השקה: סקודה אוקטביה

ולכן, מבחינתנו מיקום ההשקה הזה הוא מהמוצלחים שיש. פשוט, אין אף מקום אחר באירופה שמזכיר כל כך את התנאים שיש לנו כאן בארץ. כך שניתן היה לנתח, כבר בהשקה לשם שינוי, את נוחות הנסיעה; לקבל מושג אמיתי על אחיזת הצמיגים בכבישים חלקים; לתהות על קנקנו של המצמד בפקק תנועה אופייני, ולבחון היטב את תפקוד המראות בתנאי "אמת", כלומר, בזיהוי נהגים מתאבדים.
והאוקטביה היא בדיוק המכונית המיועדת ומתאימה לתנאים האלה, האמיתיים. משפחתית עם רגליים על הקרקע, כזאת שחרתה על דגלה פרקטיות, אמינות וערך לכסף. האנדרדוג שתמיד נותן תמורה טובה הרבה יותר ממה שמצפים לה - ועד עכשיו היא עשתה את זה בהצלחה מרובה מאוד.

היסטוריה וגיאוגרפיה
המכונית שהוצגה ב-1996 סימנה את תחילת העידן החדש בסקודה, זה שכולו של פולקסווגן - וההישגים מרשימים. למעלה ממיליון אוקטביות וסלילת הדרך, באמצעות האמינות והאיכות, לפאביה ולסופרב. זו גם אחת הסיבות שהחברה החליטה להמשיך ולייצרה - במקביל לדגם החדש - עוד שנתיים נוספות.
חבלי הלידה בישראל היו קשים. המוצא (הצ'כי) לא עזר, שיווק בשנה הראשונה למוניות בלבד לא תרם ומחיר גבוה הפריע (גם בגלל 7% מכס על רכב שאינו מיוצר באיחוד האירופי). אבל דווקא המוניות הועילו. אם הן, שכל-כך מכורות לאמינות, ממשיכות עם הדגם זה - אין ממה לחשוש.
האוקטביה החדשה יושבת, כמו קודמתה, על רצפת הגולף, וכמו קודמתה היא הגדולה במשפחת המשפחתיות של הקונצרן, רושמת גידול בכל הממדים. המרכב נתמך במערכת מתלים חדשה לגמרי: תמוכות מקפרסון מחוזקות לפנים ומתלה רב-חיבורי נפרד מאחור, שתכנן מהנדס שערק מפרויקט הפוקוס. פרט לגאווה במתלה המתקדם, החברה כמעט ואינה מדברת על טכנולוגיה ומספרים בתיק העיתונות. הצ'כים מדברים תכל'ס: אבזור, רמות גימור, צריכת דלק, נפח תא המטען וכיוצא באלה; פרקטיקה. הקשחת מרכב? התנגדות לפיתול? שום נתון. אבל הבאגאז', הבאגאז': 560 ליטרים.
סקודה תספר על תא כפפות מקורר ועל קונסולת הענק בין המושבים, שמכילה תא מקורר ופתחי מיזוג גם ליושבים מאחור(!). על תאים בדלתות שמתאימים גם לבקבוקי שתייה גדולים (ומוטים באלכסון בצורה מאוד נוחה לשימוש). הם מתגאים בבקרת אקלים מפוצלת ימין/שמאל - וגם באבזור הבטיחות המכובד: ארבע כריות אוויר כסטנדרט (אופציה לשש), משענות ראש אקטיביות, דוושות קורסות בתאונה ועוד.

התעמלות
את האוקטביה פגשנו בתערוכת ז'נבה והספקנו כבר אז להתרשם מעיצובה - ולא לגמרי לחיוב. הקווים הכללים של הדגם הפורש נשמרו במתכוון, וגם הם לא היו מהמצודדים. התרגלתי עם הזמן, אך היא עדיין נראית קצת בוטה ומסורבלת - גם בגלל סרח העודף מאחור, גם בגלל השבכה המגודלת מלפנים.
בפנים המצב טוב בהרבה, והעיצוב, המאוד-דומה לגולף, פשוט, נקי ואסתטי. כמו המקור, הוא לא יצירתי במיוחד, פרט למחווני סקודה הייחודיים והתקרה המעוצבת(!?), אך הוא משדר מכובדות. הולם מאוד את איכות החומרים המאוד משובחת. האוקטביה בפירוש אינה נופלת מהגולף או ה- A3 - או: בהשוואה למתחרות, הפלסטיקים, ממש כמו איכות ההרכבה והגימור, נמצאים בקצה הגבוה ביותר של הסקלה. מסך הניווט שמילא את מרכז הקונסולה לא יגיע, ויחליף אותו מסך דיגיטאלי מלבני ורב פונקציות, המשתלב היטב עם שלושת פקדי המיזוג הנאים.
ויש ביקורת. בכמה מקומות (ידיות האחיזה בגג ובדלתות למשל) קצת חיפפו ופערי החומרים ניכרים; בגרסאות בעלות הצבע האחיד (שחור), התא קודר למדי; התחושה הסובבת קצת לוחצת, והכול קצת יותר מדי קרוב לגוף ממה שהייתי רוצה. בכלל, בכל מה שקשור לנוחות ונינוחות נהג - העסק טעון שיפור. הראות לאחור גבולית דרך המראה המרכזית (בגלל חלון קטן ואלכסוני) וכמעט מחפירה דרך מראות הצד האנורקסיות - כרגיל במראות הקונצרן. וגם המושבים לא מוצלחים, בעיקר בשל נוקשות יתר ותמיכה לקויה לגב (יצוין כי נרשמו הבדלי נוחות בולטים ומפתיעים בין הגרסאות עם התפעול החשמלי למושבים - שהיו נוחות יותר - לאלו הפשוטות, אך אף אחת מהן לא הבריקה במיוחד).
מאחור המצב טוב יותר. לא רק שנוחות המושבים עדיפה, אלא שגם המרווח הכולל שופר רבתי ביחס לדגם הקודם. מרחב הראש מרשים מאוד, ואף שלברכיים ולכפות הרגליים העסק פחות אוורירי, הוא בהחלט מספק, גם למבוגרים גדולי מידות. הבאגאז' פשוט ענק וגם נוח מאוד לשימוש.
האספלט המקומי אפשר כאמור התרשמות מעמיקה, תרתי משמע, מהבורות והשברים. האוקטביה רכה ביחס לאחיות לקונצרן ונוחות הנסיעה הייתה טובה בהחלט. המתלים יבלעו את רוב שינויי הגובה, הגבנונים והגלים, הן בעיר והן מחוצה לה - אך בתנועות מתלה מהירות (בורות למשל), הורגשו לעתים חבטות. המתלה האחורי החדש והמתוחכם, כאשר פגש בשבר לרוחב הכביש או טלאי מצד לצד (כמו בעבודות תשתית לרוחב הכביש), גרם לתזוזה צדית של הציר האחורי בגלל גמישותו. כאשר הדבר קרה בפנייה, זה לא ממש השרה ביטחון, ובגרסה כמו ה-2.0 ל' TDI, עמה פצחתי, ביטחון הוא דבר חשוב מאוד.
כי יש כאן הרבה דחף מוחשי. והעסק כה עוצמתי וכה מהנה, עד שמספיקה נסיעה אחת כדי להעביר כל מאמין בנזין על דתו. נכון, הוא לא מעודן במיוחד, די רועש בסל"ד גבוה וסובל מהשהיית טורבו מוחשית - אבל למי אכפת כאשר מ-2000 סל"ד ומעלה, בכל הילוך כמעט, הגב נדבק והחיוך נמרח (ולהיפך) וזה נמשך צפונה יותר מבעבר, ממש עד סף דלת מנתק ההצתה ב-4500. אלא שהשלדה לא כוילה בהתאם לכוח המוגבר וביטחון בפניות הוא לא מנת חלקה של גרסה זו - עם לחימת מומנט חזקה של ההגה, ה-מ-ו-ן תת-היגוי בפניות, והיגוי יתר נחוש ולא חינני בהרפיית דוושה. בקרת יציבות מומלצת, וכיוון שלי הייתה כזאת, הפעלתי אותה בחזרה וחיפשתי גרסה אחרת. הבעיה היא כי ה-2.0 FSI לא התייצבה להשקה ולאחר המחץ הדיזלי ההוא, לגרסאות האחרות היה מעט מה להציע.
מנוע ה-1.6 FSI (ידני, 5 הילוכים), פעל באופן חלק למדי, ליניארי ביותר, וטיפס ללא מחאות לטורים גבוהים; המחץ, עם זאת, לא הרשים. גרסה זאת - עם כיול מתלים דומה-עד-זהה לגרסה החזקה, מנוע קל יותר לפנים והרבה פחות מומנט - התברכה בהתנהגות טובה בהרבה ומצריכה הרבה פחות מאמץ מהנהג. העברות המשקל כאן מתונות משמעותית והאחיזה יוצאת נשכרת מכך, מה שאפילו מאפשר להתרשם מ- Turn in מפתיע בחדותו ומשינויי הכיוון המהירים, למרות זוויות הגלגול המוחשיות. זו עדיין לא מכונית דינמית או מהנה, והרכות הבסיסית מודגשת ומורגשת, אך היא מאוזנת ובטוחה. וגם זה משהו. אגב, גם תיבת חמשת ההילוכים הרגישה מדויקת ונעימה יותר מהתיבה המשושה של ה-2.0 ל', וחולקה ליחסי העברה יעילים בהחלט.
הדיזל הקטן, ה-1.9 TDI, החזיר קצת מתחושת המומנט הבשרנית של הדיזל הגדול, יחד עם התנהגות הכביש הרהוטה של הבנזין הקטן. שילוב זה יצר את הגרסה המאוזנת והנעימה ביותר לנהיגה בכבישים המתפתלים לאורך הים התיכון. יש כאן די כוח ובטווח סל"ד רחב מבעבר, השהיית טורבו קלה מזו של ה-2.0 ל' ולמרות שהעוצמה אינה כבירה, היא תמיד מספקת. רק ההגה האלקטרו-מכני פוגם קצת ביכולת, בגלל היעדר מוחלט של תחושה. זוהי מערכת עם תגבור משתנה בהתאם למהירות שהופכת קלה מדי במהירויות נמוכות, ומפריעה בעמימותה בפניות הדוקות. כן יאמר לזכותה שהיא מדויקת ביותר בכל מצב ומספקת בגרסת הסולר הזו לחימת מומנט מתונה יותר, שעוזרת לספר קצת (אבל ממש קצת) על מצב הגלגלים בעומס. לסיום נספר שהבלמים ייצרו עוצמה טובה אך הדוושה הייתה ספוגית ולא הרהיבה בתחושה - וזאת מחלת השקות ידועה.

מולדת
האוקטביה החדשה תנחת באוקטובר, ותשווק בשם אחר או נוסף, כדי ליצור בידול בינה לבין האוקטביה הקודמת שתמשיך להיות משווקת. עם הורדת 7% המכס (צ'כיה מצטרפת לאיחוד בימים אלו) המחירים צפויים היו להיות אטרקטיביים מתמיד לשתי המכוניות. עם זאת, לא כל ההפרש יגיע לכיס הצרכן, וחלק ממנו יוחזר ליצרן כפיצוי על תמיכתו רבת השנים במחיר. וגם האירו הגבוה לא יעזור.
ייתכן גם כי בגלל שיווק הדגם הקודם, ינסה היבואן למצב את הדגם מול מתחרות גדולות ממנו (כלומר: לא מול משפחתיות רגילות כי-אם מול משפחתיות גדולות) - באמצעות גרסאות ה-2.0 ל' FSI ושני הדיזלים, כאשר אלו מזוודות היטב. אלא שעד שהיבוא יבוא - בעוד חצי שנה - עוד רבים השינויים אשר ייתכנו.

טכנולוגיה והנדסה: המידע
בסיס הגלגלים התארך מ251.5- ס"מ ל257.8-. והממדים גדלו לכל כיוון: האורך צמח מ451- ל457.2- ס"מ, ממד הרוחב תפח מ173- ס"מ ל176.9- ואילו הגובה דילג מ143- ס"מ ל146.2-. גם המפשקים הורחבו
(מ149/151.5- ס"מ לפנים/אחור ל152.8/153.9-). למתלה האחורי המתוחכם שלוש זרועות רוחב, וזרועות עוקבות (אורכיות) הממוקמות גבוה ככל האפשר ומתוכננות לספק התנגדות לצלילה בבלימה. בנוסף, לסרן תכונות אלסטיות שאמורות להקנות רמה מסוימת של היגוי אחורי פסיבי, המתגבר ככל שעולה המשקל המוקפץ של הרכב ומספק, כך סקודה, אותה יכולת פנייה והיגוי גם כשהרכב עמוס נוסעים ומטען.
כבר מתחילת השיווק תוצע האוקטביה עם שש יחידות כוח: ארבע בנזין ושני סולר. כאן נמצא את ה-1.4 ל' 75 כ"ס הוותיק (ידני בלבד), 1.6 ל' 8 שסתומים 102 כ"ס המיושן (אך עם סעפת יניקה בגיאומטריה משתנה), 1.6 ל' FSI החדש עם 115 כ"ס (תודות להזרקה-ישירה, 16 שסתומים ותזמון משתנה) ו-2.0 ל' FSI 150 כ"ס. מנוע זה, כמו-גם מנועי ה-1.6 ל', יוצע עם תיבת טיפטרוניק 6 הילוכים. לתיבה הידנית גם-כן שישה הילוכים (אופציה ב- FSI 1.6).
במחלקת הדיזל שני TDI המצוידים בהזרקת משאבת-סילון - PD. ל-1.9 ל' המוכר 8 שסתומים, 105 כ"ס ו-25.5 קג"מ (ב-1900). האוקטביה תוצע גם עם ה-2.0 ל' החדש (16 שסתומים): 140 כ"ס ומומנט רבתי של 32.6 קג"מ(!) בטווח שבין 1750 ל-2500 סל"ד.
שני הנ"ל יוצעו גם עם ה- DSG הנפלאה (תיבה 6 הילוכים רובוטית וכפולת-מצמדים). בגרסאות הידניות (מונחות הכבלים) יהיו 5 הילוכים ב-1.9, ו-6 הילוכים במנוע החזק. מרווחי הטיפולים הועלו עד 30,000 ק"מ או שנתיים, אך העניין תלוי מדינה ותנאים נוספים.
לאוקטביהABS עם חלוקת עוצמה (EBV) וסיוע מכני בבלימת חירום (MBA), כמו גם מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימת מנוע (MSR). מי שיוסיף את מערכת בקרת היציבות (ESP), יקבל איתה, על חשבון הבית, גם בקרת משיכה (ASR), נעילת דיפרנציאל אלקטרונית (EDS), מגבר בלם הידראולי (HBA) ומערכת לניטור לחץ האוויר בצמיגים (TPM).