"נראה יפה הזנב שלו", אמר דוקטור אבוחצירא הלא-לגמרי מעודכן ברכבי פנאי (או במציאות), בעודו בולס שווארמת מדרכה, "חבל רק שהם גנבו אותו מטויוטה C-HR".

ככה זה, חשבתי לעצמי, לציבור יש זיכרון קצר והוא לא שומר אמונים לחלוצים. כי למעשה, ללא ניסאן ג'וק המקורי, שהחייה והפריח את שממת סגמנט רכבי הפנאי הקטנים, קרוב לוודאי שטויוטה C-HR - הרכב שהוגדר על ידינו כ"היורש האמיתי לניסאן ג'וק הפופולארי" - כלל לא היה נולד. 

זו הייתה אחת הבעיות של ניסאן ג'וק המקורי - ההצלחה האדירה שלו; כי ברגע שניסאן פתחה את הסכר, כ-20 דגמים חדשים שטפו את הקטגוריה הצחיחה בעקבותיה, ובזמן שהיא הייתה עסוקה בצרות ארגוניות היא נרדמה בשמירה על הג'וק שהטיל ביצי זהב.

הדור השני של רכב הפנאי המצליח הוצג רק ב-2019, תשע שנים ארוכות אחרי הראשון, והגרסה ההיברידית החשובה התעכבה בעוד שלוש שנים - בין היתר בשל המגפה ומשבר השבבים. כעת נוחת הג'וק ההיברידי בארץ, במחיר יחסית-גבוה ובשוק רוויי מתחרים. האם יש לו סיכוי להניע מחדש את התנופה שאבדה או שמדובר במקרה קלאסי של "מעט מדי, מאוחר מדי"?

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

בן כלאיים
יחידת ההנעה של הג'וק ההיברידי זהה לזו המוכרת מרנו ארקנה, ומדובר במערך לא שגרתי: אומנם גם כאן יש שילוב בין מנוע בנזין (1.6 ל', 94 כ"ס, 15.1 קג"מ) לחשמלי (49 כ"ס, 20.9 קג"מ); אולם המנוע החשמלי הוא זה שמניע את הרכב, ומנוע הבנזין טוען את הסוללה ומתפקד כמאריך־טווח עד 55 קמ"ש. מעל מהירות זו (או בעומס), מנוע הבנזין הוא המנוע העיקרי אשר מקבל סיוע מהמנוע החשמלי.

מסובך? חכו, עוד לא סיימנו, כי אל מערך המנועים הזה משודכת תיבת הילוכים שגרתית עוד פחות: סט של שני הילוכים משמש את המערך החשמלי, וסט נוסף של ארבעה הילוכים משרת את מנוע הבנזין - ואליהם מצטרף מנוע עזר חשמלי משני בהספק של 20 כ"ס המשמש לתחילת התנועה ולהעברת הילוכים, וכך נחסך הצורך במצמד ואין צורך בסנכרון.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: Nissan

איך זה עובד בפועל? טוב מגרסת הבנזין, שסובלת מתיבה כפולת מצמד קופצנית והססנית במהירויות נמוכות. המערך ההיברידי חלק ושקוף יותר בעיר, והמומנט החשמלי המיידי מספק יותר מחץ בהאצה, אך גם הוא לא חף מבעיות; כשמנוע הבנזין מתעורר, בעיקר כשהוא קר, הוא רועש וצלילו צורם. תיבת ההילוכים המורכבת מעניקה (במפתיע) תחושה של תיבה רציפה, אך פה ושם ישנם רעשים, צרצורים ולעיתים אף חבטות קלות מכיוונה.

בניסאן טוענים שלמערך הייחודי הזה יש יתרון משמעתי בעיר, שם ג'וק ההיברידי יציג חיסכון של כ-40% בצריכת הדלק ביחס לגרסת הבנזין ויאפשר נסיעה חשמלית בכ-80% מהזמן, חרף סוללה צנועה של 1.2 קוט"ש בלבד. התחושה היא שזה אכן המצב, ושבתנאים אורבניים הג'וק מבלה יותר זמן מהיברידיות אחרות בהנעה חשמלית.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

נתון צריכת הדלק המשולבת במעבדה עומד על 19.1 ק"מ לליטר וזה אינו מרשים במיוחד, אך אנחנו מדדנו כ-18.5 ק"מ לליטר בנהיגה עירונית בלבד - וזה כבר יותר מכובד.

בין ערים
חיצונית, הג'וק ההיברידי, שבחזיתו הלוגו החדש של ניסאן, זוכה לשורת שינויים גדולה מהמקובל. מלבד תוספת תגי "הייבריד" שונים, הסבכה, הפגוש הקדמי והכנף מאחור חדשים, ולטענת ניסאן שינויים אלה משפרים את היעילות האווירודינמית.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

העיצוב נראה רענן ומושך גם שלוש שנים לאחר שהוצג, והחישוקים החדשים של הגרסה ההיברידית (19 אינץ' ברמת הגימור הגבוהה שנבחנה) בהחלט מוסיפים להופעה.

הבעיה עם חישוקים גדולים היא שהם פוגעים בנוחות הנסיעה, וכשמוסיפים לזה כיול מתלים קשיח מזה של גרסת הבנזין (בשל משקל כללי שתפח ב-114 ק"ג) מקבלים רכב שמתקשה לסנן שיבושים גדולים כקטנים.

גם איכות הנסיעה לא מבריקה, ורעשי רוח בולטים מאוד כבר במהירות שיוט נמוכה (80-90 קמ"ש).
תא הנוסעים דומה כמובן לזה המוכר מגרסת הבנזין, במספר הבדלים; לוח המחוונים עודכן וכולל  תצוגות חדשות למערך ההיברידי (מצב טעינה, סגנון נהיגה וכו') ונוספו פקדים לשליטה על מצב הבלימה הרגנרטיבית ומעבר למצב נסיעה חשמלי - אשר לשניהם מיקום מוזר ולא נוח לתפעול.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

לטענת ניסאן, כפתור ה-e-Pedal יציע בלימה ברמה גבוהה המאפשרת 'נהיגה בדוושה אחת' במרבית המצבים. בפועל, הבלימה בהחלט חזקה מהמקובל בהיברידיות, אך לא ברמה הדומה לכלים חשמליים או כזו המאפשרת נהיגה ללא שימוש בבלמים. הבלמים עצמם, אגב, ליניארים וטבעיים מהמקובל בכלים היברידיים.

בין הרים
במפרט הבטיחות של ניסאן ג'וק ההיברידי בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים ועמעום אורות אוטומטי. יש גם חיישני חנייה קדמיים שאינם מוצעים בגרסת הבנזין, אולם אלו "לחוצים" יתר על המידה וצפצופי אזהרה נשמעו גם כשלא ממש היה צורך. גם מערכת תיקון הסטייה פועלת באופן מציק - היא מעבירה רטט בגלגל ההגה וצליל רטט ברמקולים, אך אינה מסיטה את ההגה למרכז הנתיב. וזה כל כך מנג'ס ולא יעיל, שהעדפתי פשוט לכבות אותה.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

תא הנוסעים לא הכי עדכני, אבל אינטואיטיבי ואיכותי למדי, המרווח מכובד ביחס לקטגוריה ותנוחת הנהיגה גבוהה וטובה. חברי מערכת אחרים התלוננו על היעדר בקרת שיוט אקטיבית, ניטור שטחים מתים ופתחי מיזוג מאחור - כמו גם על לוח מחוונים אנלוגי ועל מסך מולטימדיה קטן. לי נראה שהם מצפים לקצת יותר מדי אבזור ואיכות מרכב פנאי קטן ועממי, ושקצת איבדנו פרופורציה בנושא.

מערך הסוללות גוזל מעט מקום מתא המטען שנפחו בגרסה זו עומד על 354 ליטרים, 68 ליטרים פחות מאשר בגרסת הבנזין. השוני העיקרי הוא ברצפה שהוגבהה עד לקו המפתן, ואם אתם מתכוונים להכניס לשם עגלת ילדים, שווה לבדוק אם היא נכנסת לפני שמזמינים.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

בין סלעים
הנתונים הרשמיים מדברים על האצה של 10.1 שניות ל־100 קמ"ש ומהירות מרבית של 166 קמ"ש - זריז במקצת מגרסת הבנזין ומהמתחרות הישירות.

בנהיגה בינעירונית מציג הג'וק ביצועים נאים וכושר עקיפה מספק ברוב התנאים, אך בעליות ארוכות הסוללה מתרוקנת, ואתם נשארים עם מנוע בנזין וביצועים עצלים. גם התיבה ממשיכה בהתנהגות לא לגמרי אחידה, ופה ושם מורידה הילוך בבוטות בלתי צפויה. 

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

היכולת הדינאמית מזכירה שזהו כלי שמכוון לאירופה, ושם, כשיוצאים מהערים הצפופות מגיעים לכבישי ההרים המפותלים ונוהגים בקצב נמרץ. הג'וק מאמץ את זריקת המרץ הזו בשמחה, מציע שליטה מצוינת במרכב, המון אחיזה ונכונות גבוהה לשנות כיוון. להגה משקל מצוין, הוא מהיר ומדויק, ורק בעומס ממש-ממש גבוה מאבד חדות ותחושה במרכז - כמו רוב ההגאים החשמליים.

מעט נהגים בישראל יקחו את הג'וק למקומות האלה, אבל אלו שכן יגלו בו אפילו קורטוב של הנאה מנהיגה. יותר נהגים ירדו איתו מהכביש לשבילים, ושם יקבלו תחושה יחסית-חסונה, אך יסבלו מנוקשות המתלים ומקופצנות הנסיעה.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

בסיום המבחן נרשמה צריכה ממוצעת של 16 ק"מ לליטר, שזה טוב בהרבה מגרסת הבנזין (שרשמה 11 ק"מ לליטר במבחן שלנו), אך פחות חסכוני ממתחרות היברידיות דוגמת יונדאי קונה וטויוטה יאריס קרוס (שהתקרבו ל-20 ק"מ לליטר כשנבחנו).

שעת נעילה
מחירו של הג'וק ההיברידי מתחיל ב-148 אלף שקלים, והוא גבוה בכ-17 אלף שקלים ממחיר גרסת הבנזין המקבילה. בהתחשב במחיר הדלק הנוכחי ובנסועה הממוצעת בישראל, תצטרכו יותר מחמש שנים כדי לסגור את פער המחיר הזה בדלק שתחסכו - וזו בעיית תמורה ממנה סובלות היברידיות רבות.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

למרות זאת, היינו ממליצים על הגרסה ההיברידית של הג'וק על פני ורסיית הבנזין - במיוחד למרבים בנסיעות עירוניות - בעיקר בזכות יחידת הכוח החלקה והנעימה יותר.

כשלעצמו, הג'וק ההיברידי סובל ממספר מגרעות (שהבולטת בהן היא הנסיעה הנוקשה), אך מעניק חבילה מאוזנת ושימושית למשפחה קטנה. אך יותר מכך, כמו קודמו החלוצי הוא מציע גם קצת אופי - שזה משהו שבהחלט חסר ברוב המתחרים שהוא ייצר.

ניסאן ג'וק - מבחן דרכים (1.6 ל', היברידי)
צילום: ניצן רז

*תודה לגיל הכט על הסיוע בצילומים