לעיר מאלגה שבספרד יש משמעות היסטורית, אומרים לנו במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל השקת הדור החדש של
אודי Q5. עבורי יש לה משמעות אחרת. אי-אז ב-1997, המכונית הראשונה שלי הייתה סיאט מאלגה, ובשנתיים הספקתי לרפד אותה בשלל בדים, להתקין מספר מערכות שמע ואיך לא, גם לעצב לה מחדש את הגוף, תוצאה של מפגש עם צפרדע ירוקה. מפח. הפחח טען שהייתי צריך להגביר עוצמה כדי ליישר עוד קצת את השלדה שהייתה עקומה בצד השני.
המבנה העכשווי
איפה הייתי? אה, במאלגה, אבל עם
אודי Q5. זה הדור השלישי של רכב הפנאי בגודל בינוני (D-SUV) – נתנך ב-2008, דור שני ב-2016, החדש הוכרז ב-2024 – וככל שמדובר באודי, זה דגם ממש חשוב: 1.6 מיליון יחידות בדור הראשון, 1.1 מיליון יחידות בשני, קרוב ל-100,000 יחידות בשנה. ואלה נתונים מכובדים עבור רכב של מותג יוקרה.
צילום: אודי
הדגם החדש, כקודמו, מוצע במרכב רגיל – מבנה האהוב בעיקר בארה"ב – ובמרכב ספורטבק, פנאי-קופה עם גג משתפל לאחור, תצורה האהודה יותר באירופה.
שלא כקודמו הבסיס הוא הרצפה החדשה PPC, שפותחה בשת"פ עם פורשה – גם היא כידוע חברה נכבדה בקבוצת פולקסווגן – וזו מחליפה את MLB, בפועל מהווה לה המשך. כן כקודמו, ל-Q5 החדש ממSים זהים או קרובים מאוד.
בסיס הגלגלים, 285.5 ס"מ, ללא שינוי; מפשק הסרנים הוגדל ב-0.5 ס"מ ל-162.1 ס"מ ו-161.3 ס"מ; האורך התארך ב-3.5 ס"מ ל-472 ס"מ, הרוחב התרחב ב-0.5 ס"מ ל-290 ס"מ, הגובה גבה ב-1 ס"מ ל-164.7 ס"מ. נפח תא המטען הוא 520 ליטרים בגרסה הרגילה, 510 ליטרים בספורטבק.
הרכב מוצע עם בולמים רגילים או עם קפיצי אוויר. היצע החישוקים ממש מטורף – מ-"18 ועד "21, כאשר בגדולים ביותר המספר הגדול ביותר של תצורות ומיני עיצוב שונים.
צילום: אודי
המפרט הנוכחי
אודי Q5 החדש מוצע עם שלושה מנועים – כולם מוגדשים, בכולם מערך היברידי-מתון של 48 וולט. שניים מהם הם בנזין ודיזל בנפח 2.0 ליטר עם אותו הספק של 204 כ"ס, 34.7 קג"מ ו-40.8 קג"מ בהתאמה – בעיקר לאירופה – השלישי הוא בנזין בנפח 3.0 ליטר במבנה V6 במסגרת גרסה SQ5, 367 כ"ס ו־56.1 קג"מ, מופנה בעיקר לארה"ב. בהמשך יהיו גרסאות היברידיות מלאות, גם גרסת RS כוחנית קיצונית. המנוע החשמלי מייצר 24 כ"ס ו-23.5 קג"מ, והוא מסייע בעומס, ביציאה מהמקום ובחנייה. בכולם תיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים והנעה כפולה, בבנזין 2.0 ליטר גם הנעה קדמית בלבד.
התפריט העיקרי
הדגם החדש, כמו A6 e-טרון בו פגשנו לפני מספר חודשים, מוצע עם שמונה יחידות תאורה שונות לבחירה. בעתיד, כך מספרים באודי, מכוניות המותג יוכלו לתקשר ביניהן; במצב מצוקה, למשל, ומעבר למשולש אור מובנה בתאורה מאחור, מכונית אחרת של
אודי תבחין בו ותדווח על המצב החריג.
צילום: אודי
גם סביבת הנהג דומה לזאת שבמכונית הסלון. שלושה צגים בגודל שונה ממוקמים בה: לוח מחוונים "11.9, צג מרכזי גדול, "14.5, צג לנוסע בלבד, "10.9, ומוטה אליו כדי שהנהג לא יוכל לראותו. בנוסף, תצוגה עילית, המדווחת גם על התמרור הבא.
באבזור, בין השאר, בקרת אקלים תלת-אזורית ושליטה גם מאחור, חימום ואוורור המושבים הקדמיים וגם האחוריים, תאורה פנימית הנדלקת בליטוף, צימוד אלחוטי לנייד ומשטח טעינה אלחוטי, מערכת שמע של B&O עם 16 רמקולים. ברכבי המבחן לא היה גג פנורמי, בכזה שעמד לתצוגה, כן.
צילום: אודי
המופע החיצוני
מזג האוויר לא הסביר לנו פנים, וגשם זלעפות החל ביום הנהיגה. היה כל כך גשום עד כי אנשי אודי ביקשו שלא ניסע בדרך עפר שהייתה מהמסלולים בהשקה.
ניגשתי ל-SQ5 כי היו לי 367 סיבות טובות מדוע להתחיל איתה. צבע המרכב לא עניין אותי, היה אדום-בורדו כהה, היה ירוק צבאי והיה חום שבאודי מתעקשים שזה זהב. נו שיהיה. בסוף יצא שנהגתי בכולם.
העולם הפנימי
עיקר סביבת הנהג היא בצגים ואלה איכותיים במיוחד. לוח המחוונים מעט עמוס במידע, והתצוגה העילית מעולה. אני אוהב את תאורת האווירה שרצה לאורך הקו העליון של הדשבורד ושל דיפוני הדלתות,. בזמן איתות, חלקה הופך לתאורה דינמית ירוקה בפינה וזה פשוט מעולה. לרוחב סביבת הנהג פלסטיק דמוי סיבי-פחמן.
צילום: אודי
כשרציתי לסגור את הדלת גילית שזה לא כזה נעים, כי באזור של ידית האחיזה יש משטח פקדים שכולל בין היתר את שני הזיכרונות למושב הנהג, עניין חשוב, אך כעת סגירת הדלת פחות פשוטה לביצוע. עניין זה השתנה בחלק מהכלים שעמדו לרשותנו, כנראה חלק מחבילות אבזור כאלה ואחרות.
המרחב מלפנים טוב, אם כי הקונסולה המרכזית הנאה גוזלת מעט מרחב והמושבים נוחים. התלונה העיקרית מופנית לשדה הראייה לפנים-בקצוות. מראות הצד גדולות, וזה מצוין, אך הן צמודות לקורות קדמיות גדולות וגורמות לכך שצריך להזיז את הראש כדי לראות אם אפשר להשתלב בכביש; אני לא מדבר על הולכי רגל כי אם על רכב.
צילום: אודי
מאחור המושבים נחלקים לשניים, גם הם נוחים, הן בבסיס והן במשענת הגב שהיא כצפוי וכראוי מאפשרת הטיה. בסיס המושבים נע על מסילה וזה אחלה כדי ליצור יותר מקום לברכיים. המרווחים מוצלחים לכפות הרגליים ולראש (גם בספורטבק), סבירים בלבד לברכיים. משענת היד פשוטה יחסית, אך בקרת האקלים מאחור והאפשרות לחימום המושבים מעניקים תנאי מחייה מכובדים.
נפח תא המטען טוב, כך הנתונים, המבנה ראוי אבל סף ההעמסה לא בול בגובה עם גובה הרצפה. כדי שדברים כבדים ייעצרו שם ולא יפגשו בדלת תא המטען. ניתן להוריד את גובה חלקו האחורי של תא המטען, כי בכל זאת מתלי אוויר. יש להכין מראש; לא ניתן לעשות זאת עם דלת פתוחה, כדי למנוע פגיעה בעצם נמוך.
צילום: אודי
הביצוע המעשי
כל הכלים בהשקה צוידו בקפיצי אוויר, אלא שהפעם, הכבישים לא היו סלולים ברמה גבוהה כמו במסלולים בהם נהגנו ברוב ההשקות בחו"ל. כיול המתלים ממש מוצלח, כדי כך שהצליח להעלים את הכביש הלא מתוחזק בעיירה מיחאס שבפרברי מאלגה, גם פסי האטה נספגו ברכות מרשימה. מה שכן, שומעים את הכביש; זו הייתה נקודת תורפה בדור היוצא, אך בזה החדש הביצוע טוב יותר.
ב-SQ5 הביצועים מעולים – 4.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ועד ל-250 קמ"ש. צליל המנוע נפלא, ולמרות שאלו מספרים שכבר אינם מרגשים בעידן החשמלי בו אנחנו נמצאים, הביצוע מוגש באופן כזה שמנוע חשמלי לא יוכל להציע. לא יעזור, אנחנו צריכים את הצליל ואת בניית הכוח כדי להתחבר למכונה כמו שצריך.
צילום: אודי
שילוב המנוע עם התיבה הדו-מצמדית המוכרת עבד לרוב היטב ושילוב ההילוכים כמעט ולא הורגש. במצב 'ספורט' לא תמיד ההעברות נעשו בנועם; מצד אחד זה נחמד ומכניס לאווירה, מצד שני לא תמיד היינו באווירה. בניסיון תקיפת פניות בכביש צר ומפותל, ביום הגשום בו נהגנו, הפגין רכב הפנאי תת-היגוי פתאומי, והעדפתי לשמור פעולות כאלה לתנאים מתאימים יותר.
כאשר הגענו למלון חסמה משאית לפינוי אשפה את חלקו שמאלי של הכביש. אץ לו רץ לו הנציג של אודי וסימן בבהלה שלא נטפס על המדרכה הנמוכה מימין, כזאת שגם מכונית ספורט יכלה לטפס. לאחר שכנועים מצדנו, יחד עם הסבר שבכל זאת, רכב פנאי, הוא ניאות להסכים – וכיוון אותנו בסימני שטח מוסכמים.
צילום: אודי
כשהטרלול נגמר לקחתי את Q5 עם מנוע הבנזין הקטן יותר. תנוחת הנהיגה טובה, אני מסנן לעצמי, ומציין כי סביבת הנהג זהה, למעט ריפוד בצבע אחר ופס אלומיניום מוברש לאורכו של הדשבורד במקום דמוי סיבי-פחמן, ולטעמי זה עדיף. ההבדלים בביצועים גדולים, כאן המנוע מתאמץ יותר וקולו פחות גברי וסקסי; בכל זאת, רק ארבעה צילינדרים, פחות נפח והרבה פחות הספק. שילוב ההילוכים מצוין, ובניגוד ל-SQ5 העברת ההילוכים הייתה תמיד מעודנת. וכן, הביצועים אינם מרשימים כמו בגרסה החזקה, וייתכן והיה עדיף להתחיל בזאת, אבל הם מספקים בהחלט כי עדיין, 7.2 שניות ל-100 קמ"ש (ועד ל-240 קמ"ש) זה באמת לא לאט.
מערכות הבטיחות כמעט ולא מציקות. הדבר היחיד ששמעתי הוא הצפצוף השקט שמתריע על כך שעברתי את המהירות המותרת, ומערכת הסטייה מנתיב הציקה רק מדי פעם, כאילו לא הייתה סגורה על עצמה לגבי הנהיגה שלי.
צילום: אודי
הסיכום הזמני
הדור החדש של אודי Q5 איכותי, ובאמצעות שיוף שיטתי שיפר את הביצוע של כל מה שנטען נגדו בדור היוצא. הוא אמנם אינו מביא בשורה חדשה, ובמובנים רבים הוא המשכו הישיר והקרוב של הדגם הפורש, אבל הממשק בין הנהג לבין מערכות הרכב לא רק שאינו מעצבן אלא מוגש באופן ראוי ומכובד. עיצוב סביבת הנהג גם שונה מזה שבדגמים חדשים רבים מאוד, שנעשות יותר ויותר דומות זאת לזאת. הטענה העיקרית שלי היא ביחס לשדה הראייה לפנים, בצדי השמשה, שאינו מוצלח.
אלינו יגיע הדור החדש של
אודי Q5 ברבעון השלישי של שנת 2025, מצויד בשתי יחידות הכוח שהיו בגרסאות בהן נהגתי. בשלב זה עדיין אין מפרט אבזור ומחירים.
צילום: אודי
