ג'ילי פאריזון סופר ואן - מבחן דרכים

אף אחד לא מסתכל על מסחריות. כלומר, רואים אותן, אבל הן שקופות. מזה למעלה ממאה שנים מסחריות הן מסוגי הרכב החשובים בעולם, והשילוב של צרכנות מבוססת אינטרנט עם מה שנלמד בקורונה, עשה אותן לכלי חשוב עוד יותר בשרשרת האספקה של המוצרים. 

עם זאת, בשרשרת המזון המוטורית, הן בתחתית בכל מה שקשור בהשקעה בתא הנהג ועבורו. מצד אחד, הנהג עצמו נוהג יום שלם, אבל הוא אחראי על דברים נוספים והנהיגה היא רק חלק מעיסוקו כאיש חלוקה. מנגד, חלק ניכר מאוד מכלים אלה נקנים עבור ציי רכב העוסקים בהספקה, ולנהג שכיר – בוודאי כזה שאין לו יתרונות מקצועיים ונדירים כמו נהג רכב כבד – אין כוח מיקוח מקצועי. התוצאה: היצרניות אינן משקיעות הרבה ברכב ופועלות בעיקר שיישאר זול. השוו כל מסחרית לסמי-טריילר עכשווי. שמים וארץ.

פאריזון, זרוע המסחריות של ג'ילי, ייצרה ואן הנקרא בשם המאוד מקורי 'סופר ואן'. לפני שנצלול לפרטים, הביטו שוב בתמונות; כזאת מסחרית עוד לא ראיתם.

צילום: יואל שוורץ

הקשר, פרטים

פאריזון שייך לג'ילי, יצרנית הרכב הגדולה בסין בבעלות פרטית, הנמצאת בחמישייה הראשונה במכירות בכלל וביצוא בפרט. ג'ילי, בנוסף למותגים שלה (זיקר, לינק&קו ועוד), משתפת פעולה עם יצרנים מחוץ לסין והיא בעלת שליטה במותגים אירופאים כמו וולוו, פולסטאר, לוטוס, ושותפה עם מרצדס בסמארט.

פאריזון נוסדה ב-2016 כמותג העוסק בתחום רכבי העבודה – אוטובוסים, משאיות קלות ומסחריות – כולם בהנעה חשמלית, חלקם מוסבים מדגמים קודמים, אחרים חדשים מהיסוד.

מה שהגיע לכאן היא מסחרית גדולה הנקראת 'SV' – קיצור של SuperVAN – כינוי מקורי שלא נאמר יומרני, לדגם חדש מהיסוד שהוצג בסין ב-2024. לא רק הכינוי מקורי, גם הפלטפורמה חשמלית מקורית פרי פיתוח של ג'ילי (GXA-M), וגם המבנה מקורי ושונה מהמקובל בהעדר קורה B – לשיפור הגישה מצד הרכב לחלל המטען.

צילום: יואל שוורץ

סופר ואן מוצעת עם שלושה בסיסי גלגלים: 310, 360, 385 ס"מ. המרכב מוצע בשלוש רמות אורך – 499 ס"מ, 549 ס"מ, 599 ס"מ – ובשלוש רמות גובה: 198 ס"מ, 218 ס"מ, 250 ס"מ. הרוחב זהה בכל הגרסאות, 198 ס"מ. למבחן קיבלנו את גרסת H2L2 שמשמעותה בסיס גלגלים של 310, אורך של 499 ס"מ וגובה של 218 ס"מ. נפח העמסה 7.92 מטר-קוב, משקל ההעמסה 1,265 ק"ג וכושר הגרירה עם בלמים 2,000 ק"ג.

אחד מהמאפיינים החשובים ביותר מתייחס למשקל הכולל ולמשמעות הכלכלית לבעל העסק. מרבית גרסאות סופר ואן מוצעות גם במשקל של 3,500 ק"ג שמשמעותו רשיון נהיגה B (רגיל) וגם ב-3,510 ק"ג (10 ק"ג יותר), שמשמעותו רשיון נהיגה B (רגיל) לנהגים שהוציאו רשיון לפני 2007, ורשיון C1 (משאית קלה) למי שהוציא רשיון B אחרי 2007. יש לכך משמעות גדולה בהכרה בהוצאות הרכב ובקיזוז מע"מ ונתייחס לכך בסיכום. 

צילום: יואל שוורץ

סופר ואן מוצע רק עם מנוע חשמלי יחיד, 228 כ"ס, מומנט של 34.3 קג"מ וההנעה קדמית. בגרסה זו סוללת 83.9 קוט"ש, טווח רשמי של 345 ק"מ וטעינה מהירה של 140 קילוואט. בגרסה הגבוהה-ארוכה לסוללה 106.4 קוט"ש, הטווח 398 ק"מ והספק טעינה נמוך יותר של 120 קילוואט. 

סופר ואן מוצע ברמת אבזור אחת, ומחיר הרכב שנבחן עומד על 283,000 שקלים לגרסת 3.5 טון ו-303,000 שקלים לגרסת 3.51 טון שעליה בעל עסק יכול לקזז את המע"מ וההוצאות, כך שהמחיר בפועל הוא סביבות 248,000 שקלים.

עיצוב, נראות

היא נראית שונה מכל דבר אחר, עם חרטום העשוי מספר מפלסים ומובלט עוד יותר בגלל הצביעה (גריל תחתון, רצועת פנסים) ובשילוב של כמה סוגי חומרים (פלסטיק זכוכית, פח). וזה לא נגמר רק בחזית – הצביעה והחומרים עוטפים את כל החלק הקדמי, ובגרסאות הנוסעים נכרכים סביב כל הקובייה המסחרית. אפילו החישוקים האטומים מעוצבים היטב, ולי הם הזכירו את הפונטיאק טראנס-אם מהסדרה "אביר על גלגלים", מוסיפים חן והופכים את סוס העבודה... ובכן, לכזה מודרני עוד יותר. יצרנים אחרים ניסו לשחק עם חומרים וצבעים, ואיכשהו תמיד הולידו משהו גנרי. כאן נוצר משהו אחר, מושך מבטים באופן נדיר. מי אי-פעם סובב את הראש בהתלהבות אחרי מסחרית? ובכן, קחו סיבוב בפאריזון הזו ותראו בעצמכם. 

צילום: יואל שוורץ

סביבת נהג ותפעול

סביבת הנהג ממשיכה את הקו החיצוני המקורי עם משטחים במפלסים שונים, שילוב צבעים, והמון זכוכית שיוצרת תא נהג מואר, 'אוורירי' אפילו. החומרים קשים ומגורענים, כמקובל בז'אנר, האבזור – ממש לא; וכולל חימום ואוורור למושבים, מצלמות היקפיות, כניסות USB רגיל ו-C. במכוניות נוסעים אלה פריטים שהפכו כמעט סטנדרטיים, במסחריות עדיין לא. מצד שני חסר אבזור אחר ותיכף ניגע בזה.

סופר ואן גם מוצעת עם היצע מכובד של מערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית כולל אפשרות זחילה בפקק ועוד. גם כאן לא פריטים שתמיד אופייניים למסחריות. לרכב שתי כריות אוויר, לנהג ולנוסע היחיד, אבל הוא מרשים בתחום זה בזכות ציון הבטיחות הגבוה ביותר למסחריות – פלטינה עם הגנה של 85% – במבחן הענק שערך יורו NCAP במבחן הענק שערך למסחריות מכל הגדלים ב-2024. 

צילום: יואל שוורץ

תא הנהג מרווח ונעים לשהייה, אבל חסר כאן טיפול מפורט בצרכים של הדמות החשובה ביותר בסיפור – הנהג העמל. זהו כמעט ביתו השני ומוזר שהוא נדחק לשוליים בפריטים הבסיסים ביותר. 

זה מתחיל בכניסה ,עם דלתות שנפתחות רחב וזה מצוין, אבל ידית האחיזה אינה בזווית הנכונה כדי שיהיה נוח להשתמש בה. זה נמשך במציאת תנוחת נהיגה טובה, כי עם מושב שלא מתכוונן לגובה וגלגל הגה שלא מתכוונן למרחק, מעטים ימצאו את הנקודה הנכונה והנוחה לנהיגה. וגם אז סביר שגלגל ההגה יסתיר את חלקו העליון של לוח המחוונים. כיסוי המראות מוגבל גם בגלל מבנה המראות וגם כי הן מחסירות כיסוי פנורמי שכל כך חשוב במסחריות. על אף החלונות הגדולים והמרובים, הראות לצדדים גרועה, בעיקר כי השמשה הקדמית רחוקה מאוד וסביב החלונות המשולשים מסגרות מסיביות המסתירות את הנעשה בחוץ בעת פנייה. בכל הקשור לאופי העבודה, חסרים מרכיבים בסיסיים כמו תאי אחסון גדולים, גם מדף עליון כדי שלנהג יהיה נוח יותר עם פריטים שהוא צריך לארגן לעצמו בתוך הרכב לקראת יום עבודה ובמהלכו.

צילום: יואל שוורץ

גם תפעול שלל המערכות לא להיט. יש פנל מיזוג נפרד שזה מצוין, אבל התצוגה כמעט אופקית ובאור יום קשה לזהות מה מסומן שם. חלק מהפקדים והלחצנים מגיבים באופן איטי, וחלקם דורשים לחיצה הגונה כדי להעביר בין מצבים, כמו למשל בין הילוך קדמי לאחורי ולהיפך. במרכז מסך מולטימדיה גדול "12.3, אבל הוא פחות מסודר אפילו ממה שמקובל במכוניות סיניות; כך למשל בחירה בחימום וקירור המושב לא נמצאת בתפריט המיזוג בצג המרכזי אלא במקום אחר לגמרי. ומעל הכל: המערכת מצפצפת ללא הרף. זה קורה בגלל אזהרות שונות הנוגעות לבטיחות שזה איכשהו סביר – כמו מגבלת מהירות, סטייה מנתיב, הסח דעת ועוד – אבל גם בגלל אישור הודעה על ביצוע חלק מהפעולות, כמו מעבר בתוך תפריט מחשב הדרך, בחירה בדרגת הרגנרציה, פתיחת דלת אחורית ועוד. הכל מלווה בצליל חזק באופן מוגזם ועבור מי שיושב על ההגה שעות מרובות, זה יכול להציק.

צילום: יואל שוורץ

וזה לא נגמר בתא הנהג. גם תפעול הצד המסחרי של הרכב זקוק לעוד ליטוש, ובפועל מדובר בדלתות האחוריות. הן יכולות להיפתח לזווית של 90 מעלות, 180 מעלות ו-270 מעלות – אבל לא ניתן לנעול אותן במצבים אלה מכיוון שהקיבוע נעשה על-ידי קפיץ ולא על-ידי מגרעת. מצד אחד זה טוב, כי בתנועה קלה אפשר לפתוח, לקבע ובסוף לסגור את הדלת – אבל, מצד שני, גם רוח לא חזקה במיוחד תטרוק את הדלת.

שאר המרכיבים של הצד המסחרי טובים יותר כמו הנפח, הקיבולת, רצפת ההעמסה הנמוכה יחסית, הפתיחה האחורית ל-270 מעלות המאפשרת העמסה כמעט חלקה מרציף, והדלת הצידית שבהיעדר קורה B יוצרת מפתח ענק ונוח להעמסה, קל מאוד לכניסה בזכות ידית אחיזה. היעדר אותה הקורה מאפשר להזיז לאחור את המחיצה שבין תא הנהג לחלל המטען. כל שצריך זה לפתוח ולסגור מספר ברגים ליצירת מקום רב יותר, גם התקנת ספסל נוסף לנוסעים. מודולריות מעולה, אם-כי לא בטוח שרבים ישתמשו באפשרות זאת.

צילום: יואל שוורץ

מנוע, ביצועים, טווח

המנוע החשמלי מייצר 228 כ"ס, מומנט של 34.3 קג"מ. בפועל הביצועים טובים מאוד והתוצאה נמרצת מאוד באופן השמור רק לרכב חשמלי. אין לסופר ואן כל בעיה להשתגר מרמזור, או לעקוף בעלייה ארוכה כי כוח אף פעם לא חסר.

יש שתי דרגות לבלימה הרגנרטיבית, אבל היא לא נוחה לשימוש גם כי השליטה בה רחוקה מהיד, וגם בגלל שמעבר בין המצבים מלווה בצפצוף מטריד. לא נורא, ממילא לחיצה על דוושת הבלם עושה אותה עבודה.

באופן עקבי ג'ילי מציגה נתון צריכה ממוצע רק ל-100 הק"מ האחרונים. לא ברור מדוע יש הסתרה עד לנקודה זאת. בכל אופן, לאורך ימי המבחן העניקה הסופר ואן טווח מכובד של 320 ק"מ.

היצרן מצהיר על טעינה מ-20% ל-80% ב-36 דקות, וזה גם מה שהיה בפועל. לאחר שמגיעים ל-80% הקצב נעשה מאוד איטי וממילא לא משתלם כלכלית.

צילום: יואל שוורץ

נוחות הנסיעה פחות טובה משל המתחרות אבל עדין באותה גזרת נוחות, עם קופצנות יתר כשהרכב ריק, וטובה יותר עם תוספת של משקל. עיקר ההבדל נוגע לנסיעה עם רכב ריק במסלול עירוני, אז מורגש רטט תמידי. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת משמעותית, אבל גם שם פגעי אספלט קטנים פחות מסוננים.

בידוד הרעשים טוב, אבל מה שרועש באמת נמצא בפנים, ואלה מערכות הבטיחות הנשמעות ללא הרף. הן גם פחות מדויקות מהמקובל כיום, גם בדגמי ג'ילי האחרים, ותגובתן איטיות; למשל, לחצן קביעת המרחק מהרכב לפנים או בקרת השיוט שמתקשה להתמודד עם עיקולים קלים בכביש מהיר.

היכולות הדינמיות סבירות, וגם פה לא באותה רמה של המתחרות. ההיגוי פחות חד, הבלמים פחות מדויקים ועם צמיגי גיטי הסיניים גם האחיזה פחות טובה. עם זאת, הבקרות השונות ישמרו שלא תגזימו עם הכוח.

בעיר, בסביבת המחייה העיקרית של רכב מסחרי, ה-SV מציעה יכולת תמרון טובה עם הגה שיש לו 3.15 סיבובים מנעילה לנעילה לקוטר סיבוב סביר של 12.1 מטר. כאמור, כיסוי המראות אינו מתעלה ויש לכך ביטוי גם בנסיעה עירונית ובתמרון.

צילום: יואל שוורץ

סיכום, תמורה

פאריזון SV הוא רכב דו-קוטבי. מצד אחד הוא נראה מצוין, מבוסס על פלטפורמה מודולרית עם דלת צד ענקית, יחידת כוח חזקה, צריכה חסכונית לטווח מכובד והספק טעינה סביר. לא פחות חשוב: רמת הבטיחות שלו מכובדת. מצד שני, בכל הקשור לנוחות המשתמש, החל בכניסה ובישיבה, עבור בצפייה החוצה ובתפעול המערכות והנדסת האנוש, דרך ההעמסה והפריקה ועד לנוחות הנסיעה עצמה, סופר ואן מתקשה לעמוד בסטנדרטים הנהוגים כיום.

והוא מוצע במחיר של 293,000 שקלים כולל מע"מ, 248,300 שקלים בלעדיו – וזה חשוב לענייננו. אותו פאריזון במשקל כולל של 3.51 טון מאפשר קיזוז מע"מ לא רק של הרכב עצמו אלא גם של כל ההוצאות הקשורות בהחזקתו, והכל מוכר גם במס הכנסה. 

באופן זה פאריזון ממקם עצמו באותה סביבת מחיר של מסחריות דיזל בגודל דומה, אך מביא הן את ההכרה הנ"ל, הן הוצאות מופחתות מאוד באחזקת הרכב. מחיר החשמל נמוך בהרבה מזה של מחיר הדיזל, ועם נסועה של 30,000 ק"מ בשנה, צריכה של כ-3.75 ק"מ/קוט"ש ותעריף חשמל של 0.65 שקל/קוט"ש, ההוצאה על חשמל היא כ-5200 שקלים (כולל מע"מ). זה הרבה פחות מאשר מסחרית דיזל; לפי צריכת סולר בפועל העומדת על 12 ק"מ/ליטר, ומחיר של 9.5 שקל/ל', מדובר בסכום הגבוה פי 4.5 לערך, משהו כמו 24,000 שקלים בשנה. כלומר, פאריזון SV בגרסתו זו שובר את תקרת הזכוכית שפגעה בכדאיות של מסחריות חשמליות. 

המשמעות היא שעבור הבעלים הרוכש את הרכב מדובר בעסקה טובה מאוד. בכל הקשור לנהג, שדעתו אינה נחשבת, זה מן הסתם יעדיף לשבת מאחורי ההגה של מסחרית אחרת.