כמו חדש? זה מה שקורה לרכב חשמלי שממתין חודשים במגרש

מלאי הרכבים החשמליים בישראל גדל, וחלק מהדגמים ממתינים זמן ממושך למסירה. אבל מה קורה בפועל לרכב חשמלי שננעץ באותה נקודה תחת האקלים המקומי?

ירידה בביקוש, שינויי מיסוי וגלי יבוא מוקדמים הובילו לכך שבישראל מסתובבים כיום אלפי רכבים חשמליים חדשים שממתינים למסירה שבועות וחודשים. חלקם מוצעים בהנחות, אחרים מוגדרים “אפס ק״מ” ומתגלגלים לפה ולשם, אך מאחורי האותיות וכל המסרים הכפולים חסרה לנו תשובה יותר נחרצת - מה קורה לרכב חשמלי שלא נמכר מיד, שרוע במגרשי היבואנים והסוחרים? 

הנושא המרכזי נוגע להזדקנות של סוללות ליתיום יון, תהליך מתועד היטב במחקרים, שמתרחש גם ללא שימוש. מחקרים של אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת מישיגן ומעבדות מחקר נוספות מצביעים על כך שסוללה מאבדת קיבולת לאורך זמן כתוצאה מתהליכים כימיים פנימיים, גם כשהרכב עומד במקומו.

כמה זמן

ימי שהייה לרכב חשמלי במלאי בשנת 2025 הם כ-111 בממוצע, ואלה מבוססים ברובם על דוחות של גופי מחקר תעשייתיים בינלאומיים, ובראשם Cox Automotive, העוקבים אחר זמני מלאי בסוכנויות רכב בשווקים מערביים. לפי אותם דוחות, רכבים חשמליים ממתינים למכירה פרק זמן ארוך ב-25 עד 35 ימים בממוצע לעומת רכבי בנזין והיברידיים - פער שנשמר לאורך 2024–2025 ומשקף האטה בביקוש לצד היקפי יבוא גבוהים.

בישראל, חובבת העמימות, שלא לומר הטעייה מכוונת, לא מתפרסם נתון רשמי מקביל כמובן, אך תנאי השוק המקומיים ב-2025 מתכתבים עם ההנחה שמדובר בטווח רלוונטי גם כאן. הירידה בקצב מסירות רכבים חשמליים, הצמיחה בהיקפי רישום של רכבים כ”יד ראשונה אפס ק״מ” והתרחבות "מבצעי ניקוי מלאי - ואתם מרווחים", מצביעים על כך שחלק מהרכבים החשמליים החדשים ממתינים למסירה שבועות ואף חודשים. אי לכך, נתון 111 הימים משמש כנקודת ייחוס תעשייתית סבירה להבנת סדרי הגודל שבהם פועל גם השוק המקומי.

IMG_172450.jpg

צילום: אליעוז כהן

מה עושים היצרנים והמגרשים

העובדה שיצרני רכב מפרסמים נהלי אחסון ייעודיים לרכבים חשמליים מעידה שעמידה ממושכת אינה מצב ניטרלי, כלומר שהרכב חשוף לגורמים מזיקים. מסמכי שירות של יצרנים, שנחשפו בדוחות של SAE International - ארגון תקינה והנדסה בינלאומי - ושל גופי תקינה נוספים, כוללים הנחיות מסודרות לגבי טווח טעינה מומלץ, בדיקות תקופתיות ואף הפעלה יזומה של הרכב.

כאשר הנהלים הללו לא מיושמים, הבעיה הנפוצה אינה הסוללה הראשית אלא מצבר ה-12 וולט. לפי ניתוחים של ארגוני סיוע ונתוני שירות, זהו רכיב רגיש לעמידה ממושכת, והוא מקור שכיח לתקלות במסירה, התרעות שווא ותקלות אלקטרוניות. בשנים האחרונות אף נרשמו קריאות שירות במספר שווקים, שעסקו במצברי 12 וולט ברכבים חשמליים שלא זזו ממקומם.

עוד מענף הרכב

רואים פחות רכבים חדשים? הנתונים שמסבירים למה

מה עוד קורה לו במגרש, וגם צפירת הרגעה

מעבר למערכת ההנעה, עמידה ממושכת משפיעה גם על רכיבים מוכרים מעולם הרכב המסורתי. בדיקות של ארגוני צרכנות באירופה מצביעות על הופעת נקודות עמידה בצמיגים שנוצרות בשל עומס מתמשך שגורם לעיוות בסוליה, חלודה שטחית על דיסקים של בלמים ועדכוני תוכנה שלא בוצעו בזמן. אלו תופעות שאינן ייחודיות לרכב חשמלי, אך הן הופכות לרלוונטיות יותר כאשר הפער בין תאריך הייצור לבין המסירה גדל. 

נתונים ארוכי טווח שנאספו על ידי Geotab, חברת ניהול נתונים של ציי רכב בקנדה, מציגים תמונה מאוזנת באופן יחסי אבל עם מספר סימני אזהרה: סוללות ברכבים חשמליים מתגלות כעמידות יותר מהצפוי, עם קצב שחיקה ממוצע נמוך יחסית גם לאורך שנים. המשמעות היא שרכב חשמלי לא “נהרס על המדף”, כל עוד תנאי האחסון סבירים.

בה בעת, כשרכב חשמלי עומד חודשים במגרש, הוא אינו “קופא בזמן” מבחינה טכנולוגית. ניתוחי נתוני שימוש רחבי היקף, כולל בדיקה של יותר מ-22 אלף רכבים חשמליים, מראים שקיבולת הסוללה נשחקת בהדרגה גם ללא נסיעה, בקצב ממוצע של כ־2.3% בשנה. במקביל, מחקרים על תאי ליתיום יון מצביעים על כך שמערכות ניהול הסוללה ממשיכות לפעול גם בעמידה, ולעיתים צורכות אנרגיה בסיסית ברקע.

מעגלים

הדיון הזה אינו נשאר ברמת הדוחות. לפי מעקב שביצענו בקבוצות ובפורומים של בעלי ורוכשי רכבים חשמליים בישראל, עולה בשנה האחרונה שאלה שנטחנת עד דק: "כמה זמן הרכב עמד לפני שנמסר?" קונים מדווחים על רכבים חדשים שנרשמו כ”אפס ק״מ” אך הגיעו אליהם חודשים לאחר מועד הייצור, ושואלים האם לעמידה הזו יש השלכות מרחיקות לכת.

התשובות שעולות בשיח המקצועי והצרכני מתיישרות ברובן עם המחקרים. עצם העמידה אינה בעיה, כל עוד הרכב טופל בתנאים סבירים. ההמלצה החוזרת היא לא להיבהל מהזמן שעבר, אלא לברר פרטים עובדתיים - מועד ייצור, מצב מצבר ה-12 וולט, עדכוני תוכנה שבוצעו (חשוב בעיקר לאבטחה ומערכות בטיחות) ומצב הצמיגים והבלמים. במילים אחרות, מעגל הדיונים ברשתות לא מייצר סוגיה לא ידועה, אבל הוא משקף את העירנות של הצרכנים: קונים כבר לא מסתפקים בהגדרה “חדש”, אלא מבקשים להבין מה "עבר עליו", בצורה הרבה יותר מפוקחת. 

IMG_200471.jpg

צילום: קינן כהן

איך להמנע מנפילות

התיאורים שלהם, יחד עם כלל המידע של הארגונים ומכוני המחקר, מצביעים על כך שעמידה ממושכת של רכב חשמלי אינה סיבה לפסול רכישה, אך היא מחייבת בדיקות אחרות מאלו שמקובל לבצע ברכב עם מנוע בעירה. גופי תקינה ומהנדסי סוללות ממליצים בראש ובראשונה לבדוק את פער הזמן בין מועד הייצור למועד המסירה, ולא להסתפק בהגדרת “אפס ק״מ” או תיאורים דמיוניים של סוכני המכירות.

בנוסף, לפי הנחיות תעשייתיות וניתוחי נתוני ציים, חשוב - כפי שציינו, לוודא את מצב מצבר ה-12 וולט - רכיב קטן אך קריטי, שנמצא כנקודת תורפה נפוצה ברכבים חשמליים שעמדו זמן רב. מצבר חלש אינו מעיד על בעיית סוללה, אך הוא עלול לגרום לתקלות יומיות.

מבחינת הסוללה הראשית, ההמלצה המקצועית היא לוודא שהרכב לא נשמר לאורך זמן במצב טעינה מקסימלי ומתוחזק על טעינה שבין 40 ל-60%. גם אם אין מדידה רשמית של “בריאות סוללה”, ניתן לבקש הצהרה על טווח טעינה שבו הוחזק הרכב או בדיקה ממוחשבת במוסך היבואן.


Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.