מגיש:דני פרומצ'נקו עריכה: דימה קונופליוב צילום: און יעקבסון, יצרן
"תגיד, אתה לא חושב שזה הזוי?", שאל און בנונשלנטיות. אני הגבתי בנגיעה בבלם, לחיצת מצערת ומכה קלה בהגה שמאלה ותיקון מלא ימינה. הקיימן עברה מדריפט שמאלי לדריפט ימני. "מה הזוי?" שאלתי. "אנחנו על אגם קפוא, קרח, במכונית חזקה עם מנוע מרכזי, בקרה מנותקת, אתה כל הזמן על הצד ואנחנו מדברים פילוסופיה" ענה און. עברתי חזרה לדריפט שמאלי, "לגמרי" עניתי והחלפתי שוב את כיוון הזנב...
הדיאלוג הנ"ל היווה את שיאו של יום נהיגת קרח במכוניות פורשה שהתקיים באזור לפלנד שבפינלנד. רק בבוקר היום הקודם, יצאנו מחמסין תל אביבי מהביל (33 מעלות בצל) טסנו לוינה (0 מעלות), להלסינקי (מינוס 4) ומשם, 900 קילומטרים צפונה לאיוואלו (IVALO) הרחוקה רק כ-300 ק"מ מחוג הקוטב הצפוני (מינוס 20 מעלות גם בשמש). אזור שומם עם מדבר שלג ענק, משובץ באגמים קפואים, יערות דלילים ו...זהו. בדיוק המקום לטעום מחוויית נהיגה אותה מארגנת חברת פורשה ללקוחותיה.

תיירות נוסח פורשה
פורשה מתגאה בייצור מכוניות ספורט משובחות, מנצחות מרוצים, מיוחדות המיועדות לקהל מוטורי חובב חוויות וריגושים, וגם קהל שהפרוטה מצויה בכיסו. עבור קהל זה יצרה פורשה מועדון תיירות ובית ספר לנהיגה ספורטיבית משלה שם מאורגנים טיולי נהיגה מרהיבים ומפנקים (ולא ממש זולים) ללקוחות החברה, בין אם במכוניותיהם ובין אם במכוניות שמספקת פורשה. הקורסים מתנהלים על אספלט, שטח, מסלולים או קרח.
אותנו הזמינה החברה למתקן האימונים שלה בלפלנד, כדי לקיים ביום אחד קורס מקוצר לנהיגה עילית בקרח. הקורס אורך נורמאלית שלושה ימים תמימים וניתן לקבל פרטים ולהירשם גם אצל היבואן.

נהיגת קרח
עם מדריך ועוזרת מדריך לכל קבוצה, על מגרש אימונים בצורת אגם גדל ממדים וקפוא לחלוטין, נדרשנו לעבור במקסימום כיף ומינימום צלחות מסלולים שונים ומשונים. אם טעית ועפת מהמסלול, לא תתקע בקיר בטון או ערימת צמיגים. מקסימום תתחפר, המדריך יקרא לקאיין, חילוץ מהיר, קצת בושות וממשיכים.
"גז גז גז" אומר און ואני לוחץ. הטורבו האימתנית נוהמת כשמד הטורים עובר את ה-3,000 סל"ד. הצמיגים העדויים במסמרי פלדה נושכים את הקרח, אך בלא מערכת בקרה משיכה מסתחררים ללא הפסקה. אנחנו במעגל קרח גדול והמכונית נוסעת כמעט בניצב אליו. הזנב קצת בורח ואני מוריד טיפה מהגז, כפי שאני נוהג במכונית ההנעה האחורית הפרטית שלי. "לא טוב" אומר און (יש לי מורה צמוד בנוסף למדריך) "זו הנעה כפולה, תן גז קבוע ותקן עם ההגה". קל להגיד. אני מתנפל פעם נוספת על ההגה, מתחיל בנסיעה, מכת גז, הגה שמאלה, התחת בורח ימינה. תיקון מהיר ימינה... על הקרח המכונית מגיבה לאט, אני מתקן יותר מדי ומרגיש בתת היגוי מעצבן. שוב. הפעם התיקון נכון, הטורבו מתייצבת בניצב לסיבוב ומתחילה להחליק. מתקן עוד קצת עם ההגה והמכונית מתקדמת על הצד. החיוך נשפך מצד לצד. בקטע מסוים המכונית מתחילה להחליק לאחור. "היא נוסעת אחורה" אני קורא, און בשלו – "גז גז"... אוי איזה כיף של תרגיל זה – וזו רק ההתחלה.
פורשה על הקרח (וידאו)
צילום: Dirk Michael Deckbar
כך מעמדה לעמדה, ממסלול למסלול וממכונית למכונית. קאררה S4 עם תיבה כפולת מצמדים (PDK) דרך מסלול מפותל; תחרות תאוצה עם כפולת הנעה להנעה אחורית (ההנעה האחורית הגיעה שנייה). מסלול סלאלום עם כל אחת מהמכוניות קל יותר עם 4X4 מהנה יותר עם הנעה אחורית (כי אנחנו לא שולטים די בכפולה טוען המדריך).
משם לפנאמרה הגדולה, מכונית אותה הטילה פורשה למערכה מול ה-S או ה-CL של מרצדס למשל. להשתעשע על הקרח עם מכונית כזו?. פורשה 911 על גרסאותיה השונות היוותה בת לוויה נהדרת לשעשועים אבל הפנאמרה?
הקפה שלישית בפורשה פנאמרה. "פחות הגה" קורא המדריך בקשר. הרעש המעצבן מכיוון הגלגלים הקדמיים מצביע על תת היגוי ולא את זה אנחנו מחפשים כאן. "יש לה משקל, עזור לה עם ברקס קטן" כך און. אני מיישר קצת, נוגע עם שמאל בברקס, התחת מהסס לרגע "חכה חכה, תן לה". ממתין... והתחת יוצא. מוסיף גז, מתקן קצת והמכונית הגדולה הזו יוצאת לסחיפה מרתקת מסביב לפנייה בת 150-160 מעלות. יש!! הבנתי את הפנאמרה. ההקפה הבאה כמעט מושלמת, המכונית הגדולה מרקדת מפנייה לפנייה, מדריפט לדריפט, בקלות ובחינניות של איציק כהן ברוקדים עם כוכבים. חיוך ענק, כאפה עם און ולקיימן...

מנוע מרכזי
פורשה קאיימן, הנעה אחורית בלבד – ומנוע מרכזי. כזה הממוקם מאחורי מושב הנהג ולפני ציר הגלגלים האחורי. קל יותר להפנות מכונית בעלת מנוע מרכזי, גם פשוט יותר להכניס אותה להיגוי יתר – והיגוי היתר הרי הביא אותנו ללפלנד...
הקפה ראשונה, הקאיימן נזרקת בקלות. לפעמים קצת יוצאת יותר מדי וחייבים לעצור כדי שלא לרדת מהמסלול. הקפה שנייה טובה יותר, הקאיימן מבינה אותנו (או בעצם להיפך) ואז בהקפה השלישית והרביעית אנחנו מיומנים. אני מנסה וגם מצליח לעבור מדריפט ימני לשמאלי וחוזר חלילה. לא רואים את המסלול דרך השמשה הקדמית. הזוי, כבר אמרנו?
הזוי, אבל חובה לכל חובב נהיגה...