ניסאן GT-R 2023 יד שניה

קצת קשה להאמין, אבל ניסאן GT-R, מפלצת הביצועים היפנית, נצר לשושלת מפוארת של מכוניות ספורט שוברות מוסכמות ושיאים, כבר בת 16 - ושנת 2023 הייתה האחרונה שלה בייצור. זה התחיל עם חשיפה רועשת ושנויה במחלוקת ב-2007, והצהרה על נתוני תאוצה וזמני הקפה בנורבורגרינג (מהר מפורשה 911 טורבו של התקופה) שנראו לא הגיוניים למכונית כה גדולה וכבדה עם 480 כ"ס בלבד. לאורך השנים היא עברה סדרה ארוכה של עדכונים ושיפורים, אך הבסיס נותר זהה: מנוע V6 כפול-טורבו בנפח 3.8 ל', תיבה כפולת-מצמד עם 6 הילוכים (שניצבת, באופן לא-שגרתי לרכב כפול הנעה, על הסרן האחורי), מתלים אדפטיביים ומערכת הנעה כפולה מתוחכמת. מערכת ההנעה כוללת שני דיפרנציאלים, האחורי מוגבל החלקה. בנהיגה רגועה רק הגלגלים האחוריים מניעים, אבל המערכת מסוגלת להעביר לפי הצורך עד 50% מהכוח לפנים, כאשר המחשב מחליט מתי להעביר את הכוח וכמה ממנו בהתחשב במגוון אדיר של משתנים. בולמי הזעזועים המתכווננים הם מבית בילשטיין, והצמיגים מגודלים מאוד: 255/40-20 מלפנים ויותר מאחור, 285/35-20. מערכת הבלימה היא מבית ברמבו; מלפנים דיסקים מחורצים ומחוררים בקוטר 390 מ"מ עם 6 בוכנות ומאחור דיסקים בגודל 380 מ"מ ו-4 בוכנות. הגרסה האחרונה ששווקה בישראל הפיקה 570 כ"ס ו-64.5 קג"מ, זינקה למאה קמ"ש ב-2.7 שניות וטיפסה עד ל-315 קמ"ש.

תא הנוסעים לא קרוב למה שמצפים לפגוש במכונית כה יקרה, ויש כמה כפתורים שנראים כאילו הגיעו מאלמרה - ולא מהדור הנוכחי. שני מושבי הרקארו הנאים בולטים בתא הנוסעים השחור. במרכז הקונסולה ניצב מסך מגע ("8) שניתן לתפעול גם דרך חוגה, ואפשר לראות דרכו אין סוף פרטי מידע על הנהיגה. החומרים מעניקים תחושה איכותית בחלק העליון, אבל פשוטים וזולים בחלק מהמקרים. המרווח מלפנים טוב בכל המדדים, אך מנהרת ההינע פולטת לא מעט חום, במיוחד בצד של הנוסע. המרווח מאחור מגוחך ביחס לממדי הרכב, ותא המטען יפתיע לטובה את מי שזה באמת מעניין אותו.

ה-GT-R מניעה כמו מכונית מירוץ, ונשמעת בשנייה הראשונה כאילו מדובר ברכב משופר בן עשר. המנוע מאוד מרשים, והוא לא מעניק תחושה של טורבו-בנזין מודרני מבחינת זמינות הכוח, כאשר רוב הדחף מגיע למעלה - ושם המנוע נושם ומושך נהדר. לא כולם אהבו את הצליל שלו, אבל הרוב כן. התיבה קצת קופצנית ומגושמת במהירות נמוכה, מלווה בנקישות ורעשים מכאניים, אבל בשעת קרב היא מתפקדת היטב ומעניקה אפשרות לעצמאות מלאה או חלקית בבחירת ההילוך.

במהירות עירונית המכונית נוקשה מאוד, מדי פעם חובטת ולא ממש נוחה. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת, מרגישים שיבושים קטנים, אבל יחסית להספק, לצמיגים וליכולת - המתלים עובדים יפה. הבעיה היא שבשיוט ה-GT-R גם רועשת מאוד, עם צליל מנוע נוכח מדי, רעשי כביש וגם רוח. בנוסף, כל הזמן יש קולות של עבודת המכלולים ורעשים מכאניים שונים ומשונים. התשלום על כל הסבל הזה מגיע בכבישים מפותלים, שם ה-GT-R היא מכונת מהירות חסרת תחרות, שמסוגלת לייצר קצב נהיגה כמעט דמיוני, עם רמת אחיזה וביטחון מאוד גבוהה. מבחינת אופי הנהיגה, זו מכונית שדורשת גישה אגרסיבית, כמעט אלימה, כדי להוציא ממנה את המיטב. בקצב גבוה צריך לבלום חזק, לפנות חזק ואז לחזור באופן אגרסיבי לגז כדי להעלים את תת ההיגוי הראשוני, להעביר כוח לאחור ולחזור לניטראליות. ההגה כבד יחסית, מהיר בתחילת ההפנייה אבל איטי לאחר מכן - ומעביר הרבה מידע ביחס למקובל היום. הבלמים מעט עציים בתחילת הפעולה, דורשים גם הם לחיצה אלימה, אך העוצמה וההתנגדות לדעיכה טובות. בכבישים חלקים יותר או במסלול, עם בקרה מנותקת, האוטו דורש פרובוקציה חזקה כדי לצאת להחלקה תחת כוח, אבל הוא פרוגרסיבי להפתיע ביציאה להיגוי-יתר.

גם בתחום הצר של מכוניות ספורט עם ביצועי על, ניסאן GT-R היא מכונית מאוד קשה לניתוח ולקטלוג, כזו שמייצרת המון קיטוב. בכל מה שקשור לנתונים וליכולת, אין ספק שהיא מרשימה ומיוחדת, ואם אתם רוצים להיות הכי מהירים מנקודה אחת לשנייה לא תמצאו אופציה עדיפה. מנגד, מדובר במכונית מאוד גסה ובוטה - כזו שמכה כבישים מפותלים בברוטאליות של פטיש 5 קילו במקום לחתוך אותם כסכין מנתחים. היא דורשת סגנון נהיגה אגרסיבי, מצריכה המון פשרות, ובהשוואה למכוניות כמו פורשה 911 או אודי R8, היא חסרת עידון, דיוק והנאה. לכן, מי שמחפש קודם את ההנאה ורק לאחר מכן את המהירות, יגלה שיש לו אופציות יותר טובות.