אל המרוץ, אליו הגיעו 234 אלף צופים, נכנסו 55 מכוניות ו-165 נהגים, שכל אחד מהם התעתד לנהוג כ-8
שעות. כמיטב המסורת היו פרישות רבות ותאונות רבות לא פחות, ואל קו הסיום
הגיעו 34 מכוניות בלבד. לאורך רוב המרוץ הקרב היה צמוד בין שתי מכוניות
פיג'ו מהקטגוריה הראשית, LMP1, למכונית הראשית של אודי, כאשר ההפרש בין
שלושתן לא עלה על הקפה אחת לאורך שעות רבות. אך ארבע שעות לסיום נאלצה
ה-R15 TDI לעצור לטיפול מנוע בן 13 דקות, כשהיא מקילה בלית ברירה את הלחץ
על מובילות המרוץ. כך סיימה פיג'ו את 24 השעות במקום הראשון עם ה-908HDi
מספר 9, נהוגה על ידי מארק ג'נה, אלכסנדר וורץ ודיוויד ברבהם, לכולם ניסיון עשיר במרוצי לה-מאן ועבר בפורמולה 1. אחיו של ברבהם, אגב, היה אחד מנהגיה המנצחים של פיג'ו במרוץ של 1993 – גאווה משפחתית...
ה-908 מספר 8 הגיעה למקום
השני כשהיא נהוגה על ידי סטפן סראזין, פרנק מונטאגני וסבסטיאן בורדיי –
כולם אלופים במרוצי מסלול, כשהאחרון מתחרה בימים אלו עבור קבוצת טורו-רוסו
ב-F1.
אודי נאלצה כאמור להסתפק הפעם במקום השלישי בלבד, וזאת עם מכונית המרוץ
החדשה שלה, ה-R15. המכונית שזכתה במקום השלישי, מספר 1, הייתה נהוגה בידי
טום קריסטנסן, אלן מקניש ודינדו קאפלו, אלופי השנה שעברה. אל המקום
הרביעי, אגב, הגיעה אסטון-מרטין מספר 007 (כן כן) של קבוצת AMR
המזרח-אירופאית.הפיג'ו מספר 9 הקיפה את המסלול 382 פעמים, עברה בסך-הכל 5206 ק"מ במהירות ממוצעת של 216.6 קמ"ש ועצרה 35 פעם בפיטס, אך ההקפה המהירה ביותר הייתה שייכת דווקא ל-908 מספר 7, אשר עשתה זאת בזמן של 3:24.352 דקות. את הקטגוריה השנייה, LMP2, ניצחה פורשה RS ספיידר שסיימה כ-25 הקפות מאחור וזמן ההקפה המהיר ביותר שלה היה 3:40.88. קטגוריית LMGT1 נוצחה על ידי קורבט C6.R שהקפת השיא שלה הייתה 3:54.07 וקטגוריית LMGT2 נוצחה על ידי פרארי F430 GT שעשתה 4:05.67 דקות.
לכתבה זו התפרסמו תגובות
תגובה חדשה