בבית מלון או בבית חולים? ההחלטה בכביש היא שלכם

אבל לא צריך להרחיק לסיטואציה הזו כדי להבין שנסיעה בטיול קיץ משפחתי, היא קוקטייל נפיץ מאוד. אנחנו כאן כדי לתת כמה טיפים שיצמצמו את פקטור המזל באירוע ויגדילו את זה של האחריות האישית למניעה של התאונה הבאה. 

לפני שיוצאים

הכירו את המסלול: להזין יעד בוויז ויאללה לצאת זה רעיון רע מאוד. עברו על הנתיב, נסו לחשוב על מקומות אפשריים לעצירות או זהו למשל נקודות בהם צפויים פקקי תנועה ותכננו עצירה קצרה לחילוץ עצמות, פיפי, ושאר סידורים לפני הכניסה אליהם.

מצב הצמיגים: לכם חם? הצחקתם את האיש של מישלן... הצמיגים גם סובלים מהאספלט, החום מהחיכוך, המשקל וכוחות הצד. בדקו את התקינות שלהם. אם ביום יום אתם מחפפים בבדיקת לחצי אוויר, לפני נסיעה עמוסה – לא בא בחשבון. ערב לפני, כשהצמיג קר בדקו לחץ אוויר ומלאו לחץ אוויר לפי הוראות היצרן לרכב עמוס. מלאו אוויר גם בצמיג החלופי (כאשר עושים את זה בערב לפני, לא צריך להוציא את כל מה שיש בתא המטען כדי להגיע אליו). 

ניהול העמסה: ציוד כבד לעולם יימצא נמוך ככל האפשר וצמוד למושבים. חפצים כבדים יש לקבע או להדק למקום באמצעות גומיות או רשת. חטפתם פעם צידנית בראש שהעליתם אותה לבוידעם? עכשיו דמיינו אותה פוגעת בו או בילד במהירות של 90 קמ"ש. אם עושים שימוש בתיק גג (צ'ימיגג למינהו), הקפידו לשים בו רק ציוד קל יחסית כמו בגדים ולעולם אל תחרגו ממשקל ההעמסה המותר. הדקו היטב את הרצועות וטיפ לאלופים: נסו לעצור אחרי כמה דקות נסיעה כדי לבדוק שהכל באמת יושב טוב. 

תיבת נח: חמש שניות של בדיקה שלכולם נוח, במושב הבטיחות, בבוסטר, במושב. לכולם יש מים, חטיף, המזגן מגיע אליהם והם יושבים כמו שצריך, יחסכו דקות יקרות של תסכול והתעסקות בהמשך. 

בדרכים

אתם לא לבד: אתם אולי בטיול ושום דבר לא בוער, אבל שאר הנהגים סביבכם רוצים להגיע לעבודה או הביתה בזמן. התאימו את המהירות שלכם לזו של הכביש ככל האפשר והתחשבו בנהגים האחרים. לעולם, לעולם אל תחתכו פס לבן והקפידו לשמור על ימין הנתיב כדי להימנע מלפגוש את המטומטם שלא מקפיד. 

כביש אחר, נהיגה אחרת: הכבישים בהם אתם נוהגים הם לא הדרך הרגילה שלכם, הם עשויים להיות מפותלים, עם עליות, ירידות ואחיזה שונה. קחו בחשבון שזה דורש משאבי ריכוז ותשומת לב יותר מאשר הנהיגה היום יומית שלכם. 

עמוסים בבעיות: אם ביום יום אתם רגילים לנסוע לבד, או לכל היותר בהרכב משפחתי אחת לכמה זמן, הפעם נוספו גם כמה עשרות אם לא מאות קילוגרמים של ציוד. הרכב לא יאיץ, יבלום, יפנה או יגיב באותה צורה. מה זה אומר? ותרו על העקיפות, שמרו יותר מרחק מהרגיל, התחילו לבלום מוקדם מאוד והשתמשו בהילוכים בירידות ארוכות, הגיעו לפניות במהירות המתאימה והימנעו מפעולות היגוי חדות. 

השול הוא השאול: גם ילד צורח את נשמתו, גם קיא על המושב, ואפילו פיפי הם לא סיבה לעצור בשול הדרך במקום שלא מאפשר יציאה בטוחה מהרכב. מישהו ימות פה, אין דרך אחרת לומר את זה – מכיוון שאנשים נהרגים כך. אגב, אותו הדין ברכב מתחמם, פנצ'ר או כל תקלה שמאפשרת המשך תנועה, אפילו איטית למקום מבטחים. נאלצתם לעצור – כולם יוצאים מהרכב, עוברים את המעקה ואתם מתקשרים למשטרה. 

עייפים מתים: בין אם ישנתם בבית מלון 5 כוכבים, בשק שינה עם מיליון כוכבים, ערסל או אוהל – אתם ישנים פחות טוב מאשר בבית. לא בהכרח תרגישו את זה מיד, אבל זה משפיע על הנהיגה שלכם. אל תחכו לסימני העייפות, הם מגיעים כאשר אתם כבר במצב קריטי. תכננו עצירות מראש, ואם כן מרגישים עייפות – עוצרים. 

גם לא לשנייה: אנחנו לא מאמינים שצריך לכתוב את זה – אבל לא, הילד לא נשאר ברכב סגור לבד גם לא לדקה וחצי. בכלל לא. כן, אפילו אם הוא נרדם סוף סוף וישן כל כך טוב. 

בלי רגליים: רעה חולה שאנחנו ממשיכים להיתקל בה היא התופעה של רגליים על הדשבורד. נגיד את זה כך – אם אין לכם כוונה לעשות שימוש באגן הירכיים שלכם לישיבה, הליכה, לידה, צרכים או סתם לעמידה – סבבה, לכו על זה. במקרה שאתם רוצים לשמור עליו – אל תעזו לשים שם את הרגליים. במקרה הטוב הן יתרסקו לחתיכות על השמשה במקרה הרע, כרית האוויר שנפתחת בעוצמה ומהירות של 350 קמ"ש תקפל אתכם בצורה שתגרום לבובות ברבי לקנא ואז תרסקו אותן.