פיאט 500C - מבחן דרכים (1.2 ל', רוב') - אוטו

פיאט 500C - מבחן דרכים (1.2 ל', רוב')

האיטלקים עדכנו את המתכון הנוסטלגי. יצאנו לבדוק אם הקסם נשמר, ואיך ה-500 המחודשת עם גג נפתח

הגשם היכה, הקור הקפיא ואחרי שבוע של שמש אף אחת לא רצתה לצאת מהבית בשבת הסוערת. עד ש... עד שהן ראו את ה-500C המקסימה שבחניה, ועד שהן נכנסו אליה והתרשמו משילובי הצבעים, ועד שגילו את העובדה שבלחיצת כפתור היא יכולה להפוך לסמי-קבריו.
קסם, היגיון
יש משהו ב-500 שמהלך קסם על המין הנשי. בעצם על כולנו. אלא שאז החל הוויכוח בין האם לבת: האם לנסוע עם גג פתוח מגניב, או "כמו בני אדם נורמליים" במזג אוויר כזה. אבל בני אדם נורמליים לא רוכשים מלכתחילה 500 פתוחה עם מנוע קטן וחלש מזה שבפיקנטו; בני אדם נורמאליים קונים במחיר כזה – 122,000 שקלים – קורולה. והם צודקים, כנראה.
והרי השורה האחרונה במבחן הזה תהיה שהגיונית קשה להצדיק ננסית עם מנוע 1.2 ליטר שמייצר 69 כ"ס בלבד ועוד מסורס על ידי תיבה רובוטית גמלונית. אבל איכשהו, למרות שאינה חזקה, ספורטיבית או מצוידת באופן יוצא דופן, ה-500 כהרגלה עוררה רגשות ויצרה חיוכים, גירתה אותנו לנהוג והפכה יום קודר לשמח.
כן. הלקוח ההגיוני יוותר על ה-500C אבל יפסיד חוויות, כמו נסיעה בחבל לכיש – שנראה בחורף כמו טוסקנה פרחונית – עם גג מופשל, שמיים מאיימים וניחוחות משכרים. אפילו ביקור באיקאה, הבילוי הישראלי המושלם למוצאי שבת, הופך מרתק בזכות האתגר. כבר ידעתי איך מכניסים ארבעה פילים לחיפושית; כעת אני יודע איך מחדירים ארגז שוודי ל-500C; דרך הגג – הפתח הגדול במכונית.
לא מקלקלים
שמונה שנים אחרי הופעתה, עברה הקטנה המתוקה של פיאט מקצה שיפורים מקיף. מה שהחל כתרגיל בעיצוב, עם קונספט טרפיאונו של 2004, הפך מדגם רטרו שופע קסם למכונית שאולי הצילה את פיאט. הגמדה בלמה את ההידרדרות בדימוי של פיאט, הפכה אותה אהודה והובילה שינוי דרמטי באסטרטגיה של המותג. אותה הצלחה הביאה את פיאט לפצל את המבחר לשני קווים: 500 האופנתי יותר – כולל500L ו-500X – וזה העממי, בו מככבות פנדה ופונטו ובקרוב טיפו.
עם הצלחה כזו לא מתווכחים, ולכן בפיאט נזהרו שלא לקלקל במקצה השיפורים. בפיאט מדווחים על יותר מ-1900 שינויים – אבל לא בטוח שתבחינו במבט ראשון אפילו באחד. אבל בחינה ממש מדוקדקת תגלה שכמעט כל פרט עודכן; החל בחרטום הנוסטלגי שכולל יחידות תאורה חדשות, כונס אוויר שונה ועיטורים מעודכנים – ועד לאחוריים, עם יחידות תאורה חדשות שבמרכזן ריבוע בצבע המרכב.
בפנים העדכון מורגש יותר, ועיקרו שיפור חומרים ואבזור ומערך מולטימדיה חדש. מערך זה הביא גם להחלפת פתחי האוורור ולשינויים בסביבת הנהג. פגשנו בו כבר בליבינג; הוא יותר נוח לתפעול ממה שנראה ברגע הראשון, אך הצג הקטן מעט מקשה על השימוש, ביחוד בתפעול ווייז שהוטמע במערכת. עיצוב המחוונים דומה אך התוכן חדש, כאשר בגרסה המצוידת בה נהגנו לוח מוקרן ונאה. שלל המתגים – בייחוד אלה של החלונות – נאים מאשר בעבר, והמכונית קיבלה סוף סוף תא כפפות אמיתי.
דיפון הפלסטיק אינו רך אך המרקם שלו נראה טוב. שילוב הגוונים בין "לבן שמנת" ל"שחור פסנתר" ואפילו שחור רגיל, עושה עבודה נהדרת ויוצרת תחושה יוקרתית. כך גם פרטים כמו מסגרות כסופות לפתחי האוורור, מראה של שקע USB לחריר המפתח וקישוטים גרפים שונים. המושבים שנראים נהדר מוסיפים לתחושה, אך תנוחת הנהיגה לא נוחה, כיוון הגובה לא מספק והמנגנון דומה מדי לבלם החנייה. העובדה שההגה אינו מתכוון למרחק מפריעה אף היא. מכיוון שיריעת הבד נפתחת מעבר למלוא אורכו של הגג, אין ל-500C דלת שלישית אלא פתח קטן לתא מטען המתגלה כשימושי יותר ממה שנראה תחילה.
תנועה קטנה
עם 69 סוסים ברור שה-500C לא מאיימת במיאוץ רמזורים על מתחרות אפשריות. בתחילת הדרך בעיר היא מספקת, ומפתיעה בבידוד רעשים טוב למנוע ופעולה לא-מעצבנת-מדי של התיבה. הבעיה היא שהתיבה הרובוטית, בעיקר מחוץ לעיר, אצה להעלות הילוכים אך פחות שמחה להוריד אותם. כאשר לוקחים בחשבון שהמנוע דווקא אוהב לטפס, הרי שלא פעם בתמרוני עקיפה או בסתם האצות ביניים יש צורך בתפעול ידני.
המחסור בכוח בולט מחוץ לעיר. שם ניתן אמנם להגיע למהירות גבוהה, אך לאחר האטה – בייחוד אם התיבה לא הורידה הילוך – עובר זמן עד שהפיאט הקטנה צוברת מהירות מחדש. התיבה גם אינה מצטיינת בזמן תמרוני חניה, ונראה שהמנגנון למניעת הידרדרות נמצא בשביתה איטלקית. צריכת הדלק מצוינת ועמדה על ממוצע של 14 ק"מ/ל' בנהיגה לא רגועה.
נראה שההגה קיבל יותר משקל אך מאידך נוטה לרעוד ולהרגיש עסוק מדי. התחושה שעולה ממנו היא מעט אלסטית והוא משדר חוסר דיוק, כאילו השלדה מתעוותת מדי פעם, ובכביש מהיר צריך ל"שמור עליו" רוב הזמן. וזה חבל, כי מבחינות אחרות ל-500 ניהוג מהנה עם כניסה זריזה לפנייה ותגובות נכונות להעברות משקל. הבלמים מאבדים דיוק תחת עומס מתמשך ויש קצת רגישות לרוח צד אבל... הייתה רוח.
נוחות והביתה
כיול הבולמים ב-500C נוקשה, אך זה שומר עליה שלא תתרסק על שיבושים גדולים. התחושה היא שנוחות הנסיעה טובה מאשר קודם בזכות עידון הפעולה של הבולמים. אבל בגלל גג הברזנט רעשי הרוח בולטים; לגג שלושה מצבי פתיחה ודווקא במצבי הביניים הוא רועש יותר. אז אני פותח מסיט אוויר קדמי קטן שבעיקר מסיט את הרעש לפנים... פתיחת הגג המרבית מביאה זרימת רוח נעימה יותר, אבל מגבילה ראות לאחור.
בסופו של דבר, כמו שנאמר בפתיחה, 122,000 שקלים עבור קבריו כזו נראים יקרים, אבל ה-500C היא בחירה בחיוך, לא בשיקול הגיוני.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות