טויוטה קאמרי הייבריד
כשנתיים אחרי שהוצגה בארצות-הברית נוחתת אצלנו טויוטה קאמרי החדשה, נצר לשושלת שכבשה בסערה את אמריקה, והפכה למכונית הנוסעים הנמכרת ביותר שם כאשר היא מדיחה מהצמרת את היצרנים המקומיים. בראש המבחר שמסתער על ישראל ניצבת, כיאה לטויוטה, הקאמרי ההיברידית שבאה לחזק את המבחר הסביבתי הגדול של המותג ולסייע גם לדימוי. ולמרות תג מחיר גבוה יחסית היבואנית מאמינה, ובצדק כנראה, שהיא תהיה הגרסה המבוקשת יותר בשוק המקומי.

עיצוב
כבר סיפרנו לכם על ההיכרות עם הקאמרי, ולפחות מבחוץ השינוי אינו גדול לעומת גרסת הבנזין שפגשנו בארצות-הברית. למעשה רק רקע כחלחל לסמלים וכיתובי צד רומזים שזו הגרסה ההיברידית. כזכור, הדור החדש נשען על בסיס הגלגלים של קודמו והינו קצר במעט. ואכן, הקאמרי החדשה נראית קטנה מבעבר, מעט שגרתית ולא ממש בולטת או מושכת כיאה לרכב ברמת מחיר כזו. מצד שני, בהתאם לגישה החדשה של טויוטה, היא נראית קלילה ודינאמית יותר והחרטום האופקי העכשווי, כמו גם יחידות התאורה, משווים לה מראה רחב יותר. היא נראית הרמונית ומכובדת, אבל לא בולטת או כזו שמשרה רושם יוקרתי.
צילום: מערכת אוטו

פנים
מבנה סביבת הנהג, יחד עם מערך המיתוג, התאים ואפילו שקעי הכוח אומרים מיד אמריקה. אבל איכשהו טויוטה הצליחה לעשות זאת באופן שמוותר על רוב המוזרויות האמריקניות והפגמים בהנדסת האנוש. כך שגם ל"אירופאי" כמוני קל להתאקלם למרות מספר מתגים מיושנים. לאווירה הנעימה תורמים הגוונים של ריפוד העור המשולב עם בד האלקנטרה הבהיר, יחד עם דיפון העור ודמוי העץ (אפור) לרוחב סביבת הנהג. המחוונים הם בסגנון ההיברידי המוכר, והאבזור עשיר וכולל תפעול חשמלי למושבים, גג נפתח, קסנון, חיישנים היקפיים ומערך מולטימדיה שכולל מצלמה אחורית, תפעול מההגה, בלוטות', ואף מערכת ניווט של iGO. אבל כאן גם נמצאת אחת הבעיות שקשורה לקשיי ההתאקלמות המקומיים. כדי להתגבר על בעיית התדרים במקלט הרדיו האמריקני, נאלצו אנשי טויוטה ישראל להחליף את מערך המגע המקורי במערכת בהתקנה מקומית. בדרך אבדה התצוגה ההיברידית הצבעונית, הכל כך מזוהה של טויוטה – 'יומן צריכת הדלק' ופרטים נוספים. במכונית היברידית זה פוגם בחוויה וגם התפעול של המערכת החדשה פחות נוח.
תנוחת הנהיגה טובה, אך המושב מעט קצר לגדולי מידות, שגם ירגישו את התקרה קרובה (בגלל הגג הנפתח). מאחור יש שפע של מקום בייחוד לרגליים, בסיוע הרצפה השטוחה. למרות שהמצברים גוזלים שטח לא קטן, תא המטען עדיין גדול ושימושי. חבל שהדיפון אינו מספיק איכותי ושהתא לא נפתח מבחוץ ללא מפתח.
צילום: מערכת אוטו

בתנועה
עם יחידת ה-2.5 ליטר שמייצרת כאן 156 כ"ס (לעומת 178 בדגם הרגיל) ומנוע חשמלי חזק (141 כ"ס) מתקבל הספק משולב של 200 כ"ס. ואיך זה עובד? מצוין. הקאמרי מפתיעה בתגובה מיידית ויציאה נמרצת מהמקום (נתון ההאצה הרשמי עומד על 8.6 שניות למאה) וכמעט בכל מצב היא מגיבה באופן נחוש למצערת. בעיר ניתן לנוע בדממה חשמלית (עד 2.5 ק"מ), ורוב הזמן חטיבת הכוח שקטה ביותר. רק תחת עומס נוצרת נהמה לא מזיקה. החוויה ההיברידית מושכת לנהיגה רגועה ו"חשמלית" שיכולה להביא קצב צריכה נאה של 14 עד 16 ק"מ לליטר – בעיר ובכפר.

ניהוג
כיול המתלים בגרסה ההיברידית קשיח מזה שפגשנו באמריקה, אך לרוב זה לטובה כי ריסון התנודות עדיף. בעיר הנוחות טובה רוב הזמן כאשר רק שיבושים גדולים מקשים עליה, ומחוץ לעיר המצב דומה. להגה החשמלי תחושה מלאכותית, ושפע הכוח מדגיש את נטיית החרטום להרחיב קו תחת עומס בפניות. ובכלל המכונית אינה משנה כיוון באופן נחוש, אבל בסך הכול ההתנהגות שלה צפויה ובטוחה. הבלמים דורשים הסתגלות, הן לרעש המוזר והן לתחושה המלאכותית וחוסר הפרוגרסיביות.
צילום: מערכת אוטו

סיכום ביניים
הקאמרי, כמו טויוטה קלאסית, חסרה ניצוץ וברק אבל מאידך היא מאוד נעימה, יעילה, שימושית, מצוידת וחסרת מגרעות בולטות. חטיבת הכוח ההיברידית מאוד אפקטיבית ויוצרת חוויית נהיגה שונה, עם תחושת כוח מפתיעה לצד צריכת דלק טובה (בעיקר בעיר), וזה מוסיף לייחוד (גם אם ההסתפקות בתצוגה המוקטנת פוגעת). המראה הצנוע יהווה מכשול עבור היומרות היוקרתיות של המכונית בארץ, בייחוד כאשר מחירה – 240,000 שקלים, יקר וממקם אותה גם מול יריבות (קטנות אמנם) מתחום הפרמיום. מאידך, קל להמר שלקוחות טויוטה בכלל והקאמרי בפרט יאהבו אותה.