השם שברולט טריילבלייזר הוצמד בשנת 2001 לרכב פנאי בינוני (במונחים אמריקנים) המבוסס על שלדת סולם ושיווקו הופסק בשנת 2008 (טראוורס החליף אותו). הדור השני שווק בעיקר בשווקים מתפתחים (תאילנד, ברזיל).

בשנת 2019 שברולט החליטה להחזיר את השם טריילבלייזר לשווקים מערביים ומתקדמים אך בשינוי הייעוד — שברולט טריילבלייזר החדש נחשף במאי אותה השנה בתור רכב פנאי קומפקטי.

עיצובו שואב מאפיינים משברולט בלייזר הגדול יותר, שבתורו שאב השראה מעיצובה המוצלח של שברולט קאמרו.

טריילבלייזר החדש יושב על פלטפורמת VSS-F של GM. מידות המרכב שלו — א-441 ס”מ, ר-181 ס”מ, ג-166-167 ס”מ — ובסיס הגלגלים (264 ס”מ) מציבים אותו בצד הפחות גדול של סגמנט הפנאי הקומפקטי.

המנוע העיקרי איתו משווק הדגם הוא מנוע טורבו-בנזין חדש של היצרנית — 1.3 ל’, 3 ציל’ — המפיק 155 כ”ס. באופן מעניין אותו המנוע משודך לשתי תיבות הילוכים שונות — רציפה בגרסת ההנעה הקדמית, אוטומטית (9 היל’) בגרסת ההנעה הכפולה.

השיווק בישראל החל בדצמבר 2020.

טריילבלייזר מעוצב בהשראת בלייזר הגדול, שבעצמו שואב השראה מקאמרו הספורטיבית. התוצאה היא רכב נאה בעל הופעה בולטת המעניקה לו חזות של רכב גדול ממה שהוא באמת.

סביבת הנהג מעצבת באופן פשוט יחסית – הצבע השולט הוא שחור, ישנם לא מעט חלקי פלסטיק קשיחים, המחוונים פשוטים למראה והתחושה כללית פחות מוקפדת ואיכותית. ריפוד דמוי עור ודיפונים עדיפים יותר בגרסת ה'אקטיב' הבכירה משפרים את האווירה.

הנדסת האנוש טובה למדי – קל ונוח לתפעל את מרבית מערכות הרכב. תנוחת הישיבה גבוהה ושדה הראיה לחוץ טוב מאוד.

מאחור המרחב מספק, אך אינו יוצא דופן ביחס לקטגוריה. שלא כמקובל בסגמנט ובגזרת המחיר שלו – טריילבלייזר לא מציע פתחי אוורור מאחור.

לתא המטען מבנה שימושי ונוח.

מנוע הטורבו של טריילבלייזר (1.3 ל', 155 כ"ס) מסוגל לביצועים טובים למדי. לחובתו תגובת מצערת לא חדה שלעיתים מפריעה לזרימה.

תיבת ההילוכים האוטומטית (9 יחסי העברה) פועלת בצורה חלקה ונעימה כמעט תמיד, על חשבון מהירות התגובה. התיבה הרציפה נעימה בפעולתה. בשני המקרים התפעול הידני מסורבל.

צריכת הדלק לא מרשימה – 9-10 ק"מ לליטר במהלך המבחן בהתאם לגרסה. בשיוט נרשמו 12.5 ק"מ לליטר.