פורשה מקאן 4 – מבחן דרכים (חשמלי, 408 כ"ס, הנעה כפולה)

כאשר הוצגה החשמלית הראשונה, טייקאן ב-2019, נשמעו זעקות שבר, אבל פחות; הייתה כבר פאנאמרה, חשמל הביא עמו נתונים וביצועים מסחררים, והיה ברור לכולם כי חשמל אינו כניעה לטעם הרע של השוק אלא הכרח שכל תעשיית הרכב מחויבת בו.

מידע טריוויה לא טריוויאלי: ב-1900 יצר פורשה האיש יחד עם לוהנר מכונית חשמלית שנקראה סמפר ויווס (Semper Vivus; לטינית: חי לנצח), קבע איתה שיא מהירות. 

הקשר, פרטים

וכך, כאשר פורשה הציגה את מקאן החשמלי – דגם פנאי בגודל בינוני (D-SUV) – בינואר 2024 כדור שני של הדגם שנחנך ב-2013, היו כאלה שנדו בראשם בעצב עמוק, אבל לא מעבר לכך. מקאן הוא רכב הפנאי החשמלי השני של פורשה, הדגם החשמלי השני שלה, הוצג כאשר היה ברור לכולם כי זה מה שצריך מכיוון שההחלטה על סוף דרכם של מנועי הבעירה הפנימית ב-2035 כבר התקבלה.

בינתיים ובצמוד, הביקוש הנלהב הראשוני לרכב חשמלי ירד, פורשה החליטה להמשיך בייצור מקאן המקורי וחידשה אותו במעט, אבל דגם הפנאי החשמלי החדש התייצב באירופה ומוצע שם למכירה. הגדול ממנו, קאיין במהדורת EV החשמלית החדשה, הושק בהמשך אותה שנה.

מקאן מבוסס על הרצפה החדשה PPE אותה הוא חולק עם דגמי אודי e-טרון Q6 ו-A6 ואותו קאיין. ממדיו גדולים מאלה של מקאן עם מנוע הבנזין (פרט לגובה); בסיס הגלגלים הוא 289.3 ס"מ, אורכו 478 ס"מ, רוחבו 194 ס"מ, וגובהו 162 ס"מ, המשקל 2330-2405 ק"ג.

להשוואה, בדגם המקורי, בסיס הגלגלים 280.7 ס"מ, האורך 470 ס"מ, הרוחב 192 ס"מ. המשקל 1865-1925 ק"ג – כך שהדגם החדש כבד ברבע(!) מזה הראשון. חשוב: לדגם החדש מקדם גרר של 0.25, מכובד לדגם פנאי, חשוב ברכב חשמלי.

מקאן מוצע בארבע גרסאות הספק; באחת מנוע אחורי יחיד עם 359 כ"ס, בשלוש האחרות שני מנועים להנעה כפולה: 408 כ"ס בגרסה 4, 515 כ"ס ב-4S, 639 כ"ס ב'טורבו'.  

למבחן קיבלנו את גרסת '4' עם תפוקה של 408 כ"ס ו-66.3 קג"מ, הילוך יחיד, הנעה 4x4 וכל אלה מסדרים לה האצה ל-100 קמ"ש -5.2 שניות ומהירות מרבית של 220 קמ"ש. 

המערך החשמלי מבוסס על רצפה עם מתח מערכת של 800 וולט, לסוללה אנרגיה 100 קוט"ש לטווח מוצהר של 612 ק"מ והספק הטעינה המהירה הוא 270 קילוואט. 

מחירו של פורשה מקאן 4 הוא 692,000 שקלים, והתוספות שהיו ברכב שנבחן – עיקרן 'חבילת אורכיד OP' שמחירה 60,000 שקלים, צבע ייחודי ב-12,160 שקלים – הביאו את מחיר התוספות ל-88,870 שקלים ואת מחיר הרכב עצמו ל-780,870 שקלים.

עיצוב, נראות

כמו שאר דגמי פורשה שאינם 911, גם החזית של מקאן בהשראת 911 – ובהשוואה לדור הראשון, זאת החשמלית מודגשת יותר, עם יחידות תאורה עדכניות ומוגבהות, להעצמת הקשר לאייקון המייסד, כך גם הכנפיים הקדמיות הבולטות והגלישה של מכסה המנוע. הכנפיים מאחור תפוחות יותר, יוצרות כתפיים עתירות נוכחות, לא ממש רחוק ממה שמאפיין דגמי ספורט כמו, למשל, פורשה 911.

לכשעצמו, העיצוב נאה, מושך, מכריז כי זהו רכב של פורשה שאין לטעות בו, מוסיף ממדים מכובדים ופרופורציות טובות ליצירת רכב עתיר הופעה. 

סביבת נהג, נוסעים 

תא הנוסעים מצוין – החומרים, ההרכבה, בעיקר הגימור. עיצוב סביבת הנהג קרוב מאוד לזה של הדגם הפורש, מבוסס על קווים ישרים, במרכז צג המשתלב בדשבורד, מאחורי ההגה לוח מחוונים שנראה כמו לוח מחוונים מאז ומתמיד, כולל שני מחוונים עגולים. וכדי להדגיש: במרכז למעלה שעון עגול בתצוגה אנלוגית. גם השליטה בבקרת האקלים מתחברת לימים אחרים – נפרדת, עם פקדים ללחיצה לפי העניין. 

בין המושבים קונסולה העולה באלכסון כמו בדגם המקורי – אבל היא קטנה בהרבה ממנה. בתאי באחסון בדיפוני הדלתות אלו ריפוד בחלקם הפנימי. ההקפדה מגיעה עד לשם. 

מנגד, ועל רקע המחיר המאוד גבוה – בכלל, ביחס להיצע הקרוב בפרט – בולטים חוסרים באבזור כמו למשל צימוד סלולרי אלחוטי או אוורור במושבים הקדמיים. עם זאת, במושבים אלה מספר נכבד של אפשרויות כוונון, שלושה זיכרונות, והם עצמם נוחים ותומכים כמו שצריך. הריפוד בהם ובשאר חלק הרכב עשוי עור. קו חלונות גבוה יחסית ושדה הראייה סביר בלבד, זאת למרות שמראות הצד מרוחקות מהקורות הקדמיות.

הכניסה לאחור אינה מתעלה בגלל מפתח שאינו גדול, והמרחב עצמו אינו גדול כצפוי ברכב חשמלי עם ממדים כאלה. המרווח לכפות רגליים טוב מאוד, זה לברכיים פחות, מרווח הראש סביר. 

כיאה וכראוי, אותה הקפדה על גימור היא גם מאחור, כמו אותו ריפוד פנימי בתאי האחסון. באבזור שם בקרת אקלים מפוצלת, גם גג פנורמי מכובד, ויצוינו ידיות הפתיחה שיש להם המשקל הטוב ביותר שפגשתי. למה לציין? מדד חשוב באיכות והשקעה בפרטים. מנגד, משענת היד בינונית ביחס, מסעד הגב אינו מתכוונן. 

תא המטען עשוי היטב, שימושי ומאובזר. הנפח 540 ליטרים, תפעול הדלת חשמלי, יש בו שתי יחידות של ווי תלייה, ווי עיגון, תאורה ורשתות. בנוסף, שקע 230 וולט, קיפול מהיר למושבים האחוריים. חסר גלגל חלופי וחבל שכך. מלפנים תא מטען נוסף בנפח 84 ליטרים.

מנוע, ביצועים

ההספק מכובד (408 כ"ס), המומנט אפילו יותר (66.3 קג"מ), ההאצה בהתאם (5.2 ש'); א. אלה נתונים נאים מאוד, פגשנו כמותם בדגמים חשמליים שעולים גם רבע, וועדיין התוצאה מרשימה מאוד – בזינוק מהמקום, בהאצות-ביניים גם במהירויות גבוהות, בצבירת מהירות גם בתוואי הררי מאתגר. מקאן, בניגוד לדגמים חשמליים רבים, אינו מאבד מיכולת התאוצה שלו גם בתחומי מהירות תלת-ספרתיים שאין להעלותם בכתובים, גם במהירות המרבית המכובדת שלו (220 קמ"ש), שהרי הוא נועד לבלות גם באוטובאן. 

קצת נוסטלגיה מתבקשת. אותו נתון האצה בדיוק היה גם לפורשה 911 בסיסית, קוד דגם 996, מלפני קצת פחות משלושה עשורים. ב-911, כדאי לזכור, המשקל היה 1.5 טון, כאן הוא 2.4 טון. באותה 911 היה צריך להוריד 2-3 הילוכים, כאן צריך רק להדביק את הדוושה לרצפה. התוצאה החשמלית בהקשר זה עשויה להיות טובה יותר: כל-כך הרבה יותר מומנט (75%) ובכל מצב (מאפס סל"ד). 

טווח הנסיעה במבחן, כולל קטע דינמי לא מאוד ארוך, היה 430 ק"מ. עם זאת, בקצב נהיגה רגיל אפשר לדגדג את ה-500 קילומטרים מלמטה.

נוחות

זה דגם פנאי, זה רכב חשמלי – וכאלה יש הרבה. אבל זה מקאן והוא של פורשה, והמתלים והבולמים בהתאם: נוקשים. כמה נוקשים? ממש נוקשים. בעיקר מדובר במהלך הראשון של הבולמים, זה שאמור לטפל בעיר בשיבושים קטנים, לפעול בעומס נמוך. בנוסף, דופן הצמיגים מוכווני האחיזה צנומה (עוד מעט), כך שהצמיגים אינם משתתפים בספיגת מהמורות קטנות. שני דברים בעניין זה: א. נוחות הנסיעה בתוואי כזה בהתאם, לא מצטיינת; ב. ניתן לרכוש את הרכב בתוספת מחיר עם מתלי אוויר לנוחות עדיפה.

עוד שני דברים: א. איכות הביצוע בתא הנוסעים ברמה כה גבוהה, עד כי לא נשמע ולו ציוץ ממרכיביו; ב. כאשר הגלגלים פוגשים במהמורות בינוניות ומעלה, הבולמים נכנסים לתחום העבודה השני שלהם, זה שנועד לתמוך במרכב בעומס – ואז הם פועלים היטב, גם מפגינים מהיכן הגיעו (צופנהאוזן).

כך שבעיר, ככל שמהירות גדלה, אפילו אם השיבוש ממש משובש, הנוחות משתפרת. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה אף יותר; אמנם שיבושים קטנים עדיין מורגשים אך פחות, ובעיקר ריסון תנועת המרכב מעולה. למרות הצמיגים הרחבים (מיד) רעשי הכביש וגם הרוח (למרות עוצמתה בימי הנהיגה) כמעט ולא נשמעו ברכב. ככה זה עם איכות. 

אותם מאפיינים מוצאים ביטוי גם בנהיגה בשבילים כבושים. נהיגה איטית אינה נינוחה, ככל שמצפינים במהירות המכונה הכבדה והמרוסנת נעימה ונוחה, אלא שאז נזכרים שאין זול בפורשה, זה רכב חשמלי עם סוללה בתחתית, הצמיגים צנומי-חתך, אין צמיג חלופי – ואז מורידים קצב ויוצאים מהכביש. קול ההיגיון נשמע.

יכולת דינמית

זהו דגם פנאי (גבוה למדי וכו'), רכב חשמלי (כבד מאוד וכו') – וזה אוטו של פורשה. והעיקר כאן הוא שהמקור שלו משמעותי ומשפיע בהרבה מאשר מרכיביו הגנריים. 

ובקיצור: מקאן הוא רכב מצוין בהקשר הדינמי. ההצהרה של פורשה עצמה מתחילה עם הצמיגים (עכשיו): ראשית, הם שונים מלפנים ומאחור; שנית, הם רחבים מאוד; שלישית, החתך שלהם נמוך בהחלט; רביעית, החישוק בהתאם; חמישית, הם פירלי P-זירו – ובמספרים: 255/40-22 מלפנים; 295/35-22. מבט לתוך החישוקים מבהיר כי יש עוד: קאליפר מונובלוק, דיסקים מגודלים (350 מ"מ בכל הפינות), מאווררים גם מאחור. 

אתחיל בתנאים ההכרחיים. בכביש המעוקל הרכב הזה פונה בשמחה אל תוך הפנייה. תת היגוי נוצר רק אם הנהג יצר פרובוקציה אווילית ואז הצמיגים יודיעו על כך ואין בעיה לתקן את ההחלטה המטומטמת מדי שלו.

אמשיך בתנאים הלא רק מספיקים אלא במאוד מספקים. ליפט קטן בדוושת התאוצה יביא להעברת משקל לפנים, ואז המכונה הכבדה תגלה לנהג שהיא יודעת גם לרקוד. הישבן יביא לכך שהרכב ייכנס היטב לעיקול, יהדק את הקווים – וכל זה בכביש הררי וקצת נידח ובמהירות גבוהה ממש, כזאת שתאתגר את המוסכמות של כביש 6, למשל. הצמיגים המעולים תורמים הרבה לאחיזה (פחות לטווח). ההגה מדויק, משקלו נכון והגם שהוא אילם, הוא משתלב בהחלט. רמת הבלימה ברכב הזה – חשמלי וכבד – טובה בהחלט. למרות שמקאן הוא מה שהוא, ולא מכונת מסלול, הוא ראוי לשאת את הסמל הכה נכבד, יוצר בנהיגה כזאת סיפוק רב וחיוך רחב. 

למקאן 5 כוכבי בטיחות במבחן של יורו NCAP, ורמת האבזור הבטיחותי לפי משרד התחבורה היא 6 (מתוך 8). מערכות הבטיחות לא מציקות, כמה כיף, לא ביטלתי ולא היה צורך. גם התרעת השמירה על נתיב אינה מרעישה מדי.