קטגוריה: תת-משפחתיות

מתחרות בולטות: סקודה ראפיד, פיג'ו 301, סיטרואן C אליזה, יונדאי i25, קיה ריו, מיצובישי אטראז'

גרסה: 1.6TDI, תיבת DSG (רוב' כפולת מצמד) ברמת גימור Style

מחיר גרסה נבחנת: 129,900 שקלים לגרסה הנבחנת. מחיר גרסת הבסיס (1.2 טורבו-בנזין, ידנית) עומד על 105,900 שקלים.
 
לעיתים נראה שבפרויקט הראפיד-טולדו נתנו את העדיפות לצ'כים הפרקטיים על פני הספרדים התוססים. סיאט טולדו הסדרתית נחשפה כחודש לאחר שסקודה חשפה את הראפיד, ההשקה האירופאית של הספרדייה התקיימה רק לאחר שזו של הצ'כית הסתיימה ואפילו לארץ הסיאט הגיעה באיחור של שלושה חודשים אחרי הסקודה. אבל כעת סיאט הציגה בארץ קלף שיכול לשנות את המאזן לטובתה – גרסת דיזל אוטומטית במחיר של משפחתית קומפקטית ממוצעת. ואם זה עדיין לא אומר לכם הרבה אז נגלה כי היא זולה מהסקודה המקבילה ביותר מ-12,000 שקלים.
 
 
צילום: בן חסון 
הטולדו חוזרת למגרש?
 
עיצוב ונראות 3 מתוך 5
הטולדו חולקת עם הראפיד את אותה הפלטפורמה (שהיא בעצם גרסה מוארכת של פלטפורמת פולקסווגן פולו), וכמו האחות לבית סקודה, גם הסיאט נראית מעט צרה. היא נבדלת מהראפיד בעיקר בחזית ואחוריים שונים – אבל חולקת עמה חלקי מרכב רבים בפרופיל. המעצבים התאימו לטולדו את הפנים המשפחתיות של סיאט, אבל למרות זאת המראה הכלי רחוק מזה הדינאמי והצעיר של שאר דגמי היצרנית. התוצאה הסופית נאה ומזוהה כסיאט אך דומה במהות לזו של הראפיד – עיצוב סולידי ואלגנטי – כזה שלא ירתיע אף אחד, אבל גם לא ירגש.
  
 
 
נוחות ואבזור 3 מתוך 5
תא הנוסעים מציג מראה "פולקסווגני" אופייני, וזה אומר הרבה קווים ישרים ופשוטים ומעט מאוד מעוף, אבל העיצוב הזה תורם לפונקציונאליות גבוהה עם שלל תאי אחסון והנדסת אנוש טובה. הרושם הטוב נפגם במגע יד ראשון, אז תפגשו בחומרים קשיחים ופשוטים למגע – לאור המחיר (130,000 שקלים) זה היה מעט מאכזב. רשימת האבזור כוללת מחשב דרך, בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת שמע מקורית עם שליטה מגלגל ההגה, פנסי ערפל, חישוקים קלים וחיישני לחץ אוויר בצמיגים, אבל גם כאן (בדומה לדגמים רבים אחרים של הקונצרן) אין אפשרות לחיבור USB של הנייד (AUX בלבד).
 
צילום: בן חסון 
רשימת האבזור ארוכה, אך אינה כוללת פרטים יוצאי דופן

המרווח לנוסעים מלפנים טוב וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה בזכות כוונון מלא של ההגה והמושב. מאחור שני מבוגרים יוכלו לשבת בנוחות בזכות מרווח נדיב מאוד לברכיים וסביר לראש, אך המבנה הצר של המרכב לא יאפשר הסעת שלושה נוסעים (או כסאות בטיחות) בנוחות. תא המטען ענק (550 ליטר), והדלת החמישית מייצרת פתח הטענה רחב ומאוד נוח לשימוש (אם כבר "סדאן" אז שתהיה ככה).

נוחות הנסיעה היא בהחלט הצד החלש של הטולדו. המתלים מתקשים לסנן את השיבושים הקטנים ולא פעם יעבירו חבטה הגונה לנוסעים במפגש עם בור או פס רוחב בכביש. עלייה במהירות תשפר את הנוחות, אבל רק במעט. מחוץ לעיר הטולדו יותר נעימה, אך עדיין נוקשה, כאשר רק במהירות גבוהה בכביש גלי התמורה לנוקשות המתלים מגיעה בדמות ריסון מצוין של המרכב. לרעתה נרשמת גם רמת רעשי כביש גבוהה יחסית, אם כי רעשי הרוח נשמרים ברמה סבירה.

התנהגות ובטיחות 3.5 מתוך 5
אחיזת הכביש גבוהה תודות לצמיגים רחבים למדי (215 מ"מ), ההגה מציג משקל סביר ודיוק טוב, זוויות הגלגול סבירות והמתלים מרסנים היטב את המרכב גם תחת עומס. מנגד נספר כי לדוושת הבלם פעולה לא לינארית דיה (אם כי עוצמת הבלימה הייתה טובה ולא הורגשה דעיכה) והתגובות להרפיה מדוושת התאוצה היו מתונות. הטולדו מתנהגת בצורה צפויה, בטוחה ונטולת דרמות, אך גם נטולת ריגושים. מבחינת אביזרי בטיחות הטולדו מגיעה עם 6 כריות אוויר, מערכת סיוע לזינוק בעליה, מערכת בקרת יציבות (כמובן) והיא זכתה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של ארגון יורו NCAP.
   
 
צילום: בן חסון 
היא נראית מעט צרה, ואכן מרגישה כך במושב האחורי
 
מנוע וביצועים 4 מתוך 5
אנחנו לקחנו למבחן את גרסת הדיזל האוטומטית (DSG, שבעה הילוכים) שנחתה בארץ לא מזמן. המנוע הוא אותו 1.6 ליטר TDI המוכר של פולקסווגן, כאן עם הספק של 90 כ"ס (4,200 סל"ד) ומומנט נדיב של 24.5 קג"מ (2,500-1,500 סל"ד). הטולדו מבטיחה ביצועים סבירים (12 שניות ל-100 קמ"ש) וצריכת דלק מצוינת (22.2 ק"מ לליטר בממוצע) – על הנייר מדובר על סוג של הטוב משני העולמות, בפועל העסק קצת מורכב יותר.

כפי שרומזים הנתונים, המנוע מציע כוח זמין ובשרני החל מסל"ד נמוך מאוד, ובאופן מפתיע גם מוכן לטפס לסל"ד גבוה ועדיין לספק דחף ראוי, אם כי ברור שהוא במיטבו במרכז הסקאלה. התיבה פועלת בזריזות (במיוחד אם תעבירו אותה למצב "S"), וחלוקת יחסי ההעברה מצוינת כך שבכל רגע ימצא ההילוך המתאים ביותר לטובת התקדמות יעילה קדימה. מדובר בשילוב אפקטיבי מאוד, שלמרות נתון ההספק הצנוע, מסוגל לייצר קצב מפתיע.
 
יחד עם זאת, לא הכל מושלם. רעש המנוע חודר אל תא הנוסעים כמעט בכל שלב של הנסיעה (במיוחד בתחילת נסיעה כשהוא עדיין קר), וגם אם ביחס לדיזל מדובר ברמת רעש סבירה אי אפשר להתעלם מכך. בנוסף, התיבה עדיין מתבלבלת מפעם לפעם בעיר, בעיקר במהירויות זחילה שמאפיינות נסיעה בפקקים או חנייה. צריכת הדלק במהלך ימי המבחן עמדה על 14.5 ק"מ לליטר – לא רע, אם כי גם לא מצוין.
     
 
צילום: בן חסון 
האם גרסת ה-TDI מציעה ללקוח הפרטי חבילה שאי אפשר לסרב לה?
 
תמורה 3 מתוך 5
מחירה של סיאט טולדו בגרסה זו מציב אותה במקום מעט בעייתי. במחיר דומה ניתן לרכוש מכונית משפחתית בגודל מלא, אפילו כזו עם מנוע דיזל (כמו רנו פלואנס למשל), שתהיה עדיפה מבחינת מרווח, איכות חומרים ונוחות הנסיעה. גם אם נבחן אותה ביחס למתחרות הישירות מקטגוריית התת-משפחתיות נגלה בעיתיות בסעיף התמורה. הטולדו אומנם זולה משמעותית מהראפיד המקבילה, אבל היא עדיין יקרה ב-11,000 שקלים מגרסת הבנזין האוטומטית (ובשיעור דומה משאר המתחרות בקטגוריה) – מה שאומר שתצטרכו לנסוע המון קילומטרים (למעלה מ-100,000 ק"מ, וזה בהנחה שתמצאו סולר במחיר של בנזין 95) כדי להצדיק את עלות הרכישה הגבוהה.
 
בעד: מנוע חזק וחסכוני, תא מטען ענק
 
נגד: מחיר, נוחות נסיעה