סוזוקי באלנו (1.2 ל', ידנית) – מבחן דרכים - אוטו

סוזוקי באלנו (1.2 ל', ידנית) – מבחן דרכים

הגרסה הידנית של הבאלנו מאבדת את האבזור הנדיב של הגרסה האוטומטית - וגם את יתרון המחיר

קטגוריה: סופרמיני

גרסה: 1.25 ל', ידנית

מתחרות בולטות: קיה ריו, יונדאי i20, פיג'ו 208, סיאט איביזה

מחיר גרסה נבחנת: 75,000 שקלים
סוזוקי היא חברה קטנה יחסית, שמצליחה להיות מקורית בהיצע הדגמים שלה, ולהציע דגמים שלא נופלים בדיוק לתוך ההגדרות המקובלות. כך היא הציעה בעבר את הספלאש, שהיתה על הגבול בין מיני לסופרמיני, ומציעה היום את הקרוסאובר, שמטשטשת את הקו שבין משפחתית האצ'בק לרכב פנאי. בבאלנו, הערבוב הוא מקומי, כאשר היבואן מציג את הסופרמיני המרווחת כ"מכונית למשפחה".
בגרסה האוטומטית, שמוצעת ברמת גימור גבוהה יחסית ועם מחיר נמוך יחסית לסופרמיני-אוטומטית-יפנית (94,000 שקלים), מתקבלת חבילה מעניינת. לקחנו את הגרסה הידנית למבחן כדי לראות האם גם היא מציעה יתרונות דומים מול המתחרות.
הגרסה הידנית מוצעת ברמת אבזור נמוכה יותר מהאוטומטית (אין פנסי קסנון, בקרת שיוט, מפתח חכם, מערכת מולטימדיה ועוד), שמקבילה למקובל היום בתחום, ומחירה 75,000 שקלים – וגם זה נתון מקביל לשל המתחרות.
עיצוב ונראות
עיצוב הבלאנו לא מושך במיוחד, אפילו לא בצבע האדום של רכב המבחן, אבל היא נראית גדולה ממה שהיא באמת. ובהקשר הזה יש לציין כי מידות האורך ובסיס הגלגלים של הבאלנו הם סופרמיני למהדרין, ורק ממד הרוחב מעט גדול מהמקובל בקטגוריה.

פנים הרכב
בלי האבזור העשיר של רמת האבזור הבכירה, תא הנוסעים נראה פשוט. איכות החומרים בינונית והפלסטיק השחור העוטף את סביבת הנהג משאיר תחושה חלולה. גם ההגה הפלסטי והדק לא נעים לאחיזה. לוח המחוונים נראה מעט מיושן, אבל ברור.
מערכת השמע, הכוללת דיבורית בלוט'ות מובנית ושליטה מההגה, קלה לתפעול ויש שפע חללים לאחסון. המושבים מעט נוקשים והתמיכה לירכיים לא מספיק טובה, דבר אשר מפריע בנסיעות ארוכות, במיוחד אם אתם גבוהים מהממוצע. מרווח הראש והכתפיים לא רע והראות החוצה טובה. למרות יתרון הרוחב הרשמי, התחושה בתוך תא הנוסעים היא כמקובל בקטגוריה – מלפנים שני נוסעים בוגרים ישיקו מרפקים מדי פעם, ומאחור יישאר מקום רק לנוסע רזה (כמו אשתי, למשל) במושב האמצעי. ועדיין, משפחה ממוצעת עם שני ילדים תסתדר בלי בעיה מיוחדת.
תא המטען מציע נפח גדול לקטגוריה, אך סף ההטענה גבוה, והוא בעל מבנה קצר וגבוה, שפחות נוח להעמסה. את מבחן עגלת התאומים (שנכנסה ב-i10) הוא עבר בדוחק.

נוחות נסיעה
נוחות הנסיעה בעיר בינונית, עם סינון לא מושלם של שיבושים קטנים, כאשר שיבושים גדולים יותר כבר מנערים את הנוסעים. מחוץ לעיר המצב משתפר מעט, עם טיפול טוב בגלים בכביש, אך חסר מעט ריסון.
בכביש הבין עירוני בולטים רעשי כביש חזקים למדי, כשאליהם מצטרפים רעשי רוח ברמה ממוצעת והתוצאה היא שיוט לא שקט. לכך מצטרפת יציבות כיוונית בינונית במהירות גבוהה והגה קל עם שטח מת גדול יחסית, לכדי שיוט מהיר לא הכי נינוח.
מנוע וביצועים
סוזוקי התגאו במנוע ה-1.25 ל' החדש שלהם, שבזכות ראש מנוע חדש ומערכת הזרקה כפולה (שני מזרקים לכל צילינדר, אבל לא הזרקה ישירה) אמור להציע גמישות טובה וצריכת דלק נמוכה במיוחד. אלא שהמספרים (90 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-12.2 קג"מ ב-4400 סל"ד) לא ממש תומכים בטענת הגמישות ואכן, בנהיגה מתגלה מנוע שצריך להיות בחצי העליון של טווח הסל"ד כדי לספק דחף יעיל, וכמעט ולא מסוגל להאיץ בהילוך חמישי. רוצים לעקוף? הורידו הילוך או שניים.
אם מוכנים לבחוש בהילוכים מתקבלים ביצועים סבירים ולא יותר – ציפינו ליותר לאור ההספק ונתון המשקל הרשמי הנמוך (920 קילו).
צריכת הדלק במבחן היתה טובה, אבל שוב – לאור ההבטחות ציפינו ליותר. כ-16 ק"מ לליטר בנסיעה מעורבת לא מאומצת במיוחד הוא לא נתון חריג בקטגוריה.

התנהגות ובטיחות

הבאלנו לא מתיימרת לקרוץ לחובבי רכב – והיא אכן לא מרגשת בכביש המפותל. ההגה קל, אפילו קצת קל מדי, ומעורפל סביב המרכז. התנהגות הכביש נוטה בבירור לתת-היגוי, והמתלים מתבלבלים תחת עומסי צד, וכמו כל הרכב משדרים שזה לא כוס הסאקי שלהם.
בתחום הבטיחות מציע הבלאנו 6 כריות אוויר ומערכת מוביל-איי בהתקנה מקומית, אך מסתפק בציון של שלושה כוכבים בלבד במבחן האירופאי.
תמורה למחיר
הבלאנו הידנית מאבדת את רוב יתרונות הגרסה האוטומטית – האבזור העשיר והמחיר הנמוך יחסית – ונשארת רק עם המרחב הפנימי הטוב. עם תחושה פשוטה בתא הנוסעים, ביצועים בינוניים ובטיחות מתחת לממוצע, היא תקסום רק לחובבי סוזוקי או מי שהמרחב במושב האחורי ובתא המטען קריטיים לו במיוחד. השאר ימצאו במחיר דומה מתחרות איכותיות ובטוחות יותר.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות