טויוטה אבאלון 2015 יד שניה

הטויוטה אוואלון היא מכונית המנהלים של טויוטה, ב-ה' הידיעה . אם עד היום מקובל היה להניח כי הקאמרי היא ספינת הדגל של טויוטה, הרי שהאוואלון היא זו שעומדת בפסגת היצע הדגמים של טויוטה (מבלי להתייחס ללקסוס, כמובן). מדובר במשפחתית מאוד-גדולה ומאוד מאובזרת אפילו ביחס לקאמרי (עליה היא מבוססת) ואשר תואמת את הסטנדרט האמריקאי בכל הקשור לגודל, אבזור ועוצמה - הכל מהכל וכמה שיותר. בעוד שבארה"ב מדובר בסגמנט מפותח למדי, בארץ מדובר בפלח שוק קטן עד לא-קיים בו חברות בעיקר שברולט אימפלה (לפניה הייתה הביואיק לה-קרוס), קרייזלר 300 וניסאן מקסימה. ביחס למתחרותיה לסגמנט האוואלון אמורה להציע מרווח רב ואבזור שופע, אולם בתחום ההנעה מציעה האוואלון מתכון מעט שונה מהמקובל, עם יחידת הנעה היברידית (המוכרת מהקאמרי) חסכונית ויעילה במקום מנוע עתיר נפח וסוסים כנהוג (גם כזה יש במבחר, אך לא בישראל). מעבר לכך, האוואלון מציעה מראה חיצוני מוחצן ביותר המבדיל אותה בצורה ניכרת ביחס לקאמרי. הדגם שמגיע לישראל הינו דגם מעודכן (האוואלון הוצגה במקור ב-2012) שעבר מתיחת פנים בתחילת 2015, שעיקריה הם עדכונים עיצובים קלים מבפנים ומבחוץ, כמו גם הוספת מערכות בטיחות אקטיביות.

בנהיגה עירונית, גם כאשר מנוע הבנזין פועל, האבאלון שקטה ונעימה. תגובת הדוושה זריזה הודות לכוח החשמלי, עם כוח זמין בכל מצב, לעתים אפילו בשפע מפתיע. בעומס, מנוע הבנזין מטפס לסל"ד גבוה וצלילו נוכח בתא, אם כי לא באופן צורם. צריכת הדלק טובה מאוד, יחסית לגודל הרכב ולאופי הנהיגה - מחוץ לעיר קיבלנו כמעט 18 ק"מ/ל', ובימי המבחן הלא רגועים 13.8 ק"מ/ל'.

האבלון היא מכונית נעימה, שקטה – לא מעט בזכות ההנעה החשמלית – ומציעה רוב הזמן נוחות נסיעה טובה למדי בזכות מתלים רכים. מנגד, הטיפול בשיבושים חדים או גדולים מוצלח פחות. המראות האמריקאיות (יש תקן שונה למבנה המראות בארה"ב לעומת אירופה) בעלות שטח מת מורגש, וצריך להתרגל. בנהיגה דינמית, האבלון מבהירה מהר מאוד שהיא לא בעניין.