובו הצעצועי עושה את זה. 

המחיר של היילקס צ'אמפ הוא הסיפור הגדול באמת. מחירו של הברווזון של טויוטה מתחיל ב-14,500 דולר בלבד, מה שמאפשר להרבה עסקים קטנים לרכוש ולתפעל את העסק עם טנדר חדש וקשוח מאוד, במקום עם רכב ישן ושחוט. 

בשלב זה טויוטה היילקס צ'אמפ משווק בדרום אמריקה, דרום-מזרח אסיה. שווקים מערביים לא על הפרק (גרסה אחת הבליחה בבריטניה ב-2024 ונגוזה) בגלל שאינו מיועד לעמוד בתקנות זיהום ומפרט הבטיחות שלו מונע תקינה בארצות מתוקנות.

סלייט: הקוליות לפי בזוס

מהצד השני של האוקיינוס השקט, ממישיגן ארה"ב, מתייצב טנדר שהוא פחות או יותר היפוכו של הנ"ל. סלייט אוטו נוסדה ב-2022, ואחד משני בעליה הוא ג'ף בזוס, מהאנשים העשירים בעולם. הדגם הראשון, סלייט, הוצג באפריל 2025, צפוי לייצור מהרבע האחרון של שנה זאת.

והוא, בעיקר, חשמלי. בעניין זה הוא גם ההפך מהטנדרים החשמליים המוצעים כבר כיום בארה"ב, חלקם גדולים במיוחד, אחרים עוד יותר, ובהתאם הם כבדים בהרבה, יקרים למדי. 

פתרון לטנדר חשמלי קטן-ממדים וזול ממש התבקש מול ההיצע הנ"ל, אלא שסלייט מביא עמו הרבה יותר מאשר טנדר מוקטן. הפתרונות שונים במרכיבים הבסיסיים, החל מהמסד ועד לטפחות.    

הבסיס משלב שלדת סולם עם מרכב אחוד. בשלדת Slateboard גוף על שלדה (Body On Frame) כמו בטנדרים רגילים עם מרכב אחוד (Unibody) העוטף את סוללת הרכב. 

המנוע החשמלי המותקן מאחור מנפק 184 כ"ס ו-26.9 קג"מ. לסלייט סוללת LFP עם אנרגיה של 65 קוט"ש לטווח 330 ק"מ לפי תקן EPA האמריקאי המחמיר ביחס ל-WLTP, קרוב יותר לתוצאה בפועל (כאן, כ-370-380 ק"מ). הספק הטעינה האיטית הוא 11 קילוואט, זה של הטעינה המהירה 120 קילוואט. 

סלייט הוא טנדר קטן, ממדיו קרובים מאוד לאלה של היילקס מ-1985. אורך בסיס הגלגלים 277 ס"מ, זה של המרכב 443 ס"מ, רוחבו 179 ס"מ וגובהו 173 ס"מ. כושר ההעמסה עומד על 650 ק"ג בלבד וכושר הגרירה 907 ק"ג. 

סביבת הנהג מינימליסטית אף היא, וגם בזו אין מסך מרכזי אלא תושבת לסלולרי או טאבלט. בניגוד לאנשי טויוטה, אלה בסלייט לקחו מאוד ברצינות את נושא הבטיחות. לרכב מינימום של שש כריות אוויר, בקרות אחיזה ויציבות, בלימה אוטומטית, עמעום אוטומטי, אזהרת התנגשות, זיהוי הולכי רגל ועוד. היצרנית הצהירה כי הרכב תוכנן להשיג דירוג בטיחות גבוה במבחני הבטיחות האמריקאים, אך הוא לא נבחן בשלב זה.

בנייה עצמית

סלייט מציע הרבה יותר מאשר רכב בסיסי. כלומר, בבסיסו הוא טנדר, אבל אפשר לקבל אותו במבנה של רכב-פנאי, גם כזה עם מבנה פאסטבק (דלת חמישית אלכסונית) להופעה אופנתית – בשני אלה עם חמישה מושבים. 

ולעניין הצבעים. סלייט מגיע בצבע אחד, צבע מתכת כהה. עם זאת ניתן לעצב את הרכב בעיטוף חלקי או מלא ועם יותר מ-100 אפשרויות שונות – החל במספר פסי עיצוב ובמגוון צבעים, חזית, דוגמאות, צבעים לבחירה. הדרך היחידה לתאר את האפשרויות האלה היא שהן מגניבות. בהתאם ניתן להחליף את עטיפת הרכב אם הלקוח רוצה משהו שייראה שונה ממה שיש לו. 

וכך הלקוח נכנס לאתר של סלייט ומתחיל לעצב את הסלייט שלו; הערת אזהרה: זו מחילת ארנבות שקשה לצאת ממנה, כל עיצוב יותר מלהיב מהשני. 

בנוסף, ניתן להוסיף מגוון גדול מאוד של אביזרים, ולפי סלייט יותר מ-80% מהם עולים פחות מ-500 דולר. 

מחירו של סלייט מתחיל ב-24,950 דולר לטנדר, 29,950 דולר ל-רכב הפנאי, 31,950 לזה במבנה פאסטבק. שוחחנו עם אחד מיבואני הרכב המובילים בישראל כדי לדעת כמה יעלה לנו סלייט כזה בישראל. לפי היבואן, המחיר יהיה החל מ-190,000 שקלים אחרי כל המיסים ורווח קטן עבורו.

שתי דרכים, מטרה אחת

נחזור להתחלה. שתי חברות שנמצאות כל אחת בקצה האחר של תעשיית הרכב זיהו אותו צורך בטנדר בסיסי. האחת מציע פתרון הפונה לעולם העבודה הקשוחה, השנייה פונה לעולמות הפנאי. אחת עם מינימליזם טכני מוזל לקהל מוגבל-כספית, השנייה לעולמות הטכנולוגיה המתקדמת. 

היילקס צ'אמפ הוא הטנדר שעסקים קטנים בישראל היו צריכים כבר לפני עשור; סלייט הוא הטנדר שבעליהם כנראה היו רוצים כזה גם לאחר שעות העבודה. 

עכשיו נשאר לראות רק מי, אם בכלל, יצליח להביא לכאן את אחד מהם. האחד מיועד ליצוא, אבל בשלב זה לא לכאן; השני בשלב זה אינו מיועד ליצוא. 

אבל דברים משתנים.