נכון לרגע זה יש לא פחות משלושה כלים חדשים שרוצים לנגוס בעוגה המוצלחת שהניסאן ג'וק אפה. אל הקלחת המבעבעת, הכוללת את הקפצ'ור של רנו והטראקס, מצטרפת פיג'ו 2008. כמו שמרמז השם, היא מבוססת על הסופרמיני של פיג'ו, ה-208. למעשה, הם חולקים יותר ממה שאפשר היה לשער – היצע מנועים זהה, וכך גם נתוני הרוחב ובסיס הגלגלים. ההבדלים ביניהם הם באורך, עם תוספת של 20 ס"מ ובגובה שגדל ב-9.5 ס"מ. תוכלו למקם אותה בחניה שלכם תמורת מאה אלף שקלים ל-1.2 ליטר הידנית או 125,000 שקלים ל-1.6 ליטר אוטומטית (כן, עדיין עם 4 הילוכים בלבד).
וריאציה
בכלי הפנאי הקטנים, אלו שאמורים קודם כל לשדר אופנתיות, עיצוב הוא דבר חשוב במיוחד. פיג'ו 2008 מציגה גישה יותר סולידית-נאה, לא נועזת כמו הג'וק, ופחות צעירה-שמחה מהקפצ'ור. אבל יש משהו נחמד, נקי ונאה בעיצוב של ה-2008, כאשר מסילות הגג עוזרות לייצר את מראה ה"פנאי" הנדרש. אהבנו גם את תאורת הלד ביום שנראית מצוין, קשתות הגלגלים הגדולות המשאירות מרווח נדיב סביב הגומי ותורמות למראה קרבי. מצד שני, היא נראית מעט נמוכה, למרות שבפועל הפער מול המתחרות הישירות קטן.
צילום: תומר פדר
פיג'ו 2008. משדרת אופנתיות
אנחנו קיבלנו למבחן את הגרסה המאובזרת – "אקטיב", שמוסיפה לא מעט בתמורה ל-6,000 שקלים – בקרת שיוט, מראות מתקפלות חשמליות, מסך מגע 7 אינץ', דיבורית בלוטות', חלונות חשמליים מאחור, חישוקים קלים ומראות וידיות בצבע הרכב. לדעתנו, הגרסה המאובזרת היא כמעט בגדר חובה, ומוזר שהיא לא כוללת גם בקרת אקלים. מי שביקר ב-208 ירגיש כאן בבית, אולי אפילו יותר מדי בבית, בלי שינויי עיצוב משמעותיים. מצד שני, תא הנוסעים נעים, מסך המגע נאה ונוח לשימוש, ונציין לטובה שהמערכת יודעת לקרוא גם עברית, כך שתראו שמות של אנשי קשר מהנייד ואת רצועות המוסיקה אותן תשמעו מה-USB (אין דיסק).
צילום: תומר פדר
הגרסה המאובזרת היא כמעט בגדר חובה
מה שפחות מרשים הוא איכות החומרים, הם אולי נראים טוב (במיוחד הדמוי-קרבון לרוחב התא), אבל הפלסטיקה נוקשה ומרגישה פשוטה למגע. המרווח טוב בכל המדדים, אבל ההגה (כמו ב-208) לא עולה גבוה מספיק, כך שלגבוהים תנוחת הנהיגה לא כל כך נוחה. המושב האחורי מפתיע עם מרווח ברכיים טוב למדי (בטח אם זוכרים את בסיס הגלגלים הקצר), ומרווח ראש מצוין. גבוהים יסבלו מראות לא מדהימה החוצה בגלל קו חלונות מעט נמוך. המושב האמצעי פחות נוח, ובכלל היא פחות מתאימה לשלושה (כמו כל הקטגוריה). תא המטען גדול, שימושי ונוח להטענה.
צילום: תומר פדר
ההגה לא עולה גבוה מספיק
משלושה יוצא
ל-2008 הידנית מנוע 1.2 ליטר עם שלושה צילינדרים, המספק 82 כ"ס ו-12 קג"מ, ותיבה עם חמישה יחסי העברה. לשמחתו של המנוע, ה-2008 היא מכונית קלה למדי, עם נתון משקל של 1045 ק"ג בלבד. בפועל זה אומר שלמרות המנוע הקטן, וכל עוד אתם לא מאלו שנבהלים לראות ספרות גבוהות במד הסל"ד, הביצועים זריזים למדי. בסל"ד נמוך, כצפוי במנוע קטן שכזה, העניינים מעט רדומים, אבל עם העליה בסל"ד הוא מתחזק ומציע הספק מספק למדי, רק חבל שהוא רועש למדי בעומס.
צילום: תומר פדר
פיג'ו 2008. ביצועים זריזים למדי
נושא הרעש עולה שוב בשיוט – ההילוך החמישי קצר למדי (כ-3000 סל"ד ב-100 קמ"ש) כך ששיוט במהירות כביש 6 מלווה ברעשי מנוע מוחשיים. על צד החיוב, נרשמת פעולה חלקה בסרק, בניגוד למקובל בקרב משולשי הצילינדרים. המצמד רך ונוח לשימוש, אבל מהלך ידית ההילוכים (שנראית קצת פשוטה) מעט ארוך, והיא יכלה להיות מעט יותר נעימה. בכל הקשור לדלק, ה-2008 הייתה בסדר (אם כי ציפינו למעט יותר) עם ממוצע של 13 ק"מ לליטר בממוצע, ובשיוט נרשמו 17.2 ק"מ לליטר.
עניינים ברומו של עולם
את פרק הנסיעה נפתח בכלל בנושא אחר – הגובה. מעמדת הנהג, ה-2008 מרגישה פחות גבוהה מהמצופה, ובתוך התנועה תרגישו כאילו אתם יושבים באחת המכונית "הרגילות" שנמצאות מסביבכם. אז נכון שאף אחד מהכלים בקטגוריה לא נותן תחושת "מעוף הציפור" כמו דיפנדר, אבל תנוחת הנהיגה בהם כן נותנת איזשהו ערך מוסף של גובה, שלא מורגשת בפיג'ו הזו. לתשומת לב מי שבוחר רכב פנאי בעיקר בגלל הישיבה הגבוהה. כמובן שהרמת המושב משפרת במעט את הנושא, אבל עדיין, זה לא זה.
צילום: תומר פדר
תנוחת הישיבה נמוכה יחסית, ומרגישה לא טבעית בשטח
נוחות נסיעה היא לא פעם נקודה בעייתית בכלי רכב מוגבהים, אבל ה-2008 מצליחה להתחמק מהבעיה. מחוץ לעיר היא נעימה מאוד, והמתלים עובדים יפה כמעט תמיד, כשרק סוג מסוים של שיבושים בגודל בינוני יכולים מדי פעם לעצבן אותה. בעיר המצב קצת פחות טוב, כאשר היא יכולה לזוז יתר מהצפוי על אותם שיבושים בינוניים, ושיבושים רעים במיוחד יעברו פנימה לתוך התא. ועדיין, היא אחת המכוניות היותר נוחות בקטגוריה שלה. גם אם זו לא משימה קשה.
בכביש המפותל זוויות גלגול שפויות וההיענות להפניית ההגה טובה, אבל ההגה הקל מדי לצד מנוע שלא ממש מצליח לאתגר את השלדה מנטרלים שאיפות דינאמיות. פרק השטח בכלים האלו מוגבל לשבילים עדינים – אין להם את הזוויות או החוסן (ובמרבית המקרים גם אין הנעה כפולה) כדי להתמודד עם יותר. אבל במגבלות הללו, ה-2008 מתפקדת בסדר גמור.
עניין הגובה מטריד גם כאן, זה פשוט לא מרגיש טבעי לטייל בשטח כשיושבים בגובה של פרייבט (נהגי הליסינג מוזמנים להתעלם מהשורה האחרונה... העורך). כמו בכביש, היא מספקת נוחות טובה במרבית הזמן, אבל לא מסתדרת עם השיבושים ה"רעים", ועלולה ממש לחבוט מדי פעם אם לא נזהרים.
צילום: תומר פדר
אחת המכוניות היותר נוחות בקטגוריה שלה
מכוונת למעלה
פיג'ו 2008 מרגישה כמוצר מאוד שלם. היא נוחה, מרווחת, ומציעה תא מטען גדול ושימושי. רמת האבזור של הגרסה המאובזרת (והמומלצת) טובה, וגם ברמת האבזור הזו היא זולה ממתחרותיה הידניות. יחידת ההנעה מפתיעה לטובה לאור הנתונים הצנועים, אם כי מעט רועשת, ובסך הכל מתקבלת כאן חבילה טובה במחיר תחרותי. אבל מה שיכול להפריע יותר מכל ללקוח הקלאסי של ה-2008 היא תנוחת הישיבה, שלא מספקת את תנוחת הנהיגה הגבוהה המקובלת ברכבי הפנאי. אבל אם זה לא יפריע לכם בנסיעת המבחן זו בהחלט אופציה טובה.