BYD דולפין סרף מול דונגפנג בוקס – מבחן השוואתי לחשמליות מוזלות

מפתח הדלת האחורי זהה בשני הדגמים, ובשניהם המושב האחורי קצר, כך שחלק מהירכיים באוויר, הרצפה שטוחה לחלוטין ויש מספיק מקום לראש – אבל לבוקס יש הרבה יותר מקום לברכיים. בנוסף, דולפין סרף מציעה מאחור מקום רק לזוג, בוקס מאפשרת לפחות תיאורטית מקום לשלושה, עם גם יותר מקום לכפות הרגליים בגלל מבנה הקונסולה.

לבוקס גם דיפונים, ואריגים זהים לאלה שבמושבים שמלפנים ויש תאורת אווירה, בעוד דולפין חוסך מעט ומציע חומרים קשיחים ופשוטים יותר.

ומה חסר בשניהם? תאורת פנימית מאחור וכניסות USB.

תא מטען. לפי המפרט, תאי המטען דומים: לדולפין נפח של 308 ליטרים, לבוקס 326 ליטרים. אלא שבבוקס ניתן לסדר את הליטרים של המטען טוב יותר כך שהשימושיות עדיפה. דולפין סרף מחזירה לעצמה כמה נקודות בזכות המפתח הגדול והנוח יותר, התא הנוסף שמתחת לרצפה, ומוסיפה 4 ווי עגינה בפינות לקשירת חפצים.

גם בעלי מכוניות קטנות לפעמים זקוקים להוביל מטען גמלוני שמצריך להשכיב את המושבים האחוריים. אף אחת מהן לא מציעה רצפה שטוחה בהשכבת המושבים האחוריים, אבל דולפין סרף מאפשרת לקפל צד אחד של המשענת בחלוקה של 50:50, ואילו משענת בוקס מגיעה כחתיכה אחת, כך שהיא מחייבת פשרה בין נוסעים למטען. בנוסף, כדי להשכיב את המשענת נדרשת משיכה בשתי רצועות, אחת מכל צד, וזה ממש לא נוח.

ומה חסר בשניהם? כיסוי כלשהו שיחצוץ בין השמשה לתכולה, תאורה ובעיקר גלגל חליפי.

אבזור

דולפין סרף מאוד מאובזרת, אבל בוקס משווה ומעלה. לשתיהן מושב נהג חשמלי, בוקס מוסיפה זיכרונות למושב הנהג וגם חימום ואוורור לשני המושבים הקדמיים, לשתיהן מפתח חכם, אבל בוקס מאפשרת פתיחה גם מצד הנוסע, בשתיהן מצלמת רברס, לבוקס מצלמת 360 מעלות, וזה ממשיך כאשר לבוקס גם טעינה אלחוטית לסלולר, תאורת לד ועוד. זה לא שחסר משהו לדולפין סרף, כמו שבוקס רושמת פרק עושר חדש.

ואחרי שאמרנו את זה, יש שני פריטים שיש בדולפין סרף ואין בבוקס, כוונון חשמלי למושב הנוסע, ורדיו. כן, הדבר הזה עם התדרים שקיים בכל מכונית כבר למעלה מ-70 שנה. זה היה אמור להתווסף במסגרת עדכון מערכות, שגם היה אמור לפתור את בעיית החיבור לאנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי, אבל עדיין לא קרה.

טווח וטעינה

כיוון שאלה מכוניות עירוניות בייעודן, היינו פחות אגרסיביים בסגנון הנהיגה וכללנו קטע ארוך מהרגיל של נהיגה מתונה. התוצאה הפתיעה; בוקס רשמה טווח של 321 ק"מ – נתון טוב יותר מהטווח המוצהר. דולפין סרף כמעט הצליחה לשחזר את הנתון הרשמי לאחר שסיימה את המבחן עם טווח של 299 ק"מ.

אבל אז הגענו לעמדת הטעינה, ודולפין סרף פשוט יצאה משם קודם, בזכות הספק טעינה עדיף. זה יקרה גם בטעינת DC מהירה וגם בטעינת AC ביתית.

ואם הייתם זקוקים לרמז נוסף לייעודן העירוני, אז שתיהן לא מספיק שקטות כבר מסביבות 90 קמ"ש (רעשי רוח וכביש) ולשתיהן רדיוס סיבוב קטן לתמרון עירוני מוצלח.

היכולות הדינמיות של שתיהן סבירות, ודולפין סרף מניחה את הרף גבוה יותר. בזכות הכיול המוצק יותר, המרכב שפחות מתנדנד בפניות וכיול הגה חד יותר, התוצאה הכללית טובה יותר. בנוסף, בבוקס מערכת ה-ESP נכנסת מוקדם מהצפוי ועושה זאת באגרסיביות שגם מלווה בתקתוק כפי שהיה בדור קודם של מערכות שכאלה.

בטיחות

דולפין סרף נבחנה לאחרונה וזכתה לציון של חמישה כוכבים במבחן הבטיחות של יורו NCAP, עם 82% בהגנה על מבוגרים, 86% בהגנה על ילדים, 76% בהגנה על הולכי רגל, 77% במערכות הבטיחות. דונגפנג בוקס, לעומת זאת, קיבלה ציון נמוך משמעותית של 3 כוכבי בטיחות.

שתיהן מצוידות במערך מרשים של מערכות כולל בלימה אוטונומית, מרכוז נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד. בשתיהן המערכות שופעות התרעות מיותרות (בעיקר תשומת לב נהג ומהירות), ותיקון ההיגוי אגרסיבי במיוחד כאשר בקרת השיוט מופעלת. 

סיכום, תמורה

בוקס רושמת לעצמה יתרונות ברורים בתחומים רבים הנוגעים לעיצוב ולשימושיות. בחיי היום יום כאשר עיקר הנסיעה תהיה בעיר, הרכות שלה גם תהיה נעימה יותר. יש כאלה שזה יספק אותם מכיוון שאלה אופני השימוש שלהם והם ימצאו את בוקס כחלופה המועדפת.

אבל סיכום המבחן הזה מעלה כי דולפין סרף היא המכונית המגובשת יותר, כאילו מישהו לקח עוד 5 דקות כדי לחשוב על המשתמש במכונית. יש לה ממשק מולטימדיה נוח יותר לתפעול, ביצועים עדיפים, נוחות עדיפה בכביש הבין-עירוני, יכולת דינמי טובה יותר, ציון בטיחות גבוה משמעותית והיא לא נופלת במרחב שבמושב האחורי. בנוסף, הפסק הטעינה המהיר טוב יותר, ובמכוניות עם טווח דומה סעיף זה מקבל יותר חשיבות.

הפרשי המחיר קטנים ולא הם אלה שיכריעו את הכף, אבל בגלל התוספת עבור הצבע, בוקס הופכת יקרה יותר וקרובה יותר למחיר של דולפין סרף בגרסת המנוע החזקה משמעותית המציעה גם יתרונות אחרים.