מאזדה 6 סטיישן
עד לפני כמה שנים עם ישראל חי בלי סטיישנים. אבל עכשיו מכונית משפחתית סטיישן היא הטרנד הלוהט, ונדמה כי לאן שלא תסתכלו – תראו אחת כזו. אבל נראה שהפתיחות של הציבור נעצרת כאשר זה מגיע למשפחתיות הגדולות, למרות שההיצע קיים, גם אם הוא לא גדול. דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, רוצה לנסות ולשבור את מחסום הסטיישן הגדולה עם ה-6 החדשה, שלראשונה מגיעה אלינו כסטיישן.

תמורה
אם לא ידעתם, ב-99% מהמקרים (בחו"ל), הסטיישן היא התצורה היקרה בהיצע. ככה זה. אבל בארץ 'בעו פורד פוקוס ויונדאי i30CW תקדים שכל מי שרוצה למכור בכמויות צריך להתיישר איתו. זו הסיבה שה-6 וואגון (שתיקרא מעכשיו סטיישן מצרכי נוחות לכולנו) קיבלה תג מחיר זהה לשל גרסת הסדאן – 165,000 שקלים. בתמורה תקבלו קצת פחות אוטו. למה פחות? כי הסטיישן קצרה יותר ב-6.5 ס"מ ובסיס הגלגלים קצר יותר ב-8 ס"מ, אבל תתנחמו בעובדה שהיא גבוהה יותר ב-3 ס"מ. זה בהחלט עניין חריג, והסיבה היא שהסטיישן מיועדת לשוק האירופאי, בעוד הסדאן לאמריקני, שאוהב מכוניות גדולות יותר. מצד שני, בסטיישן מקבלים אבזור עשיר יותר – כניסה והתנעה ללא מפתח, וחיישני חנייה מקוריים לפנים ומאחור. נחמד.
צילום: גיא רוטקופ

בחנייה
אנחנו אומנם אוהבים קצת יותר את עיצוב הסדאן, אבל ה-6 סטיישן היא מכונית יפה בפני עצמה, שמצליחה לא להיראות עצומה, כמו שקורה מדי פעם למשפחתיות גדולות בגרסה השימושית שלהן. מלפנים זו אותה מאזדה 6 מוכרת אבל הפרופיל שונה ומצליח להראות דינאמי, פסי גגון כסופים מוסיפים גם הם והאחוריים נאים. תא הנוסעים מציע את אותה נוסחה שפגשנו בסדאן – שפע מקום (גם מאחור. למרות הקיצוץ בבסיס הגלגלים), שפע שחור ושפע שמרנות. בסדר גמור בסה"כ. מאחור, אגב, המרווח לראש אפילו טוב יותר מאשר בסדאן בזכות קו הגג הגבוה יותר, כך שלגבוהים עדיף המושב האחורי בסטיישן.

תא המטען הוא סיפור קצת מסובך. כן, הוא שימושי – אבל. ראשית, רצפת התא גבוהה למדי בגלל גלגל הספייר המגודל (אך עדיין לא בגודל מלא לחלוטין) שמתחת לרצפה. שנית, הבסיס של הווילון שמשמש כמדף עליון בתא לא נמצא צמוד למושבים האחוריים, אלא קצת יותר קדימה, מה שמפריע כשרוצים לנצל את מלוא נפח התא, ודורש פירוק. קצת מוזר. אבל למרות ההערות הללו, עדיין מדובר בתא נוח יותר לשימוש מאשר בסדאן, עם האופציה לקבל נפח הטענה עצום במחי משיכת ידית נוחה בתא המטען, שדואגת לקיפול המושבים האחוריים.
צילום: גיא רוטקופ

לכולם
בנהיגה ה-6 סטיישן מזכירה את הסדאן. היא נוחה למדי בעיר אבל פחות אוהבת שיבושים חדים. היא נוחה גם מחוץ לעיר, אבל מעט רכה וזזה מדי על גלים גדולים. אהבנו את הסדאן בכביש המפותל – ואת הסטיישן עוד יותר. היא נכונה יותר לפנות וההגה עדיף מעט, והיא פונה לנהג עוד יותר מהסדאן. אמרנו כבר שמאזדה לא בדיוק עקבה אחר הנוסחה המקובלת לסטיישנים?
מנוע ה-2.0 ליטר זהה לזה שבסדאן ומציע את אותן תכונות חיוביות – גמישות טובה (יחסית למנוע אטמוספרי) המשולבת בעליה קלילה בסל"ד – ושוב הוא הראה כמה חסכוני הוא יכול להיות עם ממוצע של כ-10 ק"מ לליטר במבחן הסופר-מאומץ, ולא פחות מ-18.5 ק"מ לליטר בנהיגה סופר-רגועה מחוץ לעיר.

נכונה
זה לא סוד, אנחנו בעד סטיישנים. התצורה הזו פשוט נכונה יותר ופרקטית יותר, וכאשר היא מוצעת באותו מחיר, ולא בעיצוב של מקרר שוכב, צריך להיות באמת מקובע כדי לבחור בסדאן. באותו מחיר תקבלו קצת יותר אבזור, יותר תא מטען וגם קצת יותר הנאה מנהיגה. חבל רק שגרסת ה-2.5 ליטר של הסטיישן לא מגיעה לארץ.