רנו סימביוז – מבחן דרכים

בכל הקשור להווייתו ההיברידית המכוונת מטבע הדברים והמחירים לתחרות מול ההיצע השופע מארץ סין, סימביוז הביאה את היבואן להצטרף למרוץ המיותר בדבר טווח נסיע ולהצהיר על נתון גבוה מ-1000 ק"מ. הדרך מהצהרה מקורית לפני זמן ועד הפיכתה לכלי מכירות לא תמיד מוצלחת, במקרה של רכב היברידי-נטען לא לעניין. הלא זה כל העניין: יש מכל דלק, יש תדלוק בדקות, והנתון עצמו אינו מהמם ביחס לדגמים עם מנועי בעירה פנימית. 

הקשר, פרטים

בשם 'סימביוז' (שמקורו ביוונית ופירושו "חיים יחד") פגשנו לראשונה במכונית תצוגה של רנו שאינה קשורה לדגם הסדרתי. זה כאמור נחנך ב-2024 ומבוסס על פלטפורמת CMF-B של רנו, כמו קפצ'ור וקליאו.

בסיס הגלגלים הוא 264 ס"מ (קפצ'ור, ניסאן ג'וק) אך אורכו, 441 ס"מ, ארוך ב-17 ס"מ מאותו קפצ'ור. נתוני הרוחב והגובה, 180 ס"מ ו-157 ס"מ, כמעט זהים. נפח תא המטען בהתאם גדל מאוד: בין 460 ל-592 ליטרים (בזכות תוספת האורך) לעומת 241-372 ליטרים. המשקל 1465 ק"ג. 

מערכת ההנעה של סימביוז היא הדור החדש של המערך ההיברידי של ברית רנו-ניסאן ואותה פגשנו כבר בדאצ'יה ביגסטר. מנוע בנזין 1.8 ליטר מייצר 109 כ"ס ו-17.5 קג"מ, 2 מנועים חשמליים מנפקים 49 כ"ס ו-20.9 קג"מ, והתפוקה המשולבת 160 כ"ס ו-27 קג"מ. למנוע הבנזין משודכת תיבת ארבעה הילוכים נטולת-מצמד, בחשמלי תיבה עם שני הילוכים.

משך ההאצה ל-100 קמ"ש 9.1 שניות, המהירות המרבית 180 קמ"ש. 

הרכב מוצע בשתי רמות אבזור: 'טכנו' העולה 160,000 שקלים, 'טכנו SR' המוצעת ב-167,000 שקלים והיא זו שנבחנה. 

עיצוב, נראות

יש משהו גרמני לטובה בקווי העיצוב של רנו סימביוז. הקווים חדים, מדויקים ויוצרים מראה מכובד, אפילו חסון וגדול. זה הקו הטכני יותר בעיצוב של רנו כמו שראינו למשל בסניק החדש. כך שגם אם החזית דומה לזו שבקפצ'ור המחודש (שהופיע ב-2024), הצללית והאחוריים מאוד שונים. ללא ספק תרומתו של ז'יל וידאל, המעצב המוכשר שעבר מפיג'ו לרנו ב-2020 לפני שחזר לסטלנטיס בסוף 2025.  

סביבת נהג, נוסעים

סביבת הנהג נעימה לעין ובחירת הגוונים מוצלחת. מי שהגיע מקפצ'ור יגלה דמיון וירגיש בבית. איכות החומרים מעורבת. יש חלקים רכים באזור העליון ובדיפון הדלתות, אבל יש גם קשיחים לא הרחק מהם. חלק מהתאים אינם מדופנים ודיפון הדלתות מאחור פשוט מזה שמלפנים. 

במרכז הצג האנכי ("10.4) של רנו הנאה בעיצובו. שיקוף ויז ובייחוד תמונות המצלמות ההיקפיות (שאינן מובנות) נראים מעט קטנים בשל אופן הצגתם. או שהתרגלנו לצגים גדולים יותר... 

התפעול נוח בייחוד בשל העובדה שהשליטה באקלים היא בעזרת שורת לחצנים חיצוניים, וגם פרטים המופעלים מהצג (למשל מזגן) תמיד נמצאים שם ומסודרים בשורה מעל ומתחת לתפריטים. בהתאם, מעברים בין שיקוף הסלולר לתפריטים קל. גם השליטה מאחורי ההגה במערכת השמע מסייעת וכך גם החלפת מצבי הניהוג הניתנת לביצוע דרך ההגה. בין הפטנטים הטובים אפשרות לארגן פריטים לניתוק ממערכות הבטיחות, ניתן לנתקן בכל תחילת נסיעה עם שתי לחיצות על אותו מתג. זה הופך את הנהיגה לנינוחה יותר גן מכיוון שתיקון ההיגוי פעלתן כמו פעמוני האזהרות. 

בין המושבים בורר הילוכים שאינו נאה אך קל לתפעול, וחבל שאין תפעול ידני. המחוונים נאים אך מעט מקושקשים. הייתי שמח לאפשרות יותר קלאסית עם מד סל"ד ותרשים זרימת כוח ברור, וקצת פחות הצגות בהחלפת סגנון התצוגה.   

פתחי האוורור מעט קטנים ואולי בגלל מיקומם מעט מאחורי הצג נראה שפיזור האוויר אינו מושלם ומערכת המיזוג צריכה לעבוד קשה בימים החמים. אבל זו בעיקר התחושה שגג הזכוכית, למרות שרמת הכהות נשלטת אלקטרונית, מוסיף חום; אם הרכב לא חנה בצל צריך לאמץ את בקרת האקלים הרועשת בעומס. 

תנוחת הנהיגה טובה וטווח כיוון גובה המושב גדול. המושבים נוחים והריפוד נאה. מנגנון הכיוון הידני למשענת אינו נוח בגלל מיקום הידית וחסרה אפשרות לכיוון קשיחות גב תחתון. 

מאחור המרחב לשניים הולם רכב כזה. מרווח הרגליים נאה ועוד יותר כאשר מזיחים את המושב לאחור, אלא שהתפעול אינו מאוד נוח. כנראה בשל גג הזכוכית מרווח הראש אינו מרשים. המקום במרכז מוגבל: גם בגלל מבנה בסיס המושב והמסעד, גם בגלל מנהרת ההינע ומכלול המיזוג. מסגרת חלון הצד האחורי מעט בולטת ויכולה להפריע לנוסע, פתחי המיזוג מעט קטנים וכאמור איכות הדיפון בדלתות בינונית.

לתא המטען מבנה ונפח שימושי, כשאת הרצפה ניתן למקם נמוך, אך קשה להשתמש בכך בשל הצמיג הרזרבי המבורך. הכיסוי נראה הולם איך אינו מתרומם מספיק ולעיתים נשמעו מכיוונו "קרעכצים". 

מנוע, ביצועים

זו לא הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בחטיבת הכוח ההיברידית של רנו, גם כאן היא מפגינה ביצועים טובים – החל מהיציאה מהמקום. ברירת המחדל היא הנעה חשמלית בתנועה בעיר, בהמשך מנוע הבנזין נכנס לפעולה ובמהירויות איטיות הוא מתעורר לפעמים באופן מורגש. 

גם מחוץ לעיר בשיוט נינוח המנוע החשמלי מוביל. המנוע אינו מגיב בחדות לדרישות מצערת, אבל הביצועים נאים וקל לעקוף. הרכב גם אינו מאבד לרוב כוח בעליות ארוכות, גם כאשר הסיוע החשמלי אוזל. 

עם זאת, פעולת התיבה אינה חלקה תמיד, ויש מצבים בהם החלפות ההילוכים מורגשות. לפעמים הרכב דבק בהילוך נמוך מדי זמן רב. מן הסתם הדבר קשור גם לפערים הגדולים בין ההילוכים, ויש לכך ביטוי גם באופן הפעולה, גם בשאון הנלווה. זה לא קורה תמיד, אבל זה יכול לקרות. 

במצב הניהוג 'ספורט' הפעולה והתגובות יעילות יותר, ואנשי רנו גאים במצב 'חכם' שנע בין המצבים בהתאם לנהיגה. אלא שזה לא תמיד נעשה באופן חלק, עשוי להפתיע את הנהג בתגובות. 

צריכת הדלק כצפוי טובה ונעה בין 14.1 ק"מ/ל' ביום המבחן החם והמאומץ ל-16.5 ק"מ/ל' בשיוט. הרכב התעורר לרוב עם 750 ק"מ על מד הטווח. מה זה אומר? שאלה טובה. 

בין נוחות להתנהגות    

למרות המסורת הצרפתית נוחות הנסיעה אינה מבריקה. סימביוז אינו מתרסק על שיבושים,  אבל הן בעיר והן מחוצה לה הוא אינו מצטיין בנסיעה על כביש מחוספס במיוחד, גם לא ביחסים עם שיבושים גדולים ושברי אספלט. 

התחושה היא שהרכב מעט 'עסוק' מדי, גם בגלל רעש מתלים, הנמשל גם בכבישים הבין- עירוניים. בשבילים, בנוסף, הרכב אינו מפגין חוסן מבני בולט.  

לחוסר העידון מצטרפים רעשי רוח נוכחים, גם רעשי הכביש אינם מאוד מוחרשים, ובעצם כך צפוי מרכב קטן ולא יקר. 

היכולת הדינמית טובה, לא מעט בזכות משקל נמוך ביחס למקובל היום. בכביש גלי ישר ובמהירות גבוהה היציבות הכיוונית אינה מצטיינת מאוד. נהיגה בין-עיקולים יכולה להיעשות בקצב ראוי, האחיזה טובה לרוב; עם זאת, אותו מלוא המומנט מסל"ד אפס שמעניקים המנועים החשמליים, עשוי לגרום ללוחמת הגה, אבל בקרת היציבות מסדרת מיד את העניינים. 

להגה משקל קל מדי לרוב, אבל פעולתו ברורה ובעיקר הרכב משנה כיוון באופן נמרץ. 

הבלמים מתפקדים בתחילת הדרך באופן הולם ביחס לכלי היברידי. תחת עומס בבלימת חירום הם מאבדים דיוק. גם בלימת המנוע הרגנרטיבית שיש לה רק דרגה אחת אינה מושלמת.