קטגוריה: משפחתיות
גרסה: קיה פורטה דיזל LX
מתחרים בולטים: רנו פלואנס דיזל, רנו מגאן דיזל, פורד פוקוס דיזל, טויוטה אוריס היבריד, קיה סיד דיזל
מחיר גרסה נבחנת (יש רק אחת): 134,000 שקלים
הקיה פורטה עברה מתיחת פנים קלה במיוחד – נגיעה בגריל, עדכונון לפנסים ותאורת לד-יום שונה, אם אתם שמים לב לפרטים. כך שהחידוש העיקרי בפורטה המעודכנת נמצא בהחלטת היבואן להתחיל לייבא גם את גרסת הדיזל, עם תיבת הילוכים אוטומטית.
ברשותכם נפתח בריענון קצר בקשר למכוניות המונעות בסולר, מידע שאינו חדש, אך משום מה רבים עדיין לא הפנימו:
1. כבר שנים שאין "קנס" באגרת הרישוי למנועי דיזל.
2. מחיר הסולר לא פעם זול ממחירו של בנזין, או זהה לו, אם רק טורחים לבחור בתחנה הנכונה (עניין שיכול לחסוך כסף גם בבנזין, אבל משמעותי יותר בסולר).
ועכשיו, נצא לדרך.
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל
עיצוב ונראות
הפורטה דיזל מוצעת רק ברמת האבזור הבסיסית, LX, שמצוידת בכיסויי פלסטיק פשוטים לגלגלים (ה-EX מוסיפה חישוקים קלים ובקרת אקלים), ויחד עם צבע הכסף של רכב ההדגמה, היא נראית כמו רכב ליסינג ממוצע. לא בולטת, מעט אפורורית (כספופית?). זה נכון שפה ושם יש אלמנטים נאים, ותאורת הלד המעודכנת תורמת גם היא, אבל הרושם הכללי הוא יותר "גדולה" מאשר "יפה". היא לא תבייש כשתורידו את הילדים בבית הספר, אבל גם לא תמשוך מחמאות.
פנים הרכב
קיה מדברים על שיפור באיכות החומרים בתא הנוסעים, אבל הרושם הוא שלא הרבה השתנה. גרסת הדיזל מוצעת, כאמור, רק ברמת הגימור הבסיסית, כאשר רשימת האבזור הלא ארוכה כוללת מערכת המולטימדיה בהתקנה מקומית הכוללת קישוריות בלוטות', זיכרון פנימי למוזיקה, חיבורי USB, מצלמה אחורית, WAZE ועוד. המערכת עובדת בסדר ולא יותר. מה עוד? בקרת שיוט, שליטה מההגה על מערכת השמע - וזהו בערך. נציין שנרשם חוסר מאכזב באביזרי בטיחות מתקדמים שהופכים להיות סטנדרט במשפחתיות היום.
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל
איכות החומרים לא אחידה, עם שילוב בין חומר רך ונעים לפלסטיק פשוט. המרחב מלפנים טוב בכל המדדים, ומאחור תמצאו מרווח ברכיים טוב אך מרווח ראש בינוני. תצוין לחיוב יציאת מיזוג ליושבים מאחור הנמצאת בין המושבים הקדמיים. תא המטען גדול ושימושי.
נוחות
בכל הקשור לנוחות נסיעה הפורטה טובה למדי. בעיר היא מעבירה קצת מהשיבושים הקטנים והבורות, אבל כמעט אף פעם לא מתרסקת עליהם או חובטת בנוסעים. מחוץ לעיר היא פחות טובה על שיבושים גדולים וזזה בצורה לא נעימה, אבל גם כאן היא סבירה במרבית הזמן – למעט רעשי הכביש שפשוט מורגשים מדי בשיוט.
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל
התנהגות ובטיחות
בכל הקשור להתנהגות, הפורטה מציעה התנהגות צפויה ובטוחה, עם נטיה מקובלת לתת-היגוי הדרגתי, אבל משדרת בבירור שהיא לא פונה לנהג. נסו ליהנות איתה בכביש מפותל, ותגלו צמיגים שנמרחים בעומס והגה בעל משקל מוזר משהו. הורידו מעט את הקצב, לכזה שעדיין מהיר אבל לא מאוד, והכל יסתדר.
הפורטה לא נבחנה במבחן ריסוק, וכאמור מוצעת ללא אבזור בטיחותי אקטיבי.
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל

מנוע וביצועים
גרסת הטורבו-דיזל מונעת על ידי מנוע בנפח 1.6 ל' המספק 136 כ"ס. אבל כמו בכל מנוע דיזל טוב, הנתון המעניין הוא המומנט, וזה עומד כאן על לא פחות מ-30.6 קג"מ. זהו נתון גבוה מהמקובל, ונאה בפני עצמו, כאשר שיא המומנט זמין מ-1750 עד 2500 סל"ד. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים דו-מצמדית עם 7 היל' (בניגוד לפלנטרית, עם 6 היל', בבנזין). עם ההנעה אין ספק שמדובר במנוע דיזל, אבל ברגע שסוגרים חלון ויוצאים לדרך, המנוע שקט יחסית, אם כי עדיין עם צליל מזוהה. ביציאה מהמקום יש השהייה קלה עד שמגיע גל המומנט, ומאותו רגע הפורטה זזה בקלות, אפילו בזריזות. תיבת ההילוכים עובדת טוב מאוד באופן כללי, מלבד נטיה לטפס מהר מדי בהילוכים, מה שלפעמים מוריד את המנוע לסל"ד שלא נוח לו. אבל זה לא קורה הרבה, וגם כאשר זה קורה – לחיצה קלה על המצערת, תניב הורדת הילוך וכח זמין. נציין שהופתענו לטובה מהעובדה שהמנוע נושם טוב גם בסל"ד גבוה, ובאופן כללי מדובר ביחידת הנעה נעימה למכונית משפחתית.
אבל את היתרון העיקרי שלה תרגישו בארנק. בשיוט נינוח קיבלנו ממוצע של 21.7 ק"מ/ל', ובימי המבחן, שכללו גם נהיגה לא ממש רגועה, כולל קטעים הררים ועירוניים, התקבל ממוצע נאה מאוד של 16.2 ק"מ/ל'. בסה"כ עברנו יותר מ-750 ק"מ על מיכל דלק אחד – לא רע בכלל...
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל
סיכום
למבחן הזה יש סיכום כפול – בקרב המשפחתי מול אחות הבנזין, ובקרב המשפחתיות החסכוניות.
עם פער מחיר (במחירון) של כ-5000 שקלים בין גרסת הדיזל לגרסת הבנזין, אין ספק שהפורטה דיזל היא העדיפה מבין השתיים, גם אם אתם לא נוסעים יותר מהממוצע. לא רק בגלל צריכת הדלק העדיפה, אלא גם בזכות הכח הזמין. אבל היינו שמחים לראות אותה מוצעת גם בגרסת ה-EX המאובזרת, ועם אחריות ארוכה כמו לבנזין (3 שנים בדיזל, לעומת 3 שנים ועוד 4 שנים על המנוע ותיבת ההילוכים בבנזין). עניין מערכות הבטיחות המתקדמות כבר פחות תלוי ביבואן, כנראה, אבל גם אותן היינו שמחים לפגוש.
שוק המשפחתיות החסכוניות, שכולל קבוצה קטנה של משפחתיות-דיזל אוטומטיות ואת האוריס הייבריד, פונה לנהגים משפחתיים שנוסעים הרבה. הפורטה מגיעה להתמודדות הזו עם נתוני פתיחה טובים (מרחב פנימי טוב, תא מטען גדול) אבל לא מצטיינים (התנהגות כביש פושרת, אבזור בינוני). אבל יחידת ההנעה המוצלחת שלה, עם שילוב טוב בין ביצועים, חסכון ופעולה נעימה, הופכת אותה לתחרותית יותר בקרב על ליבו של הנהג המתמיד.
קיה פורטה - מבחן דרכים (1.6 ל', דיזל, אוטו')
צילום: מנהל