דאצ'יה דאסטר היברידי – מבחן דרכים (1.8 ל׳)

הקשר, פרטים

מערכת ההנעה החדשה נמצאת כבר בדגמים אחרים של ברית רנו-ניסאן והיא מחליפה מנוע היברידי קודם ששירית גם את דאסטר. המבנה הבסיסי של המערכת ההיברידית הקודמת  נשמר גם בחדש: מנוע בנזין אטמוספרי 4 צילינדרים וצמד מנועים חשמליים (האחד להנעה, השני מתנע-גנרטור) אחראים על הכוח. תיבת הילוכים אוטומטית רב-מצבית (Multi-Mode Transmission) ללא מצמד עם 4 הילוכים למנוע הבנזין, 2 הילוכים למנוע החשמלי, מעבירה את התפוקה לגלגלים הקדמיים; בעניין זה: בעתיד תגיע לישראל גם גרסת הנעה כפולה.

השינוי העיקרי הוא במעבר למנוע 1.8 ליטר (מחליף 1.6 ליטר), כאשר 2 המנועים החשמליים נותרו כשהיו. כעת ההספק המשולב עומד על 155 כ"ס ב-5,750 סל"ד (תוספת של 15 כ"ס ו-150 סל"ד). דאצ'יה לא נוקבת בנתון מומנט משולב אלא מציגה את נתוני המומנט של כל אחד מהמנועים בנפרד: לבנזין מומנט של 17.5 קג"מ ב-3,000 סל"ד (בקודם 15.1 קג"מ ב-3,600 סל"ד) ולמנוע החשמלי 20.9 קג"מ. 

כל אלה מייצרים תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-9.4 שניות ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (קיזוז של 0.7 שניות ושיפור של 20 קמ"ש ביחס לביצועים הקודמים).

יחידת הכוח משלבת גם סוללה עם אנרגיה גדולה יותר, 1.4 קוט"ש (לעומת 1.2 קוט"ש). דאצ'יה מציינת כי המערכת מאפשרת נסיעה במצב חשמלי בכ-80% מזמן הנהיגה העירונית.

יחד עם המנוע החדש, נוספה בקרת שיוט אדפטיבית – לראשונה בדגם. גם שונו שמות 3 רמות הגימור (כעת 'אדוונצ'ר', 'אלטימייט' ו'דיסקבר') ואילו האבזור נותר כמעט כפי שהיה.

דאצ'יה לא מציינת זאת, אבל נראה שלמתלים כיול שונה; משקל ההעמסה עלה ל-450 ק"ג ויכולת הגרירה עלתה ל-1 טון; 415 ק"ג ו-750 ק"ג לפני כן.

הבסיס של דאסטר העכשווי הוא הרצפה הקטנה והעדכנית CMF-B של רנו-ניסאן, המשרתת דגמים רבים מאוד, בעיקר בקטגוריות סופרמיני (B) ודגמי פנאי קטנים (B-SUV). הממדים נותרו Fי שהיו קודם פרט לממד הגובה שירד מעט, ב-4 ס"מ, וכעת עומד על 161 ס"מ. שאר הממדים: בסיס הגלגלים 265.8 ס"מ, האורך 434.5 ס"מ, הרוחב 181 ס"מ. גם משקל הרכב נותר ללא שינוי: 1,455 ק"ג.

מרווח הגחון ירד (194 מ"מ לעומת 209 מ"מ בהיברידי המוחלף), ונפח תא המטען שהצטמצם ל-394 ליטרים ועם קיפול המושבים האחוריים ל-1,464 ליטרים; 430 ו-1,559 ליטרים בגרסה ההיברידית הקודמת.

למבחן לקחנו את דאסטר ברמת האבזור האמצעית 'אולטימייט' העולה 160,000 שקלים.

עיצוב, נראות

אין שינוי במראה שנותר מרובע וקרבי, ובזכות שימוש נכון בחיפויי פלסטיק שחורים כאיפור "שטח", פסי גגון בולטים ומכסה מנוע תפוח, דאצ'יה דאסטר נראה קשוח ומסוקס. בעידן בו כמעט כל דגמי הסגמנט נראים מעודנים יחסית, דאסטר שומר בעיצובו על זיקה לשטח, ובעיקר לא נראה כמו אף רכב אחר.

סביבת נהג, נוסעים

גם בסביבת הנהג נשמר אותו  עיצוב מיוחד ואותן נגיעות נחושת שעושות נעים בעיניים. הפלסטיק עדיין פשוט וקשיח למגע, וישנם כאן אותם אביזרי YOUCLIP שנועדו לאפשר הרכבת פריטים כמו מנשאים לסלולר, טאבלט, פנסים וכו'.

מול הנהג לוח מחוונים מוקרן ("7) עם כמה תצוגות מתחלפות שלחלקן גרפיקה מעט מיושנת ועדיין ללא מד סל"ד אמיתי או מערך מידע מסודר. במרכז, המסך העיקרי ("10.1) הפונה לכיוון הנהג, ודרכו שולטים במערכות רבות, אלא שהתפעול מעט איטי וגם לא תמיד נוח. יש חיבור אלחוטי לאפל ולאנדרואיד, אבל המעבר ביניהם למערכת הרכב לא מוצלח. גם לא אהבנו את מיקום לחצני עצמת מערכת השמע – בקצה העליון של מסגרת צג המולטימדיה, וגם לא את מיקום מחזיק הכוסות בין המושבים.

מתחת למולטימדיה סרגל לחצנים חיצוניים נוח לשימוש עבור מערך בקרת האקלים. עוד אהבנו את פקדי מערכת השמע שנמצאים על ידית נפרדת מאחורי גלגל ההגה ואת הכפתורים שעל ההגה לתפעול בקרת השיוט.

מנגנון הכיוון למושבים הקדמיים מעט לא נוח לשימוש, אבל הישיבה גבוהה והמושבים נוחים. ממושב הנהג הקימורים שעל מכסה המנוע נראים נהדר, למרות שהם פוגעים "בקטנה" בשדה הראייה, בעיקר בנסיעת שטח.

מאחור, הדלתות נפתחות בזווית רחבה לכניסה ויציאה נוחות. המושב מרווח ובמרחב שם עם המון מקום לברכיים ולראש. לחמישה אנשים יהיה צפוף כי הרכב לא מאוד רחב, אבל טוב לדעת שגם המושב האמצעי מאוד מוצלח עם משענת גב יחסית רכה ותעלת הינע קטנה. גם מאחור נמצא כניסות USB-C וגם תופסן YOUCLIP לאבזור אופציונלי כמו מחזיק כוסות, אבל אין פתחי מיזוג שמאוד חסרים בקיץ הישראלי.

תא המטען גדול ושימושי, ואף כולל תאורה, שקע, 12V, ועוד תופסני YOUCLIP חביבים. באופן מוזר המגבה חשוף, אבל לפחות יש גלגל חליפי.

מנוע, ביצועים

עם מנוע 1.8 ליטר בנזין, 2 מנועים חשמליים, תיבת 4 הילוכים למנוע הבנזין ותיבת 2 הילוכים למנועים החשמליים – דאצ'יה מצליחה לג'אנגל יפה את כל המערכת כדי שהעסק יזרום בדאסטר בנינוחות וביעילות ככל הניתן.

הביצועים סבירים+, והסוללה שומרת על רזרבה של 25%, כך שתמיד יש כוח חשמלי כדי לעקיפה בתנאים מכבידים או לשמור על קצב ראוי במעלה הר תלול.

ויש הערות, ונתחיל בהספק: בימינו 155 כ"ס זה נחמד, אבל לא המון. המנוע שקט בסרק, נשמע בשיוט, וגם נשמע כשהוא טוען את הסוללה. עם זאת, בכל הפעמים בהם הוא נשמע, העוצמה סבירה והרעש לא מציק.

על אף ריבוי ההילוכים והאפשרות התיאורטית של 16 יחסי העברה, היו מקרים בהם התיבה התנהגה כמו תיבה חד-מצמדית. נציין שבמרבית המקרים זה נבע יותר מסאונד של המנוע בעת העברת ההילוכים, אבל נתקלנו בפעמים ספורות בהן גם היה הפסד כוח בהעברת הילוך כלפי מעלה. המנוע החשמלי אמור לגשר על אותם "בורות" בין ההילוכים כדי לשמור על התאוצה, אלא שזה לא תמיד קרה.

מנגד בהורדת הילוכים, היו מקרים בהם התיבה לקחה את הזמן בבחירת השילוב הנכון; למשל, עקיפה החלטית ויעילה יותר מתרחשת במהירות של ב-80 קמ"ש מאשר ב-50 קמ"ש.

ולמען הסר ספק, בשני המקרים לא מדובר על פערים גדולים בהפסדי כוח, וזאת הסיבה שדרגנו את הביצועים כסבירים+. 

דאסטר בגרסה ההיברידית נע לא מעט בכוח החשמל והוא בהחלט חסכוני. ביום המבחן המאומץ הצריכה עמדה על 15 ק"מ/ל' וזה נתון טוב מאוד. ביום-יום, סביר שהצריכה תנוע סביב 17.5 ק"מ/ל' ואף יותר.

נוחות, התנהגות

איכות הנסיעה הייתה ונותרה סבירה+, ודאסטר מאבד נקודות בעיקר בשל בידוד רעשים פחות מוצלח, גם של המנוע אבל בעיקר של רחשי הרוח והכביש. הוא גם לא מצטיין בספיגת שיבושים, בין היתר כי דופן הצמיג הוקטנה (כעת 60 על חישוק "18 לעומת 65 על חישוק "17 בהיברידי המוחלף). אך בזכות ריסון מוצלח הוא מצליח לנטרל את העוקץ מכל שיבוש בו הוא נתקל. בעיר הוא מעט קשיח, ונוחות הנסיעה משתפרת ככל שעולה המהירות. 

גם בשבילים בולטת אותה נוחות נסיעה מעט קופצנית. כפי שציינו קודם, מכסה המנוע המפוסל מעט מפריע לראות את הפינות. כמו בדורות קודמים, גם כאן מרווח הגחון נאה, אם-כי מופחת (כאמור, 194 מ"מ, 15 מ"מ פחות), דאסטר מפגין חוסן מבני ומטפל היטב גם בשינויי גובה, במעבר על חריצים ובמפגש עם אבנים.

קשיחות הבולמים והריסון המוצלח משמשים בסיס טוב ליכולת דינמית ראויה טובה רוב הזמן. עם זאת, אבל תחצו את הגבול ותקבלו תת-היגוי (נטייה של החרטום להרחיב את קו הפניה) מודגש מעבר למקובל כיום. ההיגוי חד ומוצלח, אבל לדוושת הבלם תחושה דו-שלבית במעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימה הידראולית.

בטיחות

במפרט הבטיחות כולל את כל מה שיש ליצרן להציע: בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בלימה בצמתים, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת, ניטור עייפות נהג וזיהוי תמרורים.

כאמור לראשונה צויד דאסטר בבקרת שיוט אדפטיבית שסה"כ עובדת היטב, אם כי היא שומרת על מרחק גדול מידי מהרכב שמלפנים, ותיקוני ההיגוי לא מספיק מדויקים.

אנחנו גם לא אוהבים שרמת האבזור הבסיסית מחסירה חלק ממערכות הבטיחות.

ארגון הבטיחות האירופאי בחן את דאסטר ב-2024 והעניק לו ציון נמוך של 3 מ-5 כוכבים. מאז הדגם שיפר יכולות עם הוספת זיהוי הולכי רגל ורוכבים עבור הבלימה האוטונומית (נעשה קודם) וגם בקרת השיוט (כעת), אבל לא בטוח שאלה ישפרו את הציון. רמת האבזור הבטיחותי לפי משרד התחבורה היא 4 מתוך 8.