לפני שבעים שנים, בחודש מרץ 1950, ירד מפס הייצור של פולקסווגן בוולפסבורג דגם מסחרי חדש שנקרא "טייפ 2"; טייפ 1 הייתה החיפושית, שייצורה חודש ב-1948. שלטונות הכיבוש הבריטיים לא רק שאפשרו את חידוש הייצור, אלא גם פעלו לכך.

טייפ 2 היה למעשה דגם ייעודי ויעיל יותר של מסחרית קדומה שהתבססה על החיפושית, וחלקה הקדמי נראה בדיוק כמוה, והיה גם טנדר כזה. כאשר המנוע וההנעה מאחור, וקירור אוויר מוריד מהמורכבות, הרבה יותר קל ליצור מרכבים שונים, ובזול. 

קוד מקור
המטרה הייתה לייצר רכב מסחרי וגם רב-שימושי, יעיל בכל גרסה, על בסיס מכלולים פשוטים ונפוצים ובמחיר נמוך יחסית; אירופה הייתה צריכה דגמים כאלה לאחר המלחמה. פיאט 600, שהוצג ב-1955 וכלל גם גרסאות מסחריות וגם כאלה להובלה ולהסעה ביחד, הוא דוגמא נוספת. 

1632072
צילום: יצרן

טייפ 2 היה המשכה של החיפושית בדרכים אחרות – ממש כמו שדגם בשם "356" של הפירמה פורשה המשיך אותה לכיוון אחר (1948-1965), והיווה בסיס לדגם ההוא של פורשה, 911 (1966 ועד היום).

אבל פולקסווגן טרנספורטר הוא הרבה יותר מאשר הדגם הוותיק ביותר בייצור רציף, והוא חורג בהרבה מכך שיש לו קשר ישיר לשני אייקונים מוטוריים דגולים בזכות עצמם, החיפושית ממנה בא, 956 ו-911 שגם הם יצאו ממנה.

ולפני שנמשיך: המסחרית של פולקסווגן היא כיום בדור השישי שלה ולאחר מתיחת פנים, ומאז שנוצרה נמכרו ממנה 13 מיליון יחידות. אבל כל אלה הם רק חלק מהסיפור שלה. כי הסיפור הממושך של הטרנספורטר כולל הרבה מאוד ממה שעברה תעשיית הרכב, והוא גם סיפור של הקשר בין מכונית לתרבות והיחסים ביניהם. 

1632070
צילום: יצרן

השם שהוצמד לאב הטיפוס שנוצר ב-1949 היה בולי (Bulli), אבל בגלל זכויות יוצרים הוסב לטרנספורטר. בארה"ב בהתחלה הוא הוצג לפי הייעוד שלו, גם כ-"Station Wagon", וגם בשמות המקובלים לסוג המרכב, כמו קומבי. סימול הדגמים לפי דורות החל רק בשנות השבעים, כאשר היה צריך להבחין בין זה הראשון ובין השני, T2, ואז גם השם "טרנספורטר" היה לשם דגם מקובל (והיו בהמשך עוד סטיות בארה"ב [הכוונה רק בהקשר זה, כן?]).  השימוש בסימול "טייפ 2" פסק רק עם הצגת הדור הרביעי, ב-1990. 

לשם בולי, עם מבנה מאז והנעה של היום, נחזור ממש בסוף. 

דור ראשון – T1, 1950-1967
הדגם יצא לשוק ב-1950 בשלוש גרסאות מרכב: פאנל ואן לעומס של 750 ק"ג, כרכב נוסעים וכמיניבוס לשמונה נוסעים. ב-1951 יצאה גרסת "סמבה" – מיניבוס עם חלונות בחיבור הגג (סידור שהיה פעם גם באוטובוסים לתיירים) וגג נפתח, דבר שפתח בפני הדגם אפשרויות רבות.

ואכן, באותה שנה הוצגה גרסת הקאמפר וסטפליה (Westfalia), גרסה צנועה של בית על גלגלים. מבנה המנוע ומיקומו הביאו ליצירת רצפה שטוחה וחייבו ממד גובה גדול, ליעילות מסחרית – ואלה מצדם סידרו לדגם החדש הרבה אופציות שימוש. ב-1952 השלימה פולקסווגן את היצע הגרסאות אז והציגה טנדר עם תא-נהג כפול. 

1632065
צילום: יצרן

טרנספורטר היה כבר מראשית דרכו, ובגלל המבנה שלו, הרבה יותר מאשר "סתם" מסחרית, או אפילו מוביל נוסעים מוצלח למשפחה. גרסת המחנאות שלו אפשרה לאירופאים ביבשת שהתאוששה מהמלחמה לצאת לטיולים ממושכים בחיק הטבע, ללון שם ולהמשיך לטייל. תכנון פנים ייעודי, גג מוגבה לעמידה זקופה ופתח בגג לסידור מקורי לשינה, הפכו את טרנספורטר קאמפר למוביל תרבות באירופה.

גם בארה"ב. הדגם הוצע שם, בשלב ראשון ללא שם כאמור, במגוון גרסאות ייעודיות לעבודה  ושווק בהתאם. גם שם חרגה גרסה אחת שלו, במקרה הזה סמבה, ממעטפת השימוש הרגילה והשפיעה על התרבות המקומית, ובהמשך הייתה לאחד מסמלי תקופה שהיו לה סמלים רבים.  

הדגם הזה היה בשנות השישים האוטו של ילדי הפרחים, "היפימוביל"; מבנה פשוט, אפס תחזוקה, וצריכת דלק נמוכה – "24 מייל לגלון" פרסמו כבר אז – מרחב פנים כביר לנוסעים, היו בסיס מצוין לצעירים של שנות השישים. הטרנספורטר אפשר להם לנוע ברחבי ארה"ב באופן שלא היה קודם, והם נראו בו על החבורות, הצבעים, והאווירה שכה אפיינו אותם אז.

1632066
צילום: יצרן

טריוויה. הרכב מיוצר מ-1956 בהנובר; טרנספורטר מיוצר בברזיל משנות החמישים, ובהמשך גם במקסיקו ובארגנטינה; הפריט המבדיל אותו מיידית מ-T2 הוא השמשה הקדמית המפוצלת; מנועי 1.1 עד 1.5 ליטר; הדור הראשון יוצר ב-1.9 מיליון יחידות; במפרט גם מערכת חשמל של 6 וולט, הגה מכני עם משכך הידראולי. 

טרנספורטר T1 (דור 1, 1950-1967)
מנוע>בנזין, 1.2 ל', 4 ציל', בוקסר, אחורי-אורכי, 8 שסתומים עיליים, קירור אוויר הספק/סל"ד>36 כ"ס/3700 מומנט/סל"ד>14.7 קג"מ/2200 תמסורת>תיבה ידנית, 4 היל', היל' ראשון לא סנכרוני; הנעה אחורית בסיס גלגלים>240 ס"מ אxרxג>428x172x194 ס"מ תא מטען>351 ל' משקל 1130 ק"ג צמיגים 185/70-14 0 ל-80 קמ"ש>31 ש' מהירות מרבית>94 קמ"ש צריכת דלק > 13 ק"מ/ל'

1632068
צילום: יצרן

דור שני – T2, 1967-1979
המבנה של הדור השני היה דומה לזה של הראשון – מנוע בוקסר אחורי מקורר-אוויר והנעה אחורית – שלל הגרסאות היה עשיר, אבל היו שינויים חשובים. הבולט שבהם היה שמשה ביחידה אחת מלפנים. בנוסף, צויד הדגם תקנית בדלת הזזה, וגרסת קאמפר עם גג שקיפץ למעלה, בנוסף לגג מוגבה קבוע, הייתה גם היא בהיצע. 

השינויים במפרט קדמו את הרכב לשנות השבעים: מערכת החשמל הייתה 12 וולט תקנית, בלמי דיסק קדמיים, חישוקים עם פתחים, תיבה אוטומטית 3 הילוכים (אמריקה), תאורת הלוגן. 

שינויים נעשו בשלדה שחוזקה ובמבנה בית ההילוכים. בשנים הראשונות לאחר הצגת הדור השני, נוספו מנועים חדשים ומעט חזקים יותר, כמו 1.6 ליטר חדש עם 50 כ"ס (1970) ו-1.7-2.0 ליטר עם 67-71 כ"ס ב-1972. וכן, לא היה דיזל בהיצע. 

1632078
צילום: יצרן

טריוויה. ב-1970 נבנה אבטיפוס עם הנעה כפולה; כבר ב-1972 הוצגה גרסה כל-חשמלית וניתן היה לרכוש אותה באופן סדיר; דור זה יוצר ב-2.14 מיליון יחידות. ויש גם שיא גינס: טרנספורטר T2 יוצר בסאו פאולו בברזיל עד 2013, קובע שיא למשך ייצור של דור אחד (46 שנים); גרסת גג מוגבה (T2c) התבסס על "גיגית הפוכה", שהורכבה על הרכב במקום הגג שהוסר והייתה עשויה פלסטיק. 

טרנספורטר T2 (דור 2, 1967-1979)
מנוע>בנזין, 1.6 ל', 4 ציל', בוקסר, אחורי-אורכי, 8 שסתומים עיליים, קירור אוויר הספק/סל"ד>65 כ"ס/4600 מומנט/סל"ד>12.0 קג"מ/2200 תמסורת>תיבה ידנית, 4 היל', היל' ראשון לא סנכרוני; הנעה אחורית בסיס גלגלים>240 ס"מ אxרxג>422x163x193 ס"מ תא מטען>351 ל' משקל 1152 ק"ג צמיגים 185/70-14 0 ל-80 קמ"ש>31 ש' מהירות מרבית>116 קמ"ש צריכת דלק > 10 ק"מ/ל'

1632061
צילום: יצרן

דור שלישי – T3, 1979-1990
הטרנספורטר של האייטיז היה כבר סיפור אחר, גדול וכבד יותר, ומהווה בסיס לשינוי המשמעותי ביותר של הדור הבא. אבל ראשית, העיצוב. הקווים המעוגלים פינו מקומם לעיצוב מזוות ומחודד, מודרני מאוד בימים ההם. שנית, לאחר מתיחת הפנים ב-1983, הוכנסו לשירות מנועי בוקסר מקוררי-מים (Wasserboxer) בנפח 1.9 ליטר (59-89 כ"ס) ו-2.1 ליטר (90-112 כ"ס) שהחליפו מנועים מקורר אוויר (1.6 ליטר, 50 כ"ס; 2.0 ליטר, 70 כ"ס). המנוע עדיין היה מאחור וכך גם ההנעה. בנוסף הוכנס לשירות מנוע דיזל, אז בהזרקה עקיפה, מה שאמר הרבה רעש, מעט יכולת – ובתרגום לנתונים: 1.6 ליטר, 50 ו-70 כ"ס; 1.7 ליטר, 57 כ"ס. והיו יציאות, וראו בהמשך. 

כמו הדור הקודם, גם T3 החדש הביא במפרט את מה שהתחדש בעולם הרכב, חלקו עם הצגת הרכב, חלקו לאחר מתיחת הפנים, וזה כלל תיבה ידנית עם 5 הילוכים (1983), הגה כוח, מזגן תקני, נעילת דלתות וחלונות מופעלת חשמל, כיוון חשמלי למראות וגם חימום, וגם מד סל"ד (1986). 

גם המפרט הטכני השתנה ולא במעט, בעיקר לאחר מתיחת הפנים. שינוי בולט אחד היה השימוש ההולך וגובר בהזרקת דלק (בוש L-טרוניק) ונוספו לכך ממיר קטליטי (1985) וניהול מנוע ממוחשב (1986). 

1632080
צילום: יצרן

אבל בתחום המנועים הטרנספורטר הלך הרבה יותר רחוק. ממש בסוף חיי הדגם הותקנו בדרום אפריקה מנועי אודי 5 צילינדרים, 2.3, 2.5 ו-2.6 ליטר (122 ו-136 כ"ס), אבל מעניינים יותר היו מנועי הבוקסר החזקים שהופיעו עוד קודם. במקרה אחד מדובר בסדרה מאוד מוגבלת (B32; 10 יחידות) עם מנוע בוקסר מקורר אוויר 3.2 ליטר 6 צילינדרים של פורשה בהספק של 231 כ"ס, מה שאפשר להביא את הטרנספורטר ל-217 קמ"ש. בנוסף, נוצרה גרסת WBX6 של אוטינגר (Oettinger) עם מנוע בוקסר 3.2 ליטר 6 צילינדרים, שייצר 165 כ"ס, 26.5 קג"מ וסידר לרכב 12.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-180 קמ"ש; "לא רע לרכב עם מקדם גרר של לבנה", כאמירתו של מגזין שיפורים אחד. אחר כך נוצרו על בסיס מנוע זה גם גרסאות 140 ו-175 כ"ס, והגדלתו ל-3.7 ליטר (תוספת למהלך הבוכנה) סידרה לו 180 כ"ס ו-31.1 קג"מ, מה שאפשר להגיע ל-100 קמ"ש ב-11.6 שניות בדרך ל-187 קמ"ש. ההערה בעניין הלבנה תקפה אף יותר. 

הטרנספורטר לא עצר כאן. זה היה דגם ראשון בגרסת קראוול, כזו הפונה להסעת המשפחה במעטפת מהודרת יותר. גרסת מולטיוואן מהודרת אף יותר, הציעה סידור מושבים לא אופייני אז, בו זוג אחד פונה לזוג אחר, לישיבות עבודה, שיחה משפחתית, ארוחה ועוד כיו"ב. ובעניין זה, פולקסווגן שיווקה ישירות את גרסאות וסטפליה, עם גג "קופץ" או קבוע, ואלה כללו מקרר, תנור וכיור. 

1632059
צילום: יצרן

אבל גרסה אחת היא שהעניקה ל-T3 מעמד אייקוני: סינכרו. ב-1984 הוצגה גרסת הנעה כפולה שנוצרה על-ידי מפעלי פוך-שטייר בגרץ, אוסטריה. לדגם זה היה בסיס גלגלים מקוצר (ב-0.5 ס"מ), מרווח גחון של 20.6 ס"מ, זוויות גישה ונטישה של 24 ו-26 מעלות, הילוך כוח, והוא הסתובב במקומות רבים בעולם, בתקופה בה רכבי שטח עשו את עיקר ההופעה שלהם (והייתה גם גרסת טנדר כפול-קבינה). הדגם יוצר עד 1992, ושילוב ההנעה שלו ומרכב קאמפר עשו אותו אידיאלי לרכב טיולים בכל מקום, והוא מבוקש עד היום בזכות שילוב מופלא זה.  

טריוויה. דגם זה יוצר גם בדרום אפריקה; T3 היה לחביבם של כוחות ביטחון והצלה רבים בעולם; היה זה מהדגמים הראשונים מסוגו (אם לא הראשון) שעבר מבחני ריסוק, כאשר הושווה ביפן ב-1984 למסחריות אחרות, והוא בהחלט הצליח שם; 1.3 מיליון יחידות של T3 נמכרו.  

טרנספורטר T3 (דור 3, 1979-1990)
מנוע>בנזין, 2.1 ל', 4 ציל', בוקסר, אחורי-אורכי, 8 שסתומים, קירור מים הספק/סל"ד>95 כ"ס/4800 מומנט/סל"ד>16.0 קג"מ/2800 תמסורת>תיבה ידנית, 4 היל' ועוד הילוך כוח; הנעה כפולה בסיס גלגלים>246 ס"מ אxרxג>457x185x200 ס"מ תא מטען>1700 ל' משקל 1540 ק"ג צמיגים 205/70-14 0 ל-100 קמ"ש>31 ש' מהירות מרבית>116 קמ"ש צריכת דלק > 10 ק"מ/ל'


1632057
צילום: יצרן

דור רביעי – T4, 1990-2003
עולם הרכב התקדם – בין השאר, סיים את המעבר הגדול מהנעה אחורית להנעה קדמית; הגיע להבנה מעמיקה יותר בהתנהלות הדינמית של הרכב ומכאן לתכנון משופר של מתלים ובולמים, ובהמשך למערכות בטיחות אקטיביות; תקנות הזיהום עברו לשלב חדש, עם כניסתן לתוקף של תקנות יורו באירופה; הדרישה לרכב מסחרי שיהיה ורסטילי יותר, גדלה אף היא. 

הדור הרביעי של המסחרית של פולקסווגן, אז כבר בת 40 שנים, השתנה בהתאם: זה היה דגם ראשון עם מנוע קדמי (שהיה אז כבר מקורר מים), אבל הפעם טורי ולא בוקסר; ההנעה הייתה לקדמית; נרשם שיפור דרמטי באיכות הדינמית גם תודות למתלים חדשים ולהגה משופר; לראשונה, הוצג הדגם עם שני בסיסי גלגלים לבחירה ולגרסה המוארכת נוספה אופציה לגג מוגבה במיוחד. הדגם הוצג באופן מוסדר עם גרסאות טנדר/שלדה תא-נהג יחיד/כפול; מסחרית, קומבי; נוסעים: קראוול, מולטיוואן, קליפורניה. הייתה גרסת הנעה כפולה, אך זו התבססה על מערכת של האלדקס עם מצמד ויסקוזי.

שינויים נעשו כמובן גם במנועים. בצד התקני, הוצגו מנועי דיזל 1.9 ליטר (4 ציל', 60, 67 כ"ס) ו-2.4 ליטר (5 ציל', 75 ו-78 כ"ס) עם הזרקה עקיפה. ב-1998 הופיעו כאלה מוגדשים עם הזרקה ישירה – 2.5 ליטר, 5 צילינדרים, 90, 100 ו-150(!) כ"ס. מנועי בנזין, אז עדיין בשפע גרסאות רב, כללו 2.0 ליטר 4 צילינדרים 84 כ"ס, 2.5 ליטר 5 ציל' 110 כלי (ו-113 כ"ס), וגם משהו טריוויאלי פחות: VR6 בנפח 2.8 ליטר, ששירת אז גם את גולף GTI עם 138 כ"ס בהתחלה, ומ-2000 עם 203 כ"ס(!). מנוע זה היה פופולרי לא רק בגרסאות הנוסעים, עניין בעל יתרונות באוטובאן הגרמני, אלא גם במגורונים למיניהם, שחלק עוצבו באופן בהחלט מגניב. וזה בדיוק המקום בו נציין כי כל המנועים הרשומים לעיל היו מצוידים בשני שסתומים לצילינדר. 

1632062
צילום: יצרן

ובל נשכח את העיצוב. הדגם הזה, למרות שיצא לפני 30 שנים, כבר נראה דומה למה שמסתובב כיום בברנז'ה; החזית, שכבר אינה ניצבת לגמרי ביחס לרצפה, קו הפנסים שירד ובעיקר החרטום שהתנפח מכריזים על כך בקול גדול.  

טריוויה. 1.9 מיליון יחידות; גרסאות מסוימות הוצעו עם אף ארוך בנוסף לקצר (הסידור הזה לא יחזור); הרכב נמכר בארה"ב תחת השם EuroVan.

טרנספורטר T4 (דור 2, 1990-2003)
מנוע>טורבו-דיזל, 2.5 ל', 5 ציל', טורי, קדמי-רוחבי, 8 שסתומים, קירור מים הספק/סל"ד>88 כ"ס/3700 מומנט/סל"ד>19.9 קג"מ/2000-2600 תמסורת>תיבה ידנית, 5 היל'; הנעה קדמית בסיס גלגלים>332 ס"מ אxרxג>511x184x243 ס"מ תא מטען>– ל' משקל 1612 ק"ג צמיגים 185/70-14 0 ל-100 קמ"ש>12.4 ש' מהירות מרבית>156 קמ"ש צריכת דלק > 13.2 ק"מ/ל'


1632064
צילום: יצרן

דור חמישי – T5, 2003-2015
השינוי הגדול בדור החמישי היה המעבר לתבנית המקובלת כיום במסחריות אירופאיות – מעבר לשני בסיסי גלגלים/אורך ושתי רמות גובה (כבר ב-T4), שלוש רמות אורך ושתי רמות גובה בעוד גרסאות; לכך הצטרפו מפתחי דלתות צד ואחור לעמידה בתקני המשטחים האירופאיים (Euro Pallet; שינויים דומים בעיקרון עברו גם המסחריות הקטנות [קאדי, למשל) וגם הגדולות [קרפטר, לדוגמא). בנוסף, התארגנו בהתאם גם גבולות המשקל הכולל של הרכב. 

חידושים ניכרים נעשו גם במנועים, אבל מעבר לנתונים, בולטת העובדה שעלה משקלם של מנועי הדיזל, אלה הצטיידו במסילה משותפת, ומספר נפחי המנועים ירד לגודל אחד: 2.0 ליטר – בבנזין וגם בדיזל, שניהם מוגדשים כמובן, ובמגוון רמות הספק. עוד תצוין כניסתה של התיבה הדו-מצמדית לשירות, לראשונה ברכב מסחרי. גם הדגם הזה הצטיין דינמית, ונוספו לו בהמשך מערכות בטיחות מתקדמות כמו ניטור סטייה מנתיב, בקרת שמירה על מרחק מלפנים בנוסף לתאורת קסנון, לד ליום ושאר מרכיבים אופייניים לתקופה. 

1632075
צילום: יצרן

טריוויה. 1.65 מיליון יחידות; רכב בהזמנה מיוחדת לעבודה ייעודית כמו שאטלים, מוניות, כלים לכוחות הביטחון וההצלה; פולקסווגן שיווקה בצפון אמריקה את רוטאן, מיניוואן שהיה אלטרנטיבה לטרנספורטר מכיוון שהופעתו הייתה ל"מסחרית" מדי, וזה התבסס על המיניוואן של קרייזלר (2008-2013).

טרנספורטר T5 (דור 5, 2003-2015)
מנוע>דיזל, 2.0 ל', 4 ציל', טורי, קדמי/רוחבי הספק/סל"ד>84 כ"ס/3500 מומנט/סל"ד>22.3 קג"מ/1250 תמסורת>תיבה ידנית, 5 היל', הנעה קדמית בסיס גלגלים>300 ס"מ אxרxג>489x190x197 ס"מ תא מטען>351 ל' משקל 1850 ק"ג צמיגים 205/65-16 0 ל-100 קמ"ש>19.7 ש' מהירות מרבית>146 קמ"ש צריכת דלק > 13.3 ק"מ/ל'


1632077
צילום: יצרן

דור שישי – T6, 2015
הדור הנוכחי של טרנספורטר הוא במובנים רבים מעין שדרוג של קודמו; הממדים ללא שינוי, וכך גם מכלולי השלדה, ואפילו פריטים קטנים (כמו בלם החנייה הנמשך ביד). אבל כמובן יש חדשות וחידושים כנדרש מדגם שאמור להיות רלוונטי 12 שנים; שהרי בוודאי שמתם לב כי אורך חייו של "דור" של המסחרית הזאת (פרט לראשון), הוא כ-12 שנים, כפול מזה של מכונית נוסעים או רכב פנאי. ואם לא שמתם לב עד כה, זה הזמן. 

בכל אופן, העיצוב מראה דמיון מחשיד לדגמי ספארי/אסטרו האמריקאים, בזכות זוויות חדות יותר בחרטום המדגישות את מבנהו, והצביעה הדו-גונית שאפיינה אותו עם ההשקה. לדגם החדש מנוע דיזל בנפח מוכר של 2.0 ליטר, אבל לפי החברה מדובר במשהו ייעודי לעבודה בעומס רב ובסל"ד גבוה, מה שמצא ביטוי בתכנון מחדש של ראש המנוע. אותו מנוע, המסומן כ-'EA288 Nutz' (Nutz' הוא קיצור של Nutzfahrzeug, רכב מסחרי בגרמנית) מציע מנעד הספקים גדול: 84 כ"ס, 102 כ"ס, 150 כ"ס ו-204 כ"ס. מנוע זה מיועד לעבודה, ולשם כך תוכנן ראש המנוע מחדש. בהיצע גם בנזין מוגדש בנפח זהה המספק 150 או 204 כ"ס. 

1612583
צילום: פולקסווגן

במערכות כמובן דימום/התנעה תקנית, "בקרת שיוט דינמית" (DCC; ר"ת של Dynamic Cruise Control) עם מצבי 'נוחות', 'רגיל', 'ספורט', בולמי זעזועים נשלטים אלקטרונית, הנעה כפולה, ייצוב נגרר, בקרת שיוט אדפטיבית, עמעום אוטומטי, שליטה קולית על מערכות תקשורת ברכב, ופנייה לנוסעים מתאפשרת דרך הרמקולים של מערכת השמע, לצג המגע חיישני קרבה.

במתיחת הפנים צגים גדולים יותר, לוח מחוונים דיגיטלי לנהג. ובעיקר הגה חשמלי גם לגרסאות המסחריות לטובת קבלת מערכות בטיחות אקטיביות לתיקון סטייה מנתיב, מנועים מ-90 עד 199 כ"ס. וגם גרסה חשמלית עם 77.6 סוללות 77.6 קוט"ש והספק של 112 כ"ס לטווח של כ-400 ק"מ.

טריוויה. עד מתיחת הפנים נמכרו למעלה ממיליון יחידות; פולקסווגן הוציאה מהדורות מיוחדות לקאמפר קליפורניה, לרגל 30 שנים להיווסדו. 

טרנספורטר T6 (דור 6, 2015-)
מנוע>דיזל, 2.0 ל', 4 ציל', טורי, קדמי/רוחבי הספק/סל"ד>150 כ"ס/3250 מומנט/סל"ד>34.7 קג"מ/1500 תמסורת>תיבה דו-מצמדית, 7 היל', הנעה קדמית בסיס גלגלים>300 ס"מ אxרxג>490x190x197 ס"מ תא מטען>351 ל' משקל 2220 ק"ג צמיגים 215/65-16 0 ל-100 קמ"ש>12.2 ש' מהירות מרבית>178 קמ"ש צריכת דלק > 16.9 ק"מ/ל'


1632079
צילום: יצרן

אז, היום e-בולי – נוסטלגי, חשמלי
פולקסווגן הכריזה על מיזם המשותף לה ולשותף החשמלי של החטיבה המסחרית, eClassics. מיזם זה משלב את הדור הראשון של פולקסווגן טרנספורטר, כאן במהדורת סמבה, עם הנעה חשמלית, ושמו זהה למה שהיה כינוי הדגם לפני שיצא לראשונה, בולי, כאן עם התוספת המתבקשת, ליצירת e-Bulli. בעליו של רכב כזה יכול לסור לסדנא, לשפצו ברמה הנדרשת ולהחליף את יחידת ההנעה המאוד-מאוד מיושנת בכזו עכשוויות. נתוני ההספק והמומנט כפולים מאלה של הגרסה הבסיסית הראשונה – 83 כ"ס, 21.6 קג"מ – והמהירות המרבית היא 130 קמ"ש, 25 קמ"ש יותר מאשר בדגם המקורי. לבולי סוללות 45 קוט"ש, ניתן לטעון אותן תוך 40 דקות ל-80%, והטווח בין-טעינות גדול מ-200 ק"מ.

כך התחברו שבעים שנים.

1632074
צילום: יצרן
1632073
צילום: יצרן
1632069
צילום: יצרן
1632063
צילום: יצרן