טויוטה קאמרי החדשה - מבחן דרכים

הקשר

טויוטה הציגה את קאמרי ב-1982 עם "גוף צר" (עד 1991), אז הצטרף "גוף רחב" (ליצוא) ומ-2004 הוא לבדו. זוהי המשפחתית הגדולה של טויוטה גם באירופה מאז לכתה של אוונסיס (1997-2018), ובארה"ב היא מכונית הנוסעים הנמכרת ביותר מאז 2003. ויש עוד: לא פחות מ-21 מיליון יחידות של דגם נמכרו מאז הושק, מכונית הנוסעים הנמכרת בעולם בקטגוריות D ו-E מזה שני עשורים, תמיד בעשירייה הפותחת בארה"ב, גם עקפה את ראה בתחילת 2026.

לישראל הגיעה קאמרי לראשונה ב-2001, הוחלפה באוונסיס שנועדה לשוק האירופאי – יצרנים יפנים רבים אז ייצרו קו דגמים שונה בקטגוריות העיקריות לאירופה ולארה"ב (גם הונדה, יונדאי, ניסאן) – וחזרה לכאן אחרי 2018, אז במסגרת הדור השמיני.   

הדור התשיעי-נוכחי הוצג בסוף 2023 וזה הגיע לישראל לקראת 2025. אז למה נזכרנו בו עכשיו? פשוט, התקשינו לקבלו למבחן מקומי. האספקה המוגבלת מבחינת היבואן הקשתה עליו לעמוד בביקוש שיש עדיין לדגם כזה, ביחוד כאשר הוא מצויד ביחידת כוח היברידית. כך נוצר חוסר ברכבי ההדגמה. גם עדכונים קלים שבוצעו לאחרונה, ביחוד במערך הבטיחות, הביאו לדחיית המפגש. 

פרטים

הדור התשיעי מהווה המשך ישיר של קודמו, מבוסס על הפלטפורמה המודולרית של טויוטה בגרסה הגדולה יותר (TNGA-K) – ופרט לאורך שגדל ב-3.5 ס"מ ל-492 ס"מ, שאר הממדים זהים: בסיס הגלגלים 282.5 ס"מ; הרוחב 184 ס"מ, הגובה 145 ס"מ. נפח תא המטען 493 ליטרים, קטן ב-30 ליטרים, והמשקל 1570 ק"ג. 

חטיבת הכוח ההיברידית היא מדור חמש היעיל יותר; עיקרה מנוע בנזין אטמוספרי 2.5 ליטר המייצר 186 כ"ס (6000 סל"ד) ו-22.5 קג"מ (3250-5200 סל"ד), אליו מצטרף מנוע חשמלי המנפק 136 כ"ס ו-21.2 קג"מ, וההספק המשולב 230 כ"ס; אין נתון מומנט משולב. נתוני התפוקה של מנועי הבנזין והחשמל, גם ההספק המשולב, מעט טובים יותר מאשר עם הצגתה הדור התשיעי. התיבה כרגיל היא מפצל-כוח המדמה פעולה של רציפה, ההנעה קדמית, ומשך ההאצה ל-100 קמ"ש 7.2 שניות, טוב משמעותית מהקודם, 8.5 שניות; המהירות המרבית ללא שינוי, 180 קמ"ש. לסוללה אנרגיה של 1 קוט"ש. 

היצע 

קאמרי מוצעת בשתי רמות אבזור. מחירה ב-'LE' הוא 215,000 שקלים ובמפרט האבזור שלה תאורת לד, חישוקי "17, מפתח חכם, תפעול חשמלי למושב הנהג. מחירה ב-'XLE' שהייתה ברכב המבחן הוא 230,000 שקלים, ובזו חישוקי "18, אוורור למושבים הקדמיים ותפעול חשמלי להם ולהגה, ריפוד עור.  

עיצוב, נראות

קאמרי הנוכחית הייתה מהדגמים הראשונים של טויוטה שעוצבו לפי הקווים העכשוויים שלה. החזית מחויכת משהו, אבל השם שניתן לסבכה הוא 'Hammerhead' – כריש פטיש או פטישן המאופיין בראש דמוי פטיש ובפה שנראה כמו חיוך חינני (לא כולל השיניים...) – מציין את עיצובה: חביבות אגרסיבית. 

עיצוב המרכב מעניק לה הופעה אלגנטית וספורטיבית; קאמרי ארוכה, נמוכה בכלל, החזית משתפלת בפרט ובחלקה התחתון אפילו קרובה מדי למדרכה.

ההופעה הכוללת סולידית, מכובדת וקאמרי יוצרת רושם שהיא מכונית גדולה.

נכנסים פנימה 

סביבת הנהג, גם בדור הנוכחי, מפגינה גישה עניינית ולא מתחכמת, היא פחות שבלונית מאשר לפני כן ויש ביטוי גם למעט מקוריות. הגוון השחור יוצר תחושה של מכובדות גם אם לא של עושר. החומרים בחלקים העליונים נאים ורכים, אך במרכיבים התחתונים, אזור מנשא הכוסות והתא שבין המושבים, האיכות פחות מוקפדת. בדיפון הדלתות, גם בחלקים הקרובים ליד, חלקים קשיחים.

באזור זה לחצנים חיצוניים וגדולים הכוללים אפשרויות לכיוון בהירות צגים, בחירת מצבי נהיגה ואף ניתוק בקרת יציבות, וההסתגלות קלה. בבקרת האקלים הרבה לחצנים, התפעול נוח, ועם זאת יש 11 מהם, כך שלפעמים מפספסים. 

המחוונים נאים מאוד אך התצוגה בהם ובמסך המרכזי אינה מספיק בולטת כשהשמש הישראלית מכה. למרות שהצג הגדול ("12.3) אינו דורש כניסות תכופות יש פעולות הדורשות קצת תרגול. כי הרבה דברים, כמו פרטים במערך הבטיחות, מתופעלים דרך המחוונים ודרך המתגים שעל ההגה – זה קצת מסורבל, ודורש זמן לאפס את הרכב ואת התצוגות הנאות במחוונים שמאפשרים אפילו מד סל"ד גדול וגאה. הללויה. 

כמו שקורה בטויוטה לאחרונה לממשק האנדרואיד חיבור קווי והמעבר ממנו לתפריטי הרכב מטרחן (למשל כשרוצים לשלוט ברדיו). כאן גם סבלנו מניתוקים. החיבור לאפל מוצלח, אלחוטי, וכזה שמותיר על הצג שורת קיצורי דרך נוחה לשליטה. 

מערך הבטיחות שהתחדש לאחרונה נוטה לצפצופי יתר בעיקר בחניות ובהתרעות על המהירות המותרת ועל השינויים בה. גם התרעה מבורכת על רכב שרוצה לעקוף מאחור מעלה צפצוף וכך גם תיקון ההגה. וכמו כמעט עם נרות חנוכה, כל אחד הוא אור קטן אבל כולם ביחד הם קול איתן (ועוד לא דיברנו על התרעת עייפות/תשומת-לב הטרחנית). 

קל להגיע לתנוחת נהיגה טובה ואפילו ספורטיבית, והתפעול החשמלי עוזר, אבל הייתי שמח לאפשרות להגביה יותר את גלגל ההגה, כדי לראות את מלוא המחוונים. המושב עצמו נעים בנסיעות רחוקות אך תמיכות מדויקות יותר בייחוד באזור הגב התחתון יתקבלו בברכה. 

המרחב מאחור ראוי, מרווחי הראש והרגליים טובים. תנוחת הישיבה מעט נמוכה, אך זו עדיין נוחה. ריפוד העור מוסיף, חומרי הדיפון פחות. מנהרת ההינע בולטת כך שלנוסע במרכז יש פחות מקום לרגליים בנוסף למבנה לא מזמין במרכז. 

לחצן הפתיחה החיצוני של תא המטען קטן, אבל הוא עצמו גדול, בייחוד רחב – וכולל צמיג חלופי בודל מלא, דבר נדיר במקומותינו. בקאמרי רשת רוחבית ורצפה אוחזת ושימושית, כאילו התקנאו בסקודה, הבעיה שאין הרבה ווי עיגון לרשת. 

מנוע, ביצועים

המערך ההיברידי המבוסס על מנוע ה-2.5 ליטר מביא עמו ביצועים טובים. הרכב מזנק היטב (7.2 ש' ל-100), צובר מהירות בקצה ראוי, מאפשר גם האצות ביניים טובות לעקיפות יעילות. תגובות המערכת במצב 'ספורט' חדות יותר. אופי הפעולה של המנוע החשמלי במערכת, כל המומנט (21.2 קג"מ) מאפס סל"ד, מעניק את הדחף הרצוי.

בורר ההילוכים הקלאסי לתפעול 'כמו ידני' לא נמצא בדגם החדש, ונראה (נשמע?) שאני גם נהנה פתאום מצליל המנוע, אבל זה הרבה מעבר: טויוטה לומדת עם השנים ליצר חטיבות היברידיות שנשמעות טוב יותר, ובעיקר פעולתן הדרגתית יותר, גם בעלייה לסל"ד גבוה; לא בכל לחיצה המנוע יקפוץ לסל"ד גבוה ורועש שיוצר תחושה 'עסוקה'. בכל אופן, המנוע הזה נשמע טוב יותר מאשר המנועים הקטנים יותר. לפרקים, בעליות ארוכות ומצערת לחוצה בהתאם, הצליל נשמע מדי, אך זה אינו מפריע. עם זאת, בהאצות בעיר נוצר רעש בולט מדי, אלא שהוא נבלע לרוב בין רעשי הכביש.

פעולת המערכת חלקה וזורמת, כך שאין בעיה בזחילות פקקים או בתמרוני חניה. כניסת מנוע הבנזין כמעט אינה מורגשת למעט במקרים נדירים במהירויות נמוכות בעיר. 

צריכת הדלק, כרגיל בדגמי טויוטה ההיברידיים, מצוינת: בשיוט נינוח הצריכה הייתה 19.2 ק"מ/ל', ואילו ביום המבחן שכלל קטעים מאמצים הצריכה הייתה 15 ק"מ/ל'. בשיוט במהירות פרברית, הצריכה אפילו טובה מאשר 20 ק"מ/ל'.

נוחות, התנהגות

כיול המתלים בקאמרי רך למדי והעובדה שהרכב פותח עבור צפון אמריקה מורגשת. יש לכך יתרונות, והנסיעה, ביחוד מחוץ לעיר, לרוב נעימה. עם זאת, התגובות לשיבושים מורכבים אינן תמיד מספיק רהוטות, טלאים בכביש לעיתים מורגשים מדי וכך תנודות המרכב. בעיר מעבר מעט מהיר על פסי האטה יגרום לירידה לא נעימה מאחור בגלל פעולת המתלה האחורי. רעשי הכביש על משטחים מסוימים, גם רעשי הרוח, מורגשים יותר מהצפוי ברכב כזה.

למרות שוק היעד העיקרי שלה, קאמרי אינה מגושמת לתנועה בכביש המפותל. ההיגוי אינו מהיר או חד ולרוב קל מדי, אך פעולתו צפויה והוא מקבל משקל נכון במצב 'ספורט'. אותה רכות בכיול הבולמים ושיכוך החזרה לא מרוסן במלואו מורגשים הן על גלים והן ברכינה בפניות, אבל אלה אינם מופרזים ובייחוד עקביים. האחיזה בפניות אינה יוצאת דופן וקל לחטיבת הכוח לאתגר את הצמיגים הקדמיים; כבר ציינו את אופי הפעולה החשמלי. 

הבלמים חסרים בחדות או נחישות בתנועה רגועה, אבל היתרון הוא שהתגובות אינן עצבניות מדי. תחת עומס מתמשך, כאשר נדרשות לחיצות חזקות, הם עלולים לאבד דיוק.