מיצובישי אאוטלנדר PHEV 2015 יד שניה

כאשר נחת הדור האחרון של מיצובישי אאוטלנדר בארץ לפני כמעט שלוש שנים, הוא נראה מעט אפרורי עבור רכב פנאי, אבל היה לו קלף חזק. במחיר של רכב פנאי קומפקטי הציעו מיצובישי כלי גדול למדי עם שבעה מקומות ורמת ציוד טובה – מה שאפשר להם לנגוס נתח שוק מהמיניוואנים הקומפקטיים. השילוב הזה הפך את האאוטלנדר לרכב הפנאי הנמכר ביותר בארץ לתקופה מסוימת, ולשחקן חשוב בשוק. האאוטלנדר הוא הרכב הראשון של המותג שהגיע לארץ ונבנה בטכנולוגיית קליר-טק – מקבילה, קצת פחות מקיפה, לסקיי אקטיב של מאזדה. גם כאן מספרים על דיאטה מוצלחת עם הפחתת כ-100 ק"ג ביחס לדור הקודם – ועל יחידות כוח עם מבנה יעיל יותר ועדיין ללא מגדש. לשיאה תגיע הטכנולוגיה בגרסאות ההיברידיות הנטענות.

גם בקוקפיט פינתה האווירה הצעירה מקום למשהו יותר מבוגר. בסביבת הנהג שופרה האיכות אך היא עדיין נחותה מהמיטב בתחום ונראית שמרנית, שלא לומר מיושנת, ולא מקורית. ולמרות שהרכב מאובזר היטב גם בגרסת הבסיס, התחושה אינה עשירה אלא פשוטה וקודרת. עיקר השינוי בגרסה ההיברידית הוא בבורר ההילוכים (מצבי ניהוג), וצגי אנרגיה שונים, כמו גם באפשרות לקביעת מינון בלימת המנוע (כדי להאריך את הטווח החשמלי). תנוחת הנהיגה גבוהה, המושב נעים אך מעט חסר תמיכה לגב תחתון. מאחור חסרים פתחי אוורור ליושבים, אך המרחב נאה והשורה האחורית ניתנת לכיוון (זווית ומרחק). תא המטען שימושי וגדול.

במיצובישי לא אוהבים לדבר על הספק משולב, בעיקר כי אין מצב בו שלושת המנועים יעבדו יחד (המנוע החשמלי הקדמי מתנתק כאשר מנוע הבנזין נכנס לפעולה) אבל מדובר ב-203 כ"ס. בנסיעה עד מהירות של כ-120 קמ"ש, המכונית נוסעת אך ורק על חשמל. טווח הנסיעה בפועל הוא 25 ק"מ אותם כיסינו עם מזגן פועל בקיץ. גם במצב כזה, לחיצה מלאה על הדוושה תעיר את מנוע הבנזין. במהירות גבוהה משולב מנוע הבעירה ישירות לגלגלים הקדמיים, כשהוא מקבל סיוע מהמנועים החשמליים במקרה הצורך. כך מקבלים העברת כוח יעילה יחסית בשיוט. לאחר התרוקנות הסוללות, מותנע מנוע הבנזין באופן אוטומטי ומתחיל לטעון אותן. ההפעלה חלקה לגמרי ואחרי שאלו התמלאו, המכונית חוזרת למצב חשמלי בלבד. בכל אחד מהמצבים ניתן לכוון את רמת "בלימת המנוע" שמייצרים המנועים החשמליים באמצעות פקדים מאחורי גלגל ההגה.

בניגוד לאאוטלנדר הקודם, שהעניק תחושה ספורטיבית, החדש בוגר ומבוגר. התנהגות הכביש בטוחה אבל נעדרת טמפרמנט. בהאצה הצמיגים הקדמיים מאבדים אחיזה בקלילות מרובה, כאילו מדובר ברכב שופע כוח, והיללות נשמעות למרחוק. אבל ההגה הוא המרכיב המעצבן במשוואה. הוא מנותק, חסר דיוק, משנה משקל באופן לא הדרגתי ומושפע מדי מכוח המנוע. רעשי המתלים יוצרים תחושה שהרכב פחות נוח ממה שהוא בפועל. כשעולה המהירות הנוחות משתפרת והמתלים מתמודדים טוב יותר עם שיבושים. נושא רעשי הכביש הבעייתי בעבר שופר, ועדיין האאוטלנדר אינו שקט במיוחד.