הונדה סיוויק סדאן (אלבר): מבחן דרכים - אוטו

הונדה סיוויק סדאן (אלבר): מבחן דרכים

הונדה סיוויק סדאן מגיעה אלינו גם ביבוא מקביל דרך אלבר. סיפורה של תיבה רציפה

כשאלבר נכנסה לתחום היבוא המקביל, נראה היה שהעיקרון המנחה אותה הוא יבוא דגמי נישה שאינם מוצעים בארץ, תוך ניצול העובדה שביבוא מקביל קל יותר להביא דגמים אמריקאים לארץ (בעיקר בגלל חוסר המעורבות של היצרן בהחלטה).

אולם מדי פעם היא סוטה מהעיקרון הנ"ל, כנראה בהתאם להזדמנויות הצצות בשטח. כך הגיעה אלינו הונדה סיוויק האמריקאית, השונה מעט מהסיוויק האירופאית, המיובאת על ידי מאיר (שסירבה לספק רכב להשוואה ישירה – וסיבותיה עימה).

פניה השונים של האוטומציה
ההבדל הבולט ביותר הוא תיבת ההילוכים - בעוד הסיוויק האירופאית משתמשת בתיבה אוטומטית עם חמישה הילוכים, אחותה מהצד השני של האטלנטי משתמשת בתיבה רציפה. אבל זה לא ההבדל היחיד, יש הבדלים זניחים בהספק של מנוע ה-1.8 ל' (יתרון כ"ס אחד ועשירית הקג"מ לאמריקאית, ייתכן בגלל תקן מדידה שונה) – וגם הבדלי אבזור קלים; אין בקרת אקלים, אבל יש בקרת שיוט; אין חיישני אור וגשם, אבל יש מושבים מחוממים; יש בלוטות', אבל אין חישוקים קלים. יש עוד כמה זוטות וגם הבדלי עיצוב קלים, הדורשים השוואה ישירה כדי לאתר אותם.
ומיד להתרשמות
המושבים הקדמיים נוחים מאוד, אך מבנה המושב האחורי מקשה על ניצול יעיל של כל רוחבו, בגלל שקעים מודגשים במושב, שדוחקים את היושבים בצדדים לעבר המרכז.
אני יוצא לדרך, ומופתע מהתגובה המיידית והחדה של הדוושה; אין כאן שמץ מההססנות שלא פעם מתלווה לתיבות רציפות. כל לחיצה על הדוושה נענית מיד בתאוצה ובעלייה הדרגתית בסל"ד. וכך, רק בעליות ארוכות ותלולות נחשף אופי "רציף" קלאסי של מנוע שמתייצב על סל"ד גבוה וקבוע. צריכת הדלק טובה עם ממוצע של כ-13.5 ק"מ/ל', ביום נהיגה ששילב נהיגה עירונית עם בין עירונית מהירה, כאשר בחלק מהזמן שרר מזג אוויר סוער וגשום.

הסיוויק האמריקאית נוחה יותר מהזכור לי מאחותה האירופאית - בעיקר בעיר. היא מתמודדת טוב יותר עם שיבושים קטנים, וחובטת פחות על שיבושים גדולים יותר. מחוץ לעיר היא מספקת נסיעה נינוחה ורגועה, כשהמנוע סובב על פחות מ-2000 סל"ד ב-100 קמ"ש.
המתלים עושים עבודה טובה בבידוד הנוסעים מהאספלט במהירות גבוהה, ורק שיבושים רוחביים מצליחים מדי פעם לבלבל אותם. לגבי רעשי רוח אין לי אפשרות לחוות דעה, בגלל תנאי מזג האוויר בזמן המבחן, אך רעשי הכביש היו חזקים מהמקובל (וממה שזכור לי מהגרסה האירופאית), אולי בגלל ההבדל בצמיגים.
הדור הנוכחי של הסיוויק לא נחשב לדינאמי במיוחד, כך שלא היו לנו ציפיות גדולות מהסיוויק האמריקאית. ואכן, לא הופתעתי לטובה – אך גם לא התאכזבתי. נראה שההגה אפילו קל יותר, והחרטום נוטה להרחיב קו קצת מוקדם יותר (אולי גם בשל צמיגים צרים יותר), אך הסך הכל דומה: בטוח, צפוי, וממש לא מלהיב.

שעת סיכומים
אז לאמריקאית יש יתרון קל בנוחות וככל הנראה גם בצריכת הדלק; זה גם מה שטוענים הנתונים הרשמיים, והפער גדול במיוחד בנסיעה עירונית. באבזור אפשר לטעון לשוויון, אם כי זה עניין שתלוי בהעדפות אישיות, והגרסה האירופאית רושמת יתרון זניח בזירה הדינמית.

אז נשארנו עם המחיר, שעומד על 132,000 שקלים, וכאן רושמת הסיוויק האמריקאית יתרון משמעותי של 8000 שקלים מול מחיר המחירון הרשמי של מאיר. פער שיכול היה להכריע את הכף, אלא שכמקובל כיום, מחיר המחירון הוא רק נקודת פתיחה למבצעים והנחות.

הונדה (אלבר) סיוויק סדאן האמריקאית היא מכונית משפחתית נוחה ונינוחה, בעלת ביצועים טובים וצריכת דלק טובה, אך אין היא נושאת בשורה מיוחדת בתחום התמורה למחיר.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות