טויוטה ראב 4 החדש
ב-1994 פרצה
טויוטה דרך חדשה בעולם הרכב עם הצגת הראב 4, כלי שלימים ייתפס כמי ששינה בגדול את התפישה בתחום הפנאי. החידוש העיקרי היה שלמרות המראה הוא לא יועד לשטח. טויוטה הבינה שהלקוחות רוצים מראה שטח, אבל ניהוג של מכונית קלילה במקום הכבדות הנלווית ושגם יכולת השטח לא באמת מעניינת אותם. היתר הוא כבר היסטוריה. תחום הפנאי הקל נולד והפך אחד החמים בעולם כאשר כמעט כל היצרניות הגיעו אליו. גם בישראל זו אחת הקטגוריות שגדלות מדי שנה והדור הרביעי של
טויוטה ראב 4 נוחת כאן במקביל להגעת מספר גדול של יריבים חדשים ומעודכנים שמחממים את התחום.
עיצובהדור הרביעי לראב מציג שינוי חיצוני בולט לעומת היוצא. בעוד פני הדור היוצא התכתבו עם הלנד קרוזר הקשוח, מחליפו מתהדר בחזית שמאפיינת את הדגמים החדשים של טויוטה. כמו זו שפגשנו לא מזמן באוריס. מאחור הוא מבצע תרגום מעניין לקו שראינו באוריס עם הבלטה קלה של הישבן, אך מוותר על צמיג רזרבי על הדלת שסייע לאשליית השטח שלו. התוצאה הסופית היא שהראב 4 החדש נראה עדכני ומודרני יותר אבל גם פחות שטחי מקודמו (אם כי עדיין קצת יותר מהמתחרים). הוא גם נראה גדול יותר וזו כבר אינה אשליה: הוא צמח ב-13 ס"מ לאורך וב-10 ס"מ בבסיס הגלגלים.
צילום: תומר פדר רמת הגימור עם התפירה הכפולה קיימת רק בגרסה המאובזרת, וחבל
תא הנוסעיםגם בתא הנוסעים אנחנו רואים סימנים לנוסחה החדשה של טויוטה עם הקווים האופקיים שנעזרים כאן בחלק רוחבי מדופן דמוי עור (חלק מהאבזור בגרסה הבכירה) שתורם לאווירה. רכב המבחן היה מהגרסה המצוידת יותר, אבל למרות רשימת אבזור נאה (7 כריות אוויר, מערך מולטימדיה עם בלוטות', בקרת שיוט ומצלמה אחורית, דלת אחורית חשמלית), ולמרות התחושה המוצקה, האווירה הכללית מעט פשוטה הן בגלל הפלסטיקה הקשיחה, והן בגלל הגוונים המעט סגפניים. גם המחוונים ומחשב הדרך נראים מעט פשוטים. כיאה לטויוטה, הנדסת האנוש טובה אך חבל שמתגי הספורט והחיסכון של מצבי הנהיגה חבויים. המצלמה האחורית מאידך ראויה לשבחים על איכות התמונה הגבוהה גם בחושך.
בפרטים העיקריים הראב לא נופל. תנוחת הנהיגה שהונמכה עדיין גבוהה מספיק כדי ליצור אשליית שטח (לוקח קצת זמן להתרגל לדוושות הקרובות) והמושב נעים, אם כי לא היה לטעמם של כל הבוחנים. מאחור המרחב מצוין לכל כיוון ונעזר ברצפה השטוחה. חבל שלתא המטען מבנה מוזר שפוגע בשימושיות שלו.
על הכבישהראב 4 מצויד בגרסה חדשה למנוע ה-2.0 ליטר המוכר, שאיבד מעט הספק ביחס לקודמו (151 כ"ס לעומת 158) אך זכה לשיפור בצריכת הדלק, בשמירה על הניקיון ובמומנט. כהרגלה של טויוטה בתקופה האחרונה נעזר המנוע בתיבה רציפה עם אפשרות לתפעול ידני (תכנות של שבעה הילוכים).
צילום: תומר פדר לעומת הדור היוצא, מציע הראב המחודש שיפור בביצועים עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-10.7 שניות, אלא שעל הכביש הוא אינו מרגיש נמרץ במיוחד גם בגלל ההשתהות האופיינית בזינוק שמאוד מורגשת. בהמשך הדרך הביצועים נאותים, כאשר בתנועה רוגעת ובשיוט הוא שקט ונעים אבל תחת עומס הוא מעט רועש בגלל אופי התיבה הרציפה.
התנהגותכבר מהפנייה הראשונה ברור שהראב מציע התנהגות מאוד בטוחה וצפויה אך גם לא כזו שמהנה במיוחד. הוא יציב למדי, גם בזכות מערכת ההנעה הכפולה החדשה, אבל ההגה מנותק וחסר דיוק, דבר שמפריע גם בשיוט על כביש מהיר ואינו נוסך ביטחון.
אבל מה שמפריע יותר בעיר היא נוחות הנסיעה הבינונית, כאשר הראב מרגיש קשוח ומתקשה להתמודד עם מפגעים גדולים. לכך מתלווים גם רעשי כביש לא מבוטלים. מחוץ לעיר המצב יותר טוב וגם בשבילים מציג הראב תחושה חסונה שהופכת אותו לכלי נעים יחסית לתנועה מהירה בהם. על העפר הוא יוצר תחושה יותר שטחית ומאסיבית מרוב המתחרים בתחום, ונעזר גם באפשרות לנעילת תמסורת (לפנים אחור) ובקרת נסיעה במורד.
צילום: תומר פדר הרבה יותר על הראב 4 ואיך הוא מתמודד מול המתחרים בגיליון אוטו הבא.
