המשפחתית מרצדס A קלאס, היא כרטיס הכניסה למותג היוקרה הזה, מה שעושה אותה חשובה עבורו הרבה יותר מעוד דגם. דגם מוצלח כזה אמור לשמר את הלקוח המרוצה גם לשנים שיבואו, כאשר יוכל לאפשר לעצמו את הדגמים ההם של מרצדס.
 
הדור השלישי של A הצליח בעולם, וגם בארץ היו נתוני המכירות טובים יחסית. הציפיות מהדור הרביעי (הוצג בתחילת 2018) גבוהות, לא רק בגלל החשיבות וההצלחה הקודמת, אלא גם בגלל שמרצדס השקיעה יותר בדגם החדש.
 
הפלטפורמה חדשה לגמרי, בסיס הגלגלים ארוך יותר (3 ס"מ) ורושם 273 ס"מ — הנתון הארוך בסגמנט. גם אורך המרכב גדל, ו־12 ס"מ נוספים הביאו אותו ל־442 ס"מ מרשימים. עוד בחידושים: מנוע טורבו־בנזין חדש בנפח 1.3 ליטר, שני צגי ענק בתוך הרכב, מערכות בטיחות וגם מערכת הפעלה קולית מלאה. בקיצור, מעניין. עכשיו רק נותר לראות איך הכל מתפקד.
 
צבע וכאילו
ה־A קלאס שאספתי הייתה בגרסת A200 ברמת גימור 'פרוגרסיב', שזה אומר מנוע 1.3 ליטר, טורבו, 163 כ"ס, רמת גימור גבוהה למדי (ואחת פחות מזו שהכי). כצפוי, צבע המכונית סולידי — אפור כהה, ולא איזה כחול נייבי או אדום אש, רחמנא ליצלן. אנשי מרצדס כבר אמרו לי שמכוניות שאינן שחור־אפור־לבן שוכבות בבונדד לא מעט זמן ולבסוף יוצאות למכירה במחירים מוזלים; נעים מאוד, קוראים לי אוהד ואני אוהב מכוניות בכל צבע לא־שגרתי, כולל ירוק.

1614484

 
בכל מקרה, העיצוב החיצוני מאופק משהו, ובהשוואה לדגם הקודם, המשטחים כמעט ללא זוויות, אך מרכיבי החזית אגרסיביים יותר. יחידות התאורה הקדמיות מזכירות את אלו שיש ב־CLS ומאחור פתחי המפלט סגורים. אלה פתחי דמה, וזה לא משהו חדש במרצדס.
 
יש הרבה, אין עוד יותר
סביבת הנהג חדשה לגמרי, מאופקת פחות וכולה מכריזה קדמה. בולטים בה שני צגי מידע גדולים הצמודים זה לזה; זה שמאחורי ההגה ("7) הוא למעשה לוח המחוונים, זה שבמרכז הקונסולה ("10.25) מהווה מקור מידע ובסיס לתפעול מערכות.
 
לוח המחוונים מציע מספר אפשרויות תצוגה, כולל כזו קלסית, אחת שעיקרה מד סיבובי מנוע, וגם נוספות עם אלמנטים נוספים בגדלים שונים. לטעמי, מד המהירות הקלאסי הוא העדיף, אלא שהוא עמוס מידע המוצג באופן קטן מדי. את מערכת המידע/בידור משרת הצג השני ומוצגים בו אפשרויות הצימוד לאפל ולאנדרואיד, מערכת השמע, הדיבורית, רדיו, אפליקציות, מחשב דרך כולל נתוני כ"ס ומומנט בכל רגע ועוד.

1614480

 
בדשבורד חמישה פתחי מיזוג עגולים וגדולים (שהגיעו מ־S קלאס), שלושה מהם במרכז, ואלה נראים פשוט נהדר. פס דמוי סיבי פחמן בצבע כסוף חוצה את הדשבורד ועומד חוצץ בין הצבע הכהה שבחלקו העליון של התא ובין הצבע הבהיר שבחלקו הנמוך. המשטח בין המושבים הוא בגימור שחור מבריק שמשתלב נהדר בעיצוב, אך יישארו עליו טביעות אצבע לאחר כל נגיעה.
 
מושב הנהג חשמלי, הגג פנורמי ולדגם החדש אפשרות תפעול קולי למספר מערכות. כיאה למכונית דיגיטלית, יש ב־A שקעי USB, אך אלה רק מסוג C החדש — אחלה, רק שעדיין אין לכולם סמארטפונים חדישים עם חיבור שכזה. אז מרצדס השאירה מתאם ברכב, לטיפוסים פחות מתקדמים. כמוני. בכל מקרה, יש רק מתאם אחד — למרות שברכב יש שני שקעים מלפנים ושני שקעים מאחור.
 
יש גם משטח כתיבה שלא מצאתי לנכון לבצע בו שימוש — מכיוון שאין ניווט; כן, אין. ואין גם בקרת מיזוג מפוצלת, או ידיות אחיזה עליונות, או כוונון גובה לחגורת הבטיחות, או תאורת אווירה, או כניסה ללא מפתח. מה יש? מושבים קינטיים, שזה אומר כיוון אוטומטי של המושב לפי תנועת הרכב.

1614478

 
מרשים לפנים, פחות מאחור
בפועל, מצאתי שתנוחת הנהיגה טובה, אך לא מושלמת, התרשמתי מהמרחב, והתפעלתי משדה הראייה הנהדר לכל כיוון. המושב מרופד ב"עור תעשייתי" שזה חומר פלסטי, הוא מעט נוקשה אך נוח לישיבה, עם תמיכת טובה לגב התחתון ומשענת ראש המתכווננת גם לפנים/אחור וגם מעלה/מטה. המיזוג נהדר, תאי האחסון גדולים ושמישים — כולל אחסון בקבוקי ליטר וחצי בדלתות; יש תא אחסון ענק (פתוח) בתחתית הדשבורד, ענק תחת הדשבורד, ותא ענק נוסף בין המושבים תחת למשענת היד. הכל עשוי מעולה ואפילו שני מחזיקי הכוסות נמצאים במיקום כמעט מושלם. פשוט נהדר.
 
הכניסה לאחור מעולה תודות לפתח גדול. אולם, לאחר שמתיישבים מגלים שהספסל נמוך וכתוצאה מכך הברכיים מכופפות יחסית ואין תמיכה לירכיים. בנוסף, גם המרווח של כפות הרגליים לא מרשים. במרצדס התגאו במרחב עצום כתוצאה מאותו בסיס גלגלים שהוא הארוך בקטגוריה, אך בפועל המצב פחות מרשים. למעשה, הספסל האחורי הוא מקום שלא נעים לשהות בו בנסיעות ממושכות, ואין לו אפילו משענת יד במרכז. אבל כל אלה אינם נחשבים ביחס לעובדה שאין מאחור פתחי מיזוג(!); מכונית של רבע מיליון שקלים ללא מיזוג מאחור? אפשר לוותר על המושבים הקינטיים בשביל זה.

1614482

 
תא המטען צמח ל־370 ליטר, שזה כ־30 ליטר יותר ממה שהיה לדור היוצא, יש בו נקודות עיגון וגם ווי תלייה, אבל אין גלגל חלופי.
 
קטן, אבל עם כזה
מניע, והצליל מעט מאכזב. מצד שני, לא באמת ציפיתי ממנוע ארבעה צילינדרים בנפח 1332 סמ"ק שיישמע מרשים. למרות הנפח בסמ"ק, במרצדס עיגלו, מדי, כלפי מעלה והוא מוגדר כ־1.4 ליטר, ולא 1.3; אגו? שיווק? בכל זאת, זו מרצדס של עכשיו, ולא יאריס דור קודם שהיו לה 1333 סמ"ק (והוגדרה "1.3 ליטר"). ההספק מרשים למדי, 163 כ"ס, והמומנט אפילו יותר, עם 25.5 קג"מ כבר ב־1620 סל"ד. גם הביצועים מכובדים: 8 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש ועד 225 קמ"ש. התיבה דו־מצמדית עם שבעה הילוכים וההנעה קדמית.
 
משלב ל־D, לוחץ על הדוושה — ומנוע פצפון או לא, הדבר הזה מזיז את המכונית הזאת פשוט בקלות. התאוצה לא פחות ממפתיעה, ובמקרה הזה היא לא רק "איזה כיף" אלא גם "זה לא הגיוני". מפתיע לא פחות הוא בידוד רעשי המנוע הלא מוצלח, שבכל תאוצה דואג שנזכור שיש מנוע בחזית, עם זאת, ולמרות שרחש רוח חודר אל תא הנוסעים במהירות בין־עירונית, המכונית שקטה יחסית והנהג והנוסעים יכולים לנהל דיון בשיחה חרישית.

1614493

 
תיבת ההילוכים, כיאה לדו־מצמדית, זריזה, אך גם כאן שילוב מראשון לשני נעשה לעיתים בחוסר החלטיות. בכל מקרה, ברוב המוחלט של הפעמים פעולת העברות ההילוכים בהחלט נעימות.
 
שיוט במאה קמ"ש בהילוך שביעי מעמיד את המחט הדיגיטלית על ציון 1800 סל"ד, וקל מאוד ומדי לשייט במהירויות שלילה; צריך ריסון עצמי. צריכת הדלק במבחן הייתה, ליטר לכל 13.7 קילומטרים, מעולה. לסיכום: יחידת כוח מרשימה מאוד.
 
יחסי סאדו־מאזו
הקילומטרים עוברים ואני מאתגר את מערכת ההפעלה הקולית. צריך לומר את צמד המילים 'היי מרצדס' עם כמה שפחות מבטא ישראלי ואז היא עונה ונענית לדרישות: פותחת את גג השמש וסוגרת אותו, מחליפה תחנות ברדיו לפי בקשה, ומשנה את הטמפרטורה של המזגן. רוצה תאורת קריאה? בקש והיא תדליק את התאורה הנהדרת הזאת, שלשם שינוי אינה מסנוורת. אני מתחיל להתאהב בה, מנסה לטשטש זאת, כדי שזוגתי לא תקנא ואז אמצא עצמי ישן בחדר המדרגות עד אחרית ימי. ואז אתגרתי אותה וביקשתי שתפתח את חלון הנהג. מי שנשביתי בקסמיה ענתה בהחלטיות משהו לא מובן בשפה נוצרית כלשהי, וחום אימים נפלט מפתחי המיזוג. ביקשנו, התחננו, והיא לא נענתה לבקשותינו החוזרות ונשנות, הלחוצות, להוריד את הטמפרטורה. בסוף מלמלנו את מה שאמרה בשילוב Cancel והמצב חזר לקדמותו. אני עדיין מאוהב בה, אבל לא אבקש ממנה לפתוח את חלון הנהג.

1614488

 
רמת החיים
נוחות הנסיעה בהחלט טובה; ה־A אינה רכה מדי וגם לא קשיחה מדי. בעיר היא מגהצת די טוב את פגעי האספלט, בין היתר תודות לכתף הגיונית של צמיגי הרכב (205/55-17). ואם לא מדובר בתיקון בולט וחד או לחילופין בשבר כביש עמוק, לא תשמעו חבטה — וגם אז, מדובר יותר ברעש קל מאשר חבטה מורגשת. בגרסה זו המתלה האחורי פשוט יותר (קורת מתח) מאשר ב־A250 (רב־חיבורי), ועדיין התוצאה טובה בהחלט. בכביש בין־עירוני, כושר ספיגת השיבושים הקטנים אינו מושלם — אבל התוצאה הסופית עדיין טובה מאוד. ועדיין התוצאה הסופית טוב מאוד. 
 
וההתנהגות? היא פשוט מעולה. קל להתרשם ממנה אפילו יותר כאשר מעבירים למצב 'דינמי'; אמנם, ההשפעה היא על המנוע וההילוכים בלבד, אבל הסידור הזה קורא לדרבן את המכונית לעיקול הקרוב. ואכן, האחיזה מעולה גם עם הצמיגים האלו, שהם לא בדיוק רחבים. זוויות הגלגול הגיוניות, ובכלל הידוק העיקול נעשה באופן לינארי. ההיגוי קל על גבול הקל מדי, אבל בהחלט בגבול הסביר והוא חד יחסית. הבלמים נהדרים, ובמתאר שכזה המינון מצוין ואין צורך בנשיכה ראשונית טובה יותר.
 
1614487


מצד אחד, מצד שני וביחס לתמורה
מרצדס A קלאס היא מכונית נהדרת. היא נאה מאוד מבלי להיות מנקרת עיניים, הראות החוצה מעולה וסביבת הנהג נעימה, נאה ומתקדמת. הביצועים מעולים והיא גם חסכונית מאוד. השילוב בין נוחות נסיעה לאחיזה ולהתנהגות בהחלט מעורר השראה. לאחר שמתרגלים למערכת ההפעלה הקולית, גם לא צריך להוריד את העיניים מהכביש.
 
אבל A קלאס היא מכונית נהדרת — כל עוד אתה יושב מלפנים. מאחור, לעומת זאת, ייסבלו הנוסעים מספסל אחורי נחות וממרחב מוגבל — וכמובן מהיעדר שלוחת מיזוג. שהספסל האחורי נחות, המרווחים בפועל אינם אידיאליים, ובולט היעדרו של פתח המיזוג לאחור. ובכלל, בהינתן המחיר, האבזור לא מאוד עשיר (אין בקרת אקלים מפוצלת, למשל, או כניסה ללא מפתח, ולא מעט מערכות עזר ובטיחות; ראו תיבה.
 
הגרסה החלשה ביותר של A קלאס היא כרטיס הכניסה הזול ביותר למרצדס; מחירה של זו עם 136 כ"ס הוא 230,000 שקלים, ואילו מחיר הגרסה אותה בחנו, עם 163 כ"ס, מגיע ל־270,000 שקלים. ומחירים אלה, איך נאמר בעדינות, גבוהים ביחס לתמורה.  

1614495

_________________________________
 
בטיחות
מפרט הבטיחות ב־A קלאס דל למדי: 7 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית (כולל זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים), התרעה על אי־שמירת מרחק והתרעת סטייה מנתיב ותיקון (כולל תמרון חירום); המפרט הזה מספיק לציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק החדשים, אבל מאכזב ביחס למחיר ולמעמד. פריטים כמו בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים, בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לאחור או אפילו התרעה על תנועה חוצה - כולם קיימים כיום במכוניות סופרמיני עממיות, אבל לא זמינים ב־A קלאס בישראל בכלל, אפילו לא בתוספת תשלום.
 
חמור מכך, ברמת הגימור הבסיסית ('סטייל') אין בכלל התרעת סטייה מנתיב ותיקון, כך שלא רק שיש צורך במערכת התרעה בהתקנה מקומית - אלא שגם דירוג הבטיחות של יורו NCAP כלל אינו בתוקף.
 
עוד יצוין כי למערכת תיקון הסטייה מנתיב אופי פעולה אגרסיבי (בלימה חזקה מדי) וכי ניתן להרכיב מושב בטיחות ללא נטרול פיזי של כרית האוויר מלפנים - דבר שמתאפשר באמצעות חיישן משקל המותקן במושב הנוסע.

1614473