סאנגיונג טיבולי XLV 2020 יד שניה

בסוף 2017 החל שיווקה בישראל של גרסה מוארכת לסאנגיונג טיבולי, אשר מכונה XLV. לגרסה זו בסיס גלגלים דומה (260 ס"מ) אך היא ארוכה יותר מהטיבולי המוכר ב-24 ס"מ (444 ס"מ בסך הכל). למרות תוספת האורך, המכונית עדיין מציעה חמישה מושבים, וכל תוספת האורך מוקדשת לתא המטען, שנפחו גדל מ-423 ל' ל-575 ל'. בנוסף להבדל בזנב, ה-XLV מציע גם מנוע שונה בחרטום. את מנוע ה-1.6 ל' בנזין מחליף מנוע טורבו דיזל באותו נפח. ההספק עומד על 115 כ"ס (128 כ"ס במנוע הבנזין), אבל עם יתרון במומנט, כמובן – 30.6 קג"מ כבר ב-1500 סל"ד. מנוע הדיזל משודך לתיבת ששת הילוכים אוטומטית. לרכב חישוקי "16, אפשרות בחירה בין שלושה מצבי היגוי, בקרת אקלים מפוצלת ומערכת שמע עם בלוטות'. בדומה לטיבולי הרגיל, גם ל-XLV שבע כריות אוויר והמכונית מצוידת במוביל-איי.

סביבת הנהג שימושית, וכוללת תאי אחסון רבים, אך לא מודרנית – ויש לכך ביטוי בקווי העיצוב, במערכת השמע ובבקרת האקלים שנראים מיושנים. גם הנדסת האנוש אינה מצטיינת, ותפעול שפע המתגים שעל ההגה אינו ברור. החומרים אינם מזמינים אבל יוצרים תחושה חסונה, ואילו האבזור עשיר ביחס לרכב פנאי ברמת מחירים זו. תנוחת הנהיגה מעט נמוכה עבור רכב פנאי, וחבל שההגה אינו מתכוונן למרחק. מאחור, מרווחי הרגלים והראש מצוינים ביחס לרכבי פנאי קטנים, אבל המושב נמוך מדי. תא המטען, הסיבה למסיבה, נראה גדול אבל בפועל רובו רדוד.

הקלף הייחודי שיש ל-XLV הוא מנוע הדיזל, ומבחינה זו יש לו מעט מאוד מתחרים בארץ. נתון ההספק, 115 כ"ס, אינו מרשים, אבל בפועל, הודות לזמינות כוח טובה כבר מסל"ד נמוך, היכולת מצוינת. התיבה האוטומטית פועלת באופן נעים, אבל התפעול הידני לא נוח. בעיר טרטור הדיזל בולט, אבל נעלם כאשר המהירות עולה ורעשי הכביש גוברים.

ל-XLV כיול מתלים רך יחסית, ועם זאת הוא עדיין אינו נוח במיוחד. חספוסים קלים ופגמים בינוניים באספלט מורגשים מדי והתחושה אינה חלקה. וכאשר מצטרפים לכך רעשי כביש, מתלים ורוח חזקים, נוצרת תחושה עסוקה מדי ולא מעודנת. אחיזת הכביש של ה-XLV אינה גבוהה, ולמנוע הדיזל קל לאתגר את יכולת הצמיגים הקדמיים ולגרום להם לילל. פעולת ההיגוי מדויקת לרוב, כך גם ההתנהגות והיציבות בכבישים מהירים. איכות הבלימה טובה.