באוגוסט 2012 התקיים מרוץ הדראג הראשון בישראל. מנחת מטוסים נסגר לכמה שעות ומסלולו הארוך אפשר להתחרות בתאוצה מעמידה ל-400 מטרים. כך נפגשו להם אימפרזות טורבו משודרגות הספק לצד פורשה 911 טורבו, מיצובישי לאנסר איבו משודרגות הספק לצד ניסאן GT-R, קורבט מצוידת במגדש טורבו לצד פיאט X1/9 קלת משקל עם כארבע מאות סוסים תוספת להספקה המקורי.
חושב לקנות מכונית חדשה או משומשת? אל תקנה לפני שתשמע מה מומחי אוטו חושבים עליה!

בלט מכולם מתחרה חדש, שקט וביישן משהו, מיכאל רייכלין שמו, וכבר בריצה הראשונה שלו הסביר לכל שהרף עלה. רייכלין בנה מכונית לתפארת: מיצובישי קולט בעלת מנוע של לאנסר איבו. ההספק היה גבוה מכולם, כ-1,000 כ"ס, המשקל רק 1,200 קילוגרמים ומערכת הנעה כפולה היישר מהאחות הגדולה, לאנסר איבו. שנה מאוחר יותר היה לישראלי הראשון היורד מעשר שניות (9.58 שניות) במרוץ דראג, על אספלט כשר. סתם בשביל לסבר את האוזן, פורשה 911 חדשה בגרסתה הבסיסית מבצעת את המיאוץ הזה ב-12.7 שניות. גרסת ה-GT3 הקיצונית גומעת את המרחק ב-11.1 שניות. רייכלין ביצע זאת שנייה וחצי מהר יותר. זה נצח במונחי דראג.
צילום: יאיר שלום
הטורבו מציץ מהפגוש. אנחנו מניחים שהיום המכונית לא הייתה עוברת את מבחן הולכי הרגל...

במרוץ לאחר קביעת השיא, למיכאל לא אושר להשתתף. כללים חדשים נקבעו, ביניהם אחד האומר שאם מכוניתכם לא צוידה במגדש טורבו כשיצאה את שערי המפעל, אסור לכם להתחרות עם אחד כזה. לא רק מיכאל לא יכול היה להשתתף, שליש מהמתחרים הבינו שלפחות לתקופה הקרובה, הפכו ליתומים ממרוצים.
עדכון: נדחתה ההפגנה נגד הרשות לנהיגה ספורטיבית

התקופה הקרובה הפכה לארוכה. לא תחרויות ולא יער. התסכול חזר לקנן אצל המתחרים וקולות להתחרות אי-שם בארץ נכר החלו לצוץ. בינתיים צלצל הנייד של רייכלין. דימה פלשקוב, בחור חביב שבדיוק ארגן מרוץ דראג בעיר קרסנודר שבגבול קווקז, היה על הקו. הסיבה כפולה. היה חשוב לפלשקוב להראות ליושבים במשרדים הגבוהים שזהו מרוץ בינלאומי (מטעמי תקציב) והסיבה הנוספת היא שכמארגן, לא היה מי שיתחרה במכוניתו. מיכאל רייכלין, באם יסכים להגיע, פותר לו את צמד הבעיות. וכמובן שהוא הסכים.
צילום: יאיר שלום
סביבת נהג טיפוסית. רק ללא מיזוג, ריפוד, כרית אוויר, סלון ומערכת שמע

כך מצא עצמו רייכלין יחד עם עשרות מתחרים מרחבי העולם (רובם מליטא, אוקראינה ורוסיה), ולכל מתחרה צוות טכני הדואג לבדוק לפני כל ריצה על המסלול את כשירות המכונית. המכונית של פלשקוב די דומה למה שיש לרייכלין כאן בארץ הקודש. מיצובישי איבו, מנוע מוגדש, מחוזק ומשודרג. המנוע רץ ל-11 אלף סל"ד ובשילוב מגדש טורבו מסוג גארט GT45R מפיק 1,150 כ"ס בלחץ גדישה של 3.2 באר. שוט ניטרו של 300 כ"ס משלים את חבילת הכוח.

מיכאל רייכלין עלה למספר ריצות, ולמרות שסיפר שהתרגש ואף פעם אחת זינק באיחור רב, הצליח לקבוע תוצאה פסיכית של 9.09 שניות(!) שהספיקה למקום השלישי והמכובד בקטגוריה בה התחרה. מרוץ ראשון, פודיום ראשון.
צילום: יאיר שלום
גם גביע וגם מדליה. לארג'ים החבר'ה שם

ספר איך היה, ביקשתי ממנו.
"עזוב האוטו, עזוב התוצאות" אומר רייכלין וממשיך "הכל כל כך מקצועי שם. צוות הטכנאים העיף אותי מהמתחם, ואני שרגיל לבדוק ולעבוד, הייתי בהלם. הסיבה הפשוטה היא שאני הנהג, ואני צריך לנוח ולהתכונן נפשית לריצה הבאה". מיכאל סיפר שהתרגש במיוחד עת עלה למסלול והכרוז צעק: "יש מתחרה מישראל!!!". מאוד העריכו זאת. נקודה נוספת רייכלין התעמק בה, זו האחווה והפרגון: "באם שברת צירייה, לדוגמה, מיד אחד המתחרים דואג להביא לך אחת. גם אם זה כרוך בלפרק זאת מהרכב הפרטי האישי שלו".

מה ההבדלים לגבי הארץ? שאלתי.
"בארץ מתלוננים בעיקר. לא כולם, אך ישנו גרעין רציני שנהנה לבכות, 'כמה זה רחוק וכאלה'. חלק מהמתחרים נסעו עם נגרר ועליו רכב המרוץ כ-2,500 קילומטרים, רק בכדי לתת 7-6 ריצות על המסלול. חוץ מזה, היית צריך לראות מה זו משמעת, כשהמארגן קורא לכולם להגיע ולהקשיב, אז כולם מגיעים ויש שקט-דממה. בינתיים אני מקווה שהרשות לנהיגה ספורטיבית תעשה את המוטל עליה, במקום לשבת ולא לדחוף אותנו קדימה".


הריצה שגרמה למיכאל רייכלין לעמוד על הפודיום