סמארט #5 החדש - מבחן דרכים

רקע, פרטים

כמו הדגמים הקודמים והקטנים יותר, גם הוא מבוסס על רצפה של קבוצת ג'ילי והיא מכהנת במותגים ובדגמים אחרים של התאגיד. הרצפה היא +PMA2 המשרתת גם את זיקר (007 ו-7X) וגם את מותג ג'ילי (גלקסי 8), ויש לה מתח מערכת של 800 וולט. בסיס הגלגלים 290 ס"מ, אורכו 469.5 ס"מ, רוחבו 192 מ"מ וגובהו 170.5 ס"מ; ממדים קרובים מאוד לאלה של זיקר 7X. 

נפח תא המטען 630 ליטרים, 1530 ליטרים עם קיפול מושבים ו-72 ליטרים בתא קדמי. המשקל נע בין 2275 ק"ג עם הסוללה הרגילה, 2335 עם הגדולה ו-2453 ק"ג בבראבוס כפולת המנועים. 

סמארט #5 כעולה מהנ"ל מוצע בשלוש גרסאות. בראשונה מייצר המנוע 340 כ"ס ו-38 קג"מ, ההנעה אחורית, משך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 6.9 שניות והמהירות המרבית 200 קמ"ש. הסוללה היא LFP עם 76 קוט"ש לטווח מוצהר של 465 ק"מ, והספק הטעינה המהירה הוא 150 קילוואט.

הגרסה השנייה היא לטווח ארוך, התפוקה היא 340 כ"ס ו-38 קג"מ, אותה הנעה, מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות וגם כאן עד 200 קמ"ש. הסוללה כאן היא NMC עם 100 קוט"ש לטווח 590 ק"מ והספק הטעינה המהירה הוא 400 קילוואט.

הגרסה השלישית היא כפולת מנועים והנעה נקראת כמקובל בדגמי סמארט האחרים 'בראבוס', וזו מנפקת 646 כ"ס ו-72.4 קג"מ, מה שמסדר לה 3.8 שניות ל-100 קמ"ש, עד 210 קמ"ש. אותה סוללה גדולה ואותו הספק טעינה גדול, והטווח 540 ק"מ. 

הגרסה הראשונה מוצעת במחיר 230,000 שקלים, גרסת הטווח הארוך ב-260,000 שקלים ברמת האבזור הבסיסית 'פרו+' ומחירה של ברבוס 300,000 שקלים. 

הרכב שנבחן היה בגרסת הטווח הארוך וברמת האבזור הגבוהה יותר, 'פרמיום' ומחירו 280,000 שקלים.

עיצוב, נראות 

ראשית, #5 אינו דומה ל-#1 ול-#3, שם העיצוב כיוון להצניע את ממדי הרכב. כאן סמארט הולכת בגאון כדי להפגין שהרכב גדול. "הצלחנו שם ליצור מראה נקי ופרוגרסיבי, ופה הלכנו על עיצוב יותר פרובוקטיבי ומוחצן המדגיש שהוא יותר SUV", אמר לי גורדון ואגנר העומד בראש פירמידת העיצוב במרצדס, והוסיף כי "לטעמי סמארט כמותג לא צריך פילוסופיה קפדנית בעיצוב. אנחנו יכולים לתת לו יותר חופש ולכן #5 שונה".

סאמרט #5 מעוצב באופן נעים לעין והוא נראה הרבה פחות שבלוני מהמקובל. הרכב נראה חסון, הקורה האחורית הבולטת מדגישה זאת, וקווי התאורה הנאים והחישוקים מעניקים נופך אלגנטי, המקבל חיזוק באמצעות דלתות ללא מסגרת שמשות. 

סביבת נהג, נוסעים

סביבת הנהג נראית מגודלת למדי. השורשים הסיניים בולטים, אך העובדה שאנשי מרצדס אחראים לעיצובה מוצאת ביטוי בשילוב גוונים קלאסי בריפוד, לדיפון לדמוי העץ, בפתחי אוורור גדולים ומוארים שקל לכוון, במתגי שמשות ממוקמים היטב וכמובן בפקדים לתפעול המושבים הנמצאים בדלת; הקשר למרצדס מודגש. איכות החומרים טובה ברובה (למעט פריטים כמו מסגרת מראת הפנים) אם-כי משטחים רבים אינם רכים. 

מה שמאפיין את סביבת הנהג הוא מסגרת אליפטית ממרכזה ועד לצדה הימני הכוללת את המסך המרכזי ואת זה המיועד לנוסע; לוח המחוונים נפרד. כתוצאה מכך החלק הימני של הצג המרכזי מעט רחוק מיד הנהג, וזה של הנוסע הנמצא באותו משטח עשוי להציק לנהג. 

התצוגות נעימות מהמקובל בדגמים המגיעים מסין, אך סובלות מהשתקפויות כאשר השמש פותחת מבערים. גם המחוונים, המוקפים במסגרת דומה, נאים מהמקובל ומשמרים מופע קלסי, ועדיין לפריטים מסוימים חיוויים קטנים ומיקום מוזר.

מתגים פיזיים עדיין חסרים כמנהג עולם הרכב הסיני, אבל אנשי מרצדס בחרו לקבע מספר קיצורי דרך הנותרים במקומם על הצג גם כאשר השיקוף הסלולרי תופס את רוב השטח; החזרתו לפעולה דרך אייקון זעיר אינה נוחה. באמצעות קיצורי דרך אלה ניתן לבחור מצבי ניהוג, איתות חירום (לא מושלם, טוב מזה שבזיקר) ולחצן השולט במרכיבים ממערך הבטיחות שרוצים לנתק – רעיון טוב שלרוב מבוצע היטב.

בתחתית הצג קיצורי דרך למערך האקלים שאינו נוח לתפעול, או כניסה לתפריטי התפעול העמוסים בשפע פרטים מבלבלים. זו הדרך לשלוט בבלימה הרגנרטיבית, בחירת משקל ההגה, ופריטים בתפריט הבטיחות. כמנהג הסיני העתיק דברים רבים דורשים אישור המכתיב המתנה של 10 שניות כדי לבדוק שאכן זה מה שנדרש. גם כיוון המראות נעשה דרך – פחות נוח והטייתן בנסיעה לאחור אינה מדויקת. לפחות תפעול כיסוי הגג נוח.

מערך הבטיחות אוהב לצפצף אבל מציק פחות מהמקובל בדגמי סין. עדיין לעיתים מערך ניטור השטחים המתים הופעל בגלל גדר בטיחות, וכאשר זה קורה בכביש חשוך האור הכתום בבית המראות עשוי להטריד. התאורה האדפטיבית מגזימה בהצגות (פחות מאשר בזיקר, ועדיין) ולפעמים יוצרת מרקם מרושת שאינו נוח. 

המושבים ב-#5 נראים נהדר, אך במהלך נהיגה ארוכה הם מתגלים כפחות נוחים מהצפוי, בייחוד בגלל שתמיכת הגב התחתון אינה מדויקת והם מעט רכים. מכסה המנוע הגבוה והשטוח מכתיב תנוחת נהיגה גבוהה ונכונה, אך אם זורמים עם זו לא רואים את מלוא המחוונים. הראות לאחור מוגבלת כי השמשה קטנה, וכיסוי השטח של המראות מוצלח יחסית.

מאחור המרחב בהחלט טוב, מרווח הראש ראוי ומרווח הרגליים מצוין. ניתן לכוון את זווית המושב האחורי (שתמיד מוטה מדי) באופן חשמלי, וגם שם באמצעות פקדים על הדלת. לחצנים מאפשרים להזיז מאחור את המושב הקדמי ימני.

לתא המטען נפח נאה, ויש בו תאים גדולים מתחת לרצפה. תא המטען הקדמי אינו גדול מאוד אך מוצלח. 

מנוע, ביצועים

גרסת ההנעה האחורית בסמארט המשווק כאן מעט חלשה מזו המוצעת מזו המוצעת בסין, אבל במובנים רבים נכונה יותר – פחות למקומות לא רלוונטיים, יותר לטווח משופר. 

אופי הפעולה של המנוע החשמלי וכמקובל בסוגה זאת, הוא לינארי, והרכב צובר מהירות באופן ראוי גם בהאצה מהמקום – שאינה כוחנית כמו בדגמים אחרים, אבל בהחלט מכובדת מאוד – בהאצות ביניים יעילות מאוד, גם בתנאים מכבידים וגם בעליות ארוכות בהן הרכב יכול להמשיך לצבור מהירות. במצב ניהוג רגיל, תגובת המנוע ללחיצה עזה על המצערת מעט איטית לתחושה, אבל לא באמת בפועל, ואם רוצים גם את התחושה ההיא, מצב 'ספורט' יעשה את זה. 

כאשר הרכב הונע הטווח שהופיע בצג היה אופטימי, 590 ק"מ. בשיוט בקצב שאר התנועה הצריכה נעה בין 5.1 ק"מ/קוט"ש ל-4.9 ק"מ/קוט"ש, לטווח מרשים של 490-510 ק"מ. כאשר שילבנו קטעים מאמצים, הצריכה ירדה ל-4.5 ק"מ/קוט"ש (450 ק"מ). הטעינה הייתה מהירה ויעילה.

נוחות, התנהגות

בכרך הגדול סמארט #5 מסתדר היטב עם שיבושים קלים, טלאים באספלט, אך שיבושים גדולים יותר, בייחוד כאלה המגיעים ברצף, מורגשים למדי. הרכב אינו סופג אותם ברכות ורעשי מתלים ומרכב נשמעים. שיבושים גדולים ופסי האטה יוצרים תנועת מרכב שאינה מחמיאה, למרות שלרוב הריסון סביר. 

נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה בהרבה, אלא שמעבר על מהמורות גדולות ונסיעה בכביש גלי גורמים לתנועה רבה מדי על ציר האורך. אותה תנועה לא משוככת דיה, פוגעת בביטחון כאשר נעים במהירות גבוהה בכבישים שאינם מושלמים. רעשי הכביש מוחרשים היטב תחילה אך מתפתחים כמו רעש הרוח למשהו נוכח. 

על השבילים הכבושים של רמת הגולן הנסיעה הייתה נעימה, גם אם הרכב לא שידר חוסן מבני בולט.

עם שפע הכוח מאחור ניתן לצלוח כבישים מפותלים במהירות, ומיטיבי הגה ימצאו כי ניתן לקבוע מצב 'ספורט' בבקרת האחיזה. בפניות הדוקות יכול להיווצר סחרור גלגל פנימי אחורי, ודיפרנציאל מוגבל החלקה היה מסייע. 

להיגוי משקל כבד במפתיע כמעט בכל מצב, כנראה תוצאה  של עוד בקשה שהגיעה משטוטגארט, ולרוב זה טוב. ההגה אינו משדר מידע וההפניה אינה חדה, אבל הוא מביא לשינוי כיוון באופן מדוד וראוי. 

הבלמים פחות מרשימים ומשדרים כי קשה להם להתמודד עם המשקל, ותחת עומס הם נוטים לאבד דיוק. לרכב שלוש רמות בלימה רגנרטיבית רגילות ונוספת המכונה "נהיגת בדוושה אחת" היא חזקה וגסה מדי.