סוזוקי באלנו 2020 יד שניה

השם הוותיק, באלנו, משמש הפעם מכונית בעלת חמש דלתות, ולא סדאן (ארבע דלתות) כמו שהייתה באלנו המקורית – זו של סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. הדור החדש והרביעי הוצג בגרסה האירופאית בתערוכת פרנקפורט בסוף 2015 והגיע לישראל ביוני 2016. שינוי ראשון בדגם התרחש באפריל 2019 עם צירוף מערכות בטיחות מקוריות מתקדמות, כשהשנה מתרחש שינוי נוסף עם הפסקת שיווק הגרסה הידנית. באלנו מיוצרת בהודו ושייכת לסגמנט הסופרמיני. היא מבוססת על פלטפורמה שבמהדורות קצרות יותר משמשות גם את איגניס (דור שני) ואת סוויפט (דור שישי למכונית שנמכרת בישראל). גם המנוע משותף לסוויפט ולאיגניס, והוא הבסיסי בהיצע סוזוקי: בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, עם 90 כ"ס, הזרקת דלק כפולה ותיבת הילוכים אוטומטית-רציפה. יש רמות גימור אחת, GLX, שלא השתנתה בתחילת מועד שיווק הדגם ב-2016. זו כוללת ארבעה חלונות חשמל, חישוקי "16 קלים, מערכת שמע מקורית, דיבורית בלוטות', מחשב דרך, לחצן התנעה, חיישני תאורה, בקרת אקלים, חלונות כהים, ספויילר אחורי ופנסי קסנון. היצע מערכות הבטיחות שודרג שנה שעברה וכולל כסטנדרט: בלימת חירום אוטונומית (פעילה במהירויות עירוניות ובינעירוניות מ-5 קמ"ש עד למהירות המרבית) ובקרת שיוט אדפטיבית. תוספת מערכות הבטיחות המתקדמות מזכות את המכונית בציון בטיחות של ארבעה כוכבים מטעם ארגון EuroNCAP. אבל בהיעדר התרעת סטייה מנתיב מקורית, סוזוקי באלנו 2020 מוסיפה להימכר עם מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.

תא הנוסעים נראה מיושן ופשוט, עם איכות חומרים נמוכה מידי. רמת האבזור שבעבר היתה חריגה לטובה, נופלת ביחס לרוב המתחרות, וגם הנדסת האנוש לוקה עם תפעול לא נוח של חלק מהמערכות. מרווח הראש טוב ושל הברכיים מצוין, אבל גם בתחום הממדים המתחרות סוגרות פערים ובאלנו כבר לא מציע יתרון. המושבים נוקשים ולא נוחים לנסיעה ארוכה. תא המטען בעיקר גבוה ופחות רחב, כך שהוא פחות נוח להעמסה. גם סף ההטענה הגבוה פוגע בשימושיות.