אופנת הכאילו שטח הפכה להיות נפוצה למדי בשנים האחרונות, כאשר המתכון פשוט למדי. לוקחים רכב קיים, מצמידים לו פגושי פלסטיק גדולים ומגינים מדומים, מוסיפים גגון בולט וצמיגים קשוחים, המהדרים אף מגביהים במעט את מרווח הגחון במספר סנטימטרים. התוצאה המתקבלת היא מראה קשוח והרפתקני שיקרוץ ללקוחות שמחפשים להרגיש "עם" וללכת "בלי". המנהג הפך להיות נפוץ למדי בקרב היצרנים. לסקודה יש את גרסאות ה'סקאוט', לפולקסווגן יש את גרסאות ה'קרוס' כמו אלה שהגיעו לתערוכת ז'נבה: קרוספולו וקרוסגולף, אך הן אינן היחידות.
סובארו זכורה כחלוצה בתחום הקרוסאובר שהביאה לנו עוד בשנות ה-80 גרסאות סטיישן מוגבהות וכפולות הנעה שהובילו להיוולדם של הפורסטר והאאוטבק בשנות ה-90 (פורסטר על בסיס האימפרזה/B3 ואאוטבק על בסיס הלגאסי/B4). אבל במקביל אליהם, עוד משנות ה-90, סובארו ממשיכה להציע גרסת פנאי לאימפרזה. גרסה שלהבדיל מהפורסטר – בעל יכולת השטח האמתית – מציעה לא יותר מהגבהה קטנה, חיפויי פלסטיק ושאר קישוטי-פנאי מסוקסים. שמה של גרסה זו למען הבלבול, הוא סובארו 'אימפרזה אאוטבק' (למרות שאאוטבק הוא השם של גרסת הפנאי המבוססת על ה-B4).

גם הדור החדש של האימפרזה/B3 מוצע בגרסה כזו ונמכר בשווקים שונים בעולם כמו זה האמריקאי והאוסטרלי למשל. העניין הוא, כפי שסיפרנו לכם לא מכבר, כעת סובארו מביאה את הגרסה גם לאירופה (לתערוכת ז'נבה), תחת השם אימפרזה XV.
אימפרזה XV, או איך שסביר שתקרא אצלנו – סובארו B3 XV – אמנם מתהדרת בכל סממני הז'אנר המקובלים כולל פגושים מובלטים, בתי גלגלים תפוחים וגגון מאסיבי למראה, אך בניגוד לשאר המתחזות יש לה אס בדמות מערכת הנעה כפולה קבועה מה שמאפשר לה, תיאורטית, יכולת שטח סמלית.
האימפרזה XV תוצע עם מנוע ה-2.0 ליטר המוכר (150 כ"ס ו-20 קג"מ 3,200 סל"ד) שישודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 מהירויות או לתיבה האוטומטית. יותר מסקרנת היא הגרסה עם מנוע הבוקסר טורבו דיזל שמספק 150 כ"ס ו-35.7 קג"מ 1,800-2,400 סל"ד. לגרסה זו שמוצעת עם תיבת 6 הילוכים ידנית בלבד יש בצועים לא רעים של 8.6 שניות מ-0 ל-100 ו-205 קמ"ש מרביים.