סוזוקי קרוסאובר
סוזוקי עשתה לעצמה שם במהלך השנים בשתי חזיתות – מכוניות קטנות וזולות, ורכבי שטח בעלי יכולת. מהסמוראי הספרטני והקשוח, דרך הויטרה שהמציאה קטגוריה חדשה וכלה בגרנד ויטרה הנוכחית, שעדיין נוטה יותר למשלט 21 מאשר לבית קפה בעין כרם.
הקרוסאובר אמור לקחת את סוזוקי לשלב הבא, ולפנות לדור שרוצה ללכת בלי ולהרגיש עם. בתחילה חשבנו שמדובר במחליפו של ה-SX4 (בחו"ל הוא נקרא SX4 S-CROSS), אך ה-SX4 ימשיך להיות מיוצר ולשאת בעול בגרסת הסדאן.

לאן זה שייך?
אז מול מי עומד הקרוסאובר? שאלה מצוינת. בחלק מהמדינות הוא ממוצב כמכונית משפחתית, באחרות כרכב פנאי. בסיס הגלגלים שלו (260 ס"מ) ואורכו (430 ס"מ) מניחים אותו בין מכוניות כמו סקודה יטי (שמעט קצר ממנו) וניסאן קשקאי (שארוך ממנו בכמה סנטימטרים). ואפרופו קשקאי, הדמיון לניסאן בולט מכמה זוויות, ואין ספק שאנשי סוזוקי לא יתנגדו לדמיון גם בנתוני אולם המכירות...
ואם כבר נגענו בעיצוב, סוזוקי קרוסאובר לא יגרום לכם להתאהב בו במבט ראשון. החרטום נמשך נמוך ופוגם מעט בפרופורציות הנאות למדי. הטיפול במשטחי הצד והקימורים על מכסה המנוע, גורמים לסוזוקי להיראות הרמוני וקשוח במידה, גם בזכות נגיעות פלסטיק כהה ומיני מגנים, שהכרחיים לקטגוריה הזו. העיצוב הנאה של יחידות התאורה מלפנים ונגיעות כרום עדינות נותנות לסוזוקי נוכחות כנדרש בסגמנט, גם אם התוצאה לא תעתיק נשימתו של אף צופה.
צילום: מנהל
מכונית משפחתית או רכב פנאי?
מבפנים הוא נראה טוב יותר, עם קווים עדינים ומאופקים, וטיפול חכם ולא עמוס במשטחים ונגיעות מוכספות קלות מוסיפות כאן צבע ותחושה נעימה.
צו השעה מחייב גם חיסכון בדלק, והם טיפלו בנושא בעיקר דרך הורדת משקל. הם עברו על כל חלק, קטן כגדול, בכדי להשיג מטרה זו. תכנון של תושבות מנוע חדשות, לדוגמה, מתבטא בחיסכון של מספר ק"ג, וכל רכיבי המתלה זכו לדיאטה חריפה. כשאין כסף לפתח מערכות היברידיות כבדות ומסורבלות – צריך לחזור להנדסה הישנה והטובה, והניתוח כנראה הצליח – בהשוואה לקשקאי והיטי אותם הזכרנו קודם, הקרוסאובר קל בכ-200 ק"ג.
לטענת סוזוקי הדיאטה הכללית, יחד עם תיבת ההילוכים החדשה, תעזור לקרוסאובר (בגרסת 1.6 ליטר אוטומטית, ללא מערכת עצור-וסע) לצרוך ליטר אחד לכל 18.1 ק"מ. יפה.

מה נשתנה?
מבחר יחידות ההנעה של הקרוסאובר כולל שני מנועים, שתי תיבות ושתי אפשרויות הנעה. אופציית הדיזל, שמקורה בשת"פ עם פיאט, רלוונטית לישראל כמו סט שרשראות שלג, וברשותך אתעלם ממנה. מנוע הבנזין, בנפח 1586 סמ"ק, שמופיע כאן נראה מוכר למדי ונתוניו זהים לאלו של מנוע ה-SX4 הנוכחי. בחברה מספרים כי זהו דור חדש, שעבר טיפול מאסיבי של הורדת משקל והפחתת חיכוך, שיחד עם מערכת הזרקה חדשה אומרים לחסוך בדלק ולשפר את הגמישות. ולמרות הכול, נתוני ההספק והמומנט נותרו זהים. קצת תמוה. מעבר לתיבה ידנית בעלת חמש מהירויות קיימת גם תיבה רציפה, וכל אחת מאלו יודעות להתחבר להנעה קדמית או כפולה.
ההנעה הכפולה מציעה לנהג ארבעה מצבי שליטה. היא נקראת ALL-GRIP וזו הפעם הראשונה שאנו נתקלים בה (בעיקר בגלל שהיא חדשה לגמרי...). המצב הראשון (AUTO) – נותן עדיפות לצריכת דלק נמוכה ומשתמש רב הזמן בהנעה קדמית בלבד. המצב השני (SPORT) – משפר את תגובת הדוושה ודואג לאחיזה אופטימאלית לארבעת הגלגלים. מצב SNOW משתמש בהנעה כפולה כברירת מחדל. במצב זה המערכת תשתמש גם במידע מההגה ודוושת התאוצה בכדי לווסת את הכוח בין הגלגלים. המצב הרביעי והאחרון הוא LOCK – שלמעשה מדמה נעילת דיפרנציאל מרכזית.
צילום: מנהל
עוד אפשר למצוא כאן תא מטען גדול למדי (430 ליטר), גג שמש כפול הנפתח כולו (מייצר פתח של יותר מחצי מטר בגג) וכמקובל בהשקות – את כל רשימת התוספות.
איך זה מרגיש? לא רע בכלל. כרגיל בהשקה, זמן הנהיגה רחוק מלהספיק למבחן 'אוטו' מלא. אבל ברגע בו קרצה ההזדמנות, סובבתי את ההגה לשביל במטרה למצוא את ה-DNA המסורתי של סוזוקי. ומצאתי אותו.
נסיעה על השביל זרוע האבנים השתולות הראה משהו לגבי החומר ממנו עשוי הקרוסאובר. במהירות של 50-60 קמ"ש על השביל הוא הציג ספיגה נהדרת, שמר על יציבה נכונה והראה נכונות גבוהה להיכנס לפניות ולהגיב בדרך צפויה ואף משעשעת.
על הכבישים המתפתלים סביב ברצלונה, שמר הקרוסאובר על נינוחות תחת לחץ שלא מוכרת בין בני מינו. ההגה בעל משקל טוב ומדויק מאוד – בסוזוקי מספרים שהצוות שכייל את שלדת הקרוסאובר הוא הצוות שפיתח את הסוויפט, וזה מורגש. ההתנהגות צפויה, רהוטה ואפילו תעלה חיוך מדי פעם.
הכבישים באזור איכותיים, כך שבנסיעה בינעירונית הרגיש הקרוסאובר נינוח ונוח למדי, כשרעשי כביש ורוח נוכחים בשיוט. בתוך העיר, על מעט השברים שנמצאו, עושה רושם שהוא משלם מחיר, בנוחות ובהרגשה קשיחה משהו, על היכולות שלו בכביש המפותל ובשביל המהיר. נחכה למבחן מקיף בארץ.
צילום: מנהל
מערכת ה-ALL-GRIP בפעולה
מעבר לזה, ההרגשה טובה למדי, הקרוסאובר לא זורח ולא נכשל בשום משימה. יחידת ההנעה עושה תפקידה היטב, לא פחות ולא יותר. הביצועים מספקים ורק תחת עומס גבוה מורגשת פעולת התיבה הרציפה ורעשי המנוע חודרים אל התא. תחת שימוש רגיל התיבה איננה מושכת תשומת לב בצורה האופיינית לבנות מינה. ואם הגענו אל תא הנוסעים, גם כאן, התחושה בסדר. המרווח מלפנים טוב, בסיס הכיסא קצר למידותיי והתחושה מהמושבים קצת נוקשה (אולי באשמת ריפוד העור הטרי).
עיצוב הפנים, קו החלונות הנמוך וגג השמש אדיר הממדים, תורמים לאווירה קלילה בתא הנוסעים. גם מאחור המצב טוב, ניתן לבחור בשני מצבים למשענת, אך המושב מעט דרגשי לאנשים גדולי מידות. בנסיעה הקצרה והמאומצת עמדה צריכת הדלק על 12.3 ק"מ לליטר.
למי זה שייך?
סוזוקי ישראל מייעדת את הקרוסאובר למשפחות שמאסו במשפחתית קונבנציונאלית. עיצובו מציב אותו בקרבה למכוניות פנאי, המחירים מציבים אותו נמוך יותר. גרסת ההנעה הכפולה האוטומטית נמכרת בתמורה ל-139,990 שקלים – זה הופך אותו לרכב ההנעה הכפולה הזול בישראל. גרסת ההנעה הקדמית האוטומטית תשווק בארץ במחיר 119,990 שקלים – נמוך משמעותית ממשפחתית עדכנית (ויש גם ידנית ב-109,990 שקלים). משפחתית מודרנית או רכב פנאי מהעידן החדש, עשויים להציג יכולת עדיפה בתחומים מסוימים – אבל במחיר גבוה משמעותית. יש לי הרגשה שיהיו רבים שיעדיפו את נקודת האיזון בין תמורה למחיר שמייצג הסוזוקי קרוסאובר.