ראם 2500 2026

מקורו של הטנדר ראם ב-1981, אז כדגם של דודג' שהוצע במספר גרסאות Heavy Duty כמו 2500 ו-3500. בשנת 2010 הפך ראם למותג בזכות עצמו, ואותן גרסאות היו לדגמים שלו. הדור הנוכחי-רביעי הוצג ב-2019, והוא משופר באופן דרמטי מקודמו. השלדה חזקה וקלה יותר, המנוע קל יותר, המומנט משופר, בולמים וסרנים חדשים, יכולת הבלימה משודרגת. בסביבת הנהג מסכים עכשוויים, ומפרט הבטיחות עדכני. 
 
באוגוסט 2025 החל שיווקו של ראם 2500 לאחר שעבר מתיחת פנים. במסגרת זאת שודרג האבזור, המנוע שופר והוטמעה תיבה אוטומטית חדשה. 
המנוע המשרת את הטנדר – טורבו-דיזל בנפח 6.7 ליטר – ללא שינוי, אך הספקו שופר והוא מייצר כעת 430 כ"ס, תוספת של 60 כ"ס ביחס לדגם המוחלף. 
המומנט צמח בשיעור ניכר עוד יותר, 31 קג"מ – וכעת עומד על 148.7 קג"מ, הנתון הטוב ביותר בסגמנט. 
 
שינוי משמעותי הוא בהחלפת תיבת ההילוכים שהיו לה שישה הילוכים לעדכנית של ZF עם שמונה הילוכים. בהמשך מערך ההנעה מערכת 4x4 עם אפשרות בחירה בין הנעה אחורית, הנעה כפולה או כפולה עם הילוך כוח. 
אורך בסיס הגלגלים של ראם בכל הגרסאות 378.7 ס"מ, אורך המרכב 607 ס"מ, רוחבו 212 ס"מ וגובהו 204 ס"מ. 
המשקל הכולל 4622 ק"ג ומשקל ההעמסה 1143 ק"ג.
 
במקביל, החל גם שיווקה של גרסת Rebel, גרסת הבנזין הספורטיבית של הטנדר המצוידת במנוע V8 בנפח 6.4 ל' המפיק 405 כ"ס ו-59.3 קג"מ. גרסה זו זוכה לעיצוב ספורטיבי יותר, בולמי זעזועים מבית 'בילשטיין', נעילת דיפרנציאל אחורית אלקטרונית, חבילת מיגון גחון מלאה, צמיגי "33 ועוד. 
במסגרת חידוש הדגם עבר הטנדר שינויים חיצוניים הכוללים סבכה חדשה, פנסי לד קדמיים חדשים המשפיעים גם על עיצוב החזית, כמו גם יחידות תאורה עדכניות מאחור. באבזור, בנוסף, מצלמות היקפיות וייעודית לארגז.

סביבת הנהג מרשימה למראה: עיצוב הידור, חומרים ואיכות ההרכבה. הכניסה לרכב נוחה מאוד בזכות ידית העזר לטיפוס ומדרגות הצד החשמליות הגדולות. תנוחת הנהיגה אינה מצטיינת, אך המושבים נוחים לאורך זמן.
מול הנהג לוח מחוונים מוקרן ("12), במרכז ניצב מסך מגע גדול ("14.4) עם לחצנים פיזיים בצדדיו, רובם משמשים לתפעול המזגן, אך פיזור המתגים אינו ברור מספיק. מערך מצלמות היקפי – שכה נדרש ברכב הזה, בשל ראות מוגבלת לפנים – חסר נגישות מהירה. 
יש שפע שקעי טעינה וכן שתי עמדות טעינה אלחוטיות לטלפונים, עם מיקום מעולה ומבנה מצוין המונע את תזוזת המכשירים בנסיעה. 
למראות הצד כיסוי חלקי (כמקובל בדגמים אמריקאים) ויש כוונון חשמלי נוח גם למראות הפנורמיות התחתונות, וגם להוצאת הזרוע שלהן החוצה לטובת גרירה. 

המושב האחורי מצוין. הכניסה רחבה, מדרגות הצד מעולות, ידיות אחיזה צדיות (בלבד) מסייעות לעלייה. הספסל נוח והמרחב אדיר, יש שקעי טעינה ופתחי מיזוג, ומשענת היד המרכזית איכותית מאוד.
ארגז המטען קטן יחסית לזה שבפורד F-250 ובשברולט סילברדו,  תאי 'רמבוקס' השימושיים מחד, גוזלים כ-45 ס"מ מרוחב הארגז מאידך. פרט לכך, ובשונה ממתחריו, לראם אין פתרונות לסיוע בעלייה לארגז. כושר ההעמסה כ-1.1 טון - נמוך בכ-250-500 ק"ג בהשוואה למתחרים, תוצאה של השימוש בקפיצי סליל לעומת קפיצי עלים באחרים.

הביצועים בגרסת הדיזל טובים, מכוונים ליישור קו עם המתחרים. כוח אינו חסר בכל מצב, ורק עם תחילת האצה נרשמת השהייה.
בהקשר זה, גם בהאצות ביניים עם הורדת הילוך – וכמו בכל תיבות 8 ההילוכים של ZF – נרשמת השהיית-מה, פער של חלקיק-שנייה בין הלחיצה העמוקה יותר על המצערת עד שהתיבה משלבת להילוך נמוך יותר.

בגאסת הבנזין ("רבל") הדבר הראשון שברור הוא שאין אותו דחף ראשוני עוצמתי של מנוע הדיזל. מצד שני, דווקא זה מאפשר לתיבת ההילוכים לעבוד בצורה עגולה יותר. אבל שלא נטעה, זה עדיין טנדר עם המון כוח, וזריז מאוד ביחס למכונה בגודל שלו. 
כאשר הכביש מישורי זה כבר ממש מבלבל. כי השקט של מנוע הבנזין (כאשר לא מועכים את הדוושה) והעידון שלו גורמים לנהג הלא מודע לנסוע הרבה יותר מהר ממה שנכון או צריך. הבעיה היא בירידות, שם לכל הכוח שלו מצטרף גם כוח המשיכה והדבר הזה הופך למסה מהירה מאוד. מהירה מדי עבור הבלמים שלו, שלא מייצרים עוצמת עצירה שמרשימה כמו המהירות שהוא מפתח. במבחן לא נתקלנו בדעיכה, אבל בהחלט לא בנשיכה והעוצמה המצופה. בהחלט כדאי לשים לזה לב כאשר נוסעים מועמסים או גוררים.

בראם 2500 בגרסה שנבחנה – ובניגוד לשני המתחרים הגדולים האחרים – קפיצי סליל גם בסרן האחורי. ועם זאת, נוחות הנסיעה ראויה אך אינה מצטיינת. 
ראם מקפץ לא מעט על כביש פגום מחד, אך משמר נוחות טובה כאשר עוברים על שיבושים גדולים. בשורה התחתונה: לא מעודן, כן נוח.
פעולת המנוע נשמעת, אך רעשי הצמיגים והרוח מבודדים באופן ראוי.
היכולת הדינמית של הטנדר הזה טובה יחסית, מאפשרת לשמר קצב ראוי בכביש המפותל. עם זאת, ההיגוי מעורפל וקל מאוד – השטח המת גדול יחסית והמעבר ממנו להפניה אינו ברור תמיד.  
הבלמים טובים.

בגרסאות הדיזל המחיר קרוב מאוד לשברולט סילברדו המקביל ומעט נמוך מפורד F-250, שמציע מפרט עדיף (הספק ומכלולים לשטח). ראם מציע תא נוסעים מהודר ומרווח מאוד, ומנוע משופר — אבל עם חסרונות כמו כושר העמסה נמוך ביחס למתחרים ותיבה מעט איטית. התמורה טובה.
גרסת הבנזין ("רבל") אינה מהווה תחליף ל-2500 עם מנוע הדיזל וגם לא לאף אחד מהמתחרים שלו בהיבט של רכב עבודה טהור. 
הרבל מוצר מדויק מאוד למי שרוצה את הטנדר הגדול שלו על כל הפינוקים והפוטנציאל שהוא מאפשר, במחיר שקשה לסרב לו.

ראם 2500 בגרסת הדיזל מוצע בשלוש רמות גימור; רמת 'לאראמי' כוללת בידוד רעשים אקטיבי ושמשות קדמיות כפולות, תאורת לד, צג "12, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים שיש בהם חימום ואוורור, להגה ולאחוריים חימום, בקרת אקלים דו-אזורית ופתחי מיזוג מאחור. ניתן לבחור בין גרסת 6 מושבים, לבין 5 מושבים ו"ראמבוקס". 
 
רמת 'לימיטד' מוסיפה גג נפתח, מדרגות צד חשמליות, צג מרכזי "14.5, צג "10.25 לנוסע, מערכת שמע של הרמן קרדון עם 17 רמקולים, מראה מרכזית המשקפת מצלמה וריפוד עור אדום. 
 
ברמת 'לימיטד נייט' גימור שונה עם סבכה וסמלים מושחרים, מכסה מנוע בעיצוב ייחודי ותא נוסעים בגימור כהה מיוחד.
גרסת הבנזין "Rebel" כוללת אף היא סבכה שחורה, מכסה מנוע בעיצוב ייחודי, צביעה דו גוונית, חלונות אחוריים כהים, תאי "ראמבוקס", חלון גג חשמלי, מדרגה נשלפת לארגז, מדרגות צד חשמליות ופנסי עבודה משולבים במראות הצד.
בתא הנוסעים ריפודי עור, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, חימום למושבים הקדמיים ולהגה, מולטימדיה בגודל 14.5", מערכת שמע של Harman Kardon, מסך ייעודי לנוסע בגודל 10.25", טעינה אלחוטית כפולה, מראה אחורית דיגיטלית ומצלמות היקפיות.