רכב היברידי: עושים סדר בבלגן (א')

למעלה ממחצית המכוניות החדשות בישראל שנמכרו בישראל השנה הן בהנעה היברידית, אלא שהמושג הזה כולל מספר סוגים. והפעם: ההיברידי הרגיל (וגם זה המתון). כתבה ראשונה משתיים

עקבו אחרינו בגוגל

יחידת הנעה היברידית הייתה לעניין גדול מאוד בשוק הרכב העברי בשנים האחרונות, למרות שבמהדורתה הנוכחית היא עמנו 30 שנים, ומקורה לפני 126 שנים.

יחידת הנעה כזאת מבוססת על שילוב של מנוע בעירה פנימית ומנוע חשמלי, אבל זו מוצעת במספר גרסאות השונות בפועל זו מזו, משפיעות על הרכב עצמו, הביצועים בכלל וצריכת הדלק בפרט. גם מערכת היחסים בין שני סוגי המנועים אינה מסוג אחד, ויש מספר כאלה.

ראשית, המושג. המילה 'היברידי' מקורה בלטינית, השימוש מ-1600 לערך, התייחסה לראשונה להכלאת צמחים, גם בעלי חיים. בהמשך, מושג זה כולל שני מרכיבים שונים המבצעים אותה פעולה לאותה מטרה, למרות שאחד מהם מספיק; כך למשל מגבר הספק באודיו שיש בו גם מנורות וגם טרנזיסטורים. 

המילה בעברית להיברידי היא 'כִּלְאַיִם', ומקורה קדום בהרבה. האיסור על הכלאה בחי ובצומח מופיע כבר בספר ויקרא (י"ט, ט') כולל מושג זה. בכל הקשור לרכב, כולנו יודעים, המושג הזה לא התקבל. 

רגע היסטורי

ב-1900 יוצר הרכב ההיברידי הראשון. היה זה לוהנר-פורשה (Lohner-Porsche) – רכב פתוח שהיו לו 4 מנועים חשמליים להנעת הגלגלים, מנוע בנזין שהפעיל גנרטור שסיפק להם אנרגיה. סידור זה עם מנועי דיזל כבירים ומנועים חשמליים בהתאם קיים גם בקטרים, גם ברכינות ענק. 

הדגם של לוהנר-פורשה – פרדיננד, מי שעמד מאחורי החיפושית והמפעל הנושא את שמו – יוצר עד 1905, ואז פסק; הבעיות המוכרות היו כבר אז – כמעט כולן בגלל הסוללה – הרכב היה מורכב ויקר, ומנועי בעירה פנימית מבוססי בנזין היו להדבר בתעשייה; במהלך העשור הראשון של המאה שאיבת נפט הייתה ליעילה מאוד.

העניין במקור הנעה שונה, אפילו מקור אנרגיה אחר (כמו דלק מבוסס צמחים), התפוגג, ועולם הרכב התכנס למנועי הבעירה הפנימית המוכרים. 

במהלך שנות השבעים התברר לעולם כי גזי הפליטה של הרכב אחראים לפגיעה בבריאות האדם, משפיעים על היווצרות גזי חממה ומכאן על שכבת האוזון בפרט, האקלים בכלל. 

התגובה הראשונה הייתה יצירת תקנים להפחתת פליטת הגזים הרעילים האלה, ובתחום זה נרשמו שינויים משמעותיים החל משנות התשעים. אבל טיפול רק באופן הפעולה של מנוע הבעירה הפנימית לא היה יעיל, וקרא לצעדים נוספים; הוא פשוט לא יכול לשרוף את כל התערובות. הנעה חשמלית אז לא עמדה על סדר היום בגלל טכנולוגיית סוללות לא מספקת, אבל עזרה חשמלית תתקבל ברצון. 

ב-1992 פרסמה טויוטה את אמנת כדור הארץ, וב-1997 הסמיכה דגם לאידיאולוגיה עם הצגת פריוס. הדגם ההיברידי הראשון בייצור סדיר התבסס על מנוע בנזין ומנוע חשמלי נטל חלק מהעומס המוטל עליו בעת הצורך, והחל בדור השני (2003) אפשר תנועה בחשמל בלבד למרחק זעיר (1.5-3 ק"מ). 

ב-1999 הצטרפה הונדה למהלך והציגה את אינסייט שעוצב באופן ייחודי ולא זכה להצלחה לה זכה פריוס. מנגד, במהלך העשור הראשון של המאה הזאת ציידה טויוטה עוד ועוד דגמים עם המערכת ההיברידית, גם את אלה של לקסוס, והשלימה את המהלך הזה בעשור שלאחר מכן.  

צילום: תומר פדר

עניין מקומי

גם בישראל. הרכב ההיברידי הראשון היה אותו טויוטה פריוס שהגיע לכאן ב-2004, ולאחריו ב-2006 הגיעה הונדה סיוויק ההיברידית. דגמים אלה יצרו עניין בגלל החיסכון בדלק והזיהום המופחת, אך לא הצליחו מבחינת מכירות, בין היתר בגלל מחיר גבוה וביצועים לא משכנעים. עם השנים הורחב ההיצע ההיברידי בישראל.

נקודת מפנה ראשונה התרחשה במעבר מ-2016 ל-2017, אז נתח השוק של כלי רכב היברידיים כמעט והוכפל, מ-5.5% בשנת 2016 ל-10%. הסיבה הייתה השילוב של הטבות מס ירוק, בשלות טכנולוגית של המערכות, אימוץ נרחב על-ידי ציי רכב, ובעיקר כניסה משמעותית של דגמים נוספים וזולים יותר שהרחיבו את ההיצע ושיפרו אותו – בעיקר יונדאי איוניק וקיה נירו, גם טויוטה CH-R. 

בשנת 2018 נרשם הישג נוסף, לראשונה הרכב הנמכר ביותר בישראל היה היברידי - יונדאי איוניק – ומסירות הרכבים ההיברידיים עלו לנתח של 14.6%. נכון להיום, מתחילת שנת 2026 ועד חודש ספטמבר נתח השוק של הרכבים ההיברידיים לבדם הגיע לשיא חדש של 32% ממסירות רכב חדש בישראל, אליהם הצטרפו דגמים היברידיים-נטענים בשיעור של 25% – למעלה ממחצית שוק הרכב. 

צילום: מערכת אוטו

אותו השם, שיטות שונות

מה שמחייב אותנו לעצור, כדי לאפס את עניין הסוגים של הנעה היברידית. 

היברידי-מתון (MHEV). מנוע חשמלי קטן הפועל במתח 48 וולט (יש מעטים עם 12 וולט) המוריד ממנוע הבעירה הפנימית מטלות כמו התנעה, הפעלת מערכות היקפיות (מיזוג, אלטרנטור), שיפור הפעולה של מערכת הדימום/התנעה, בדגמים מסוימים מוסיף להספק הכולל של המנוע לשיפור ביצועים בעומס. אין כל קשר לגלגלים.  

היברידי רגיל (HEV). זו המערכת המוכרת, כאן סוללה מעל 200 וולט – לרוב 1.5-2 קוט"ש, כעת דגם אחד עם 5.1 קוט"ש – המנוע החשמלי חזק יותר, מאפשר תנועה בחשמל בלבד לזמן קצר, תרומתו לנסיעה גדולה יותר, הוא מחובר לגלגלים ברוב הגרסאות כך שהטווח החשמלי גדול במעט והמערכת יעילה ביותר בכל הקשור לצריכת דלק. בגרסאות אחרות, מנוע הבנזין רק טוען את הסוללה ואז כאשר צריך מצטרף להנעת הגלגלים, באחרות אינו קשור אליהם כלל. 

היברידי-נטען (PHEV). מערכת זו מבוססת על סוללה גדולה בהרבה (20 עד 40 קוט"ש), מאפשרת טעינתה לפחות בזרם חילופין (AC) במקרים רבים גם בזרם ישיר (DC) להספק טעינה גדול. הטווח בחשמל בלבד גדול בהרבה, יכול לאפשר גם יומיים נסועה ממוצעת. התרומה לתוספת ההספק גדולה משמעותית. 

היברידי-נטען עם מאריך-טווח (EREV). במערכת זאת מנוע הבנזין אינו מחובר כלל לגלגלים וכל תפקידו לטעון את הסוללה.

הערה ממש חשובה. דגמים סיניים אינם מוצעים בהיברידי-מתון, כן בכל השאר ומאופיינים בכך שהמנוע העיקרי להנעת הרכב הוא החשמלי, ואילו מנוע הבנזין מצטרף רק כאשר צריך:  טעינת הסוללה, עומס, מהירות גבוהה. מנגד, בדגמים משאר מקומות שבעולם מנוע הבעירה הפנימית הוא המוביל, החשמלי מוסיף יחסית מעט.

צילום: בן חסון

ההיברידי הרגיל לסוגיו

כאמור וככלל, רכב היברידי הוא רכב המשלב מנוע בעירה פנימית (בדרך כלל בנזין) עם מנוע חשמלי המוזן באמצעות סוללה במתח גבוה. בניגוד לחשמליות מלאות, הסוללה נטענת באופן עצמאי בעיקר על-ידי מנוע הבעירה הפנימית, גם בסיוע אחזור בלימה (רגנרציה). 

מערכות כאלה מאפשרות כיום תחילת נסיעה בחשמל בלבד, גם תנועה איטית למרחק קצר. בעיר, שם הזיהום שיוצר מנוע הבעירה גבוה במיוחד, היתרון של תנועה בחשמל גדול ביותר.  

רכב היברידי רגיל מוצע בשלושה סוגים: היברידי מקביל, היברידי טורי, שילוב בין השניים. 

היברידי מקביל הוא הנפוץ ועיקרו פעולה נפרדת של מנוע הבנזין, המנוע החשמלי ושניהם במקביל. סידור זה מקובל ברוב הדגמים עם מערכות היברידיות, ומערכת הניהול אחראית למיטוב העברת הכוח לצד חיסכון. עם זאת, אותו חיבור מכני מפריע למנוע הבנזין להגיע לסל"ד העבודה האופטימלי שלו, ואילו בהיברידיות עם תיבה מרובת הילוכים קשה לסנכרן באופן מיטבי את ההילוך הנכון ביחס למהירות הגלגלים.

במערכות כאלה תיבת ההילוכים היא לרוב מהסוג הרגיל – אוטומטית פלנטרית או דו-מצמדית – אך יש גם אחרות. כך בטויוטה בה מפצל-כוח מנהל את העניינים ופעולת התיבה היא כמו ברציפה  (e-CTV).

טויוטה אייגו X

צילום: יואל שוורץ

מערכת היברידית מפוצלת או משולבת. גם במערכת מסוג זה המנוע החשמלי ומנוע הבערה הפנימית משלבים כוחות בהנעת הרכב. אך בניגוד להנעה היברידית מקבילה, מנוע הבעירה הפנימית והמנוע החשמלי יכולים לפעול כל אחד בסל"ד שונה, וכך לחלק בינם את העומס בצורה גמישה יותר מאשר במערכת המקבילה. כמובן שמערכת כזו מאפשרת נסיעה על כל אחד מהמנועים בנפרד. מערכות כאלו משמשות בעיקר בדגמי טויוטה/לקסוס, המיישמות את העיקרון בעזרת מפצל-כוח, הדומה במבנהו לדיפרנציאל קלאסי, המפצל את כוח מנוע הבעירה הפנימית בין הגנרטור והגלגלים. הגנרטור בתורו, יחד עם הסוללה, מזין את המנוע החשמלי המחובר גם כן לגלגלים. מבנה זה מנתק את הקשר בין מהירות סיבוב מנוע הבעירה הפנימית למהירות סיבוב הגלגלים, ויוצר תחושה של "תיבה רציפה" המזוהה עם המערכות של החברה היפנית. מנגנון זה פשוט יותר ליישום מאשר מערכת היברידית מקבילה, משום שאינו דורש שילוב וניתוק של מצמדים כדי לנתב את הכוח. 

מערכת היברידית טורית מבוססת על הנעה חשמלית ישירה לגלגלים כאשר מנוע הבנזין טוען את הסוללה (הקטנה). היתרונות הם אלה של מנוע חשמלי: תגובה מיידית בגלל מומנט ראוי המוגש כבר בסל"ד 0, תנועה שקטה גם בעומס, צריכת דלק מופחתת. עם זאת, המרת התפוקה מלווה כמובן בהפסדי אנרגיה, במצבים כמו נהיגה מהירה לטווח ארוך, עומס עלייה ממושך, מנוע הבנזין לא מספיק למלא את הסוללה הקטנה ו/או לפעמים הגנרטור לא מספיק יעיל, וכתוצאה מכך התפוקה יורדת, וניהול נהיגה נכונה נדרש.   

מכיוון שלהנעה בחשמל בלבד יתרונות רבים בעיקר בעיר ואילו מחוצה לה למנוע הבנזין יש עדיפות, יש כאלה המציעים גישה משולבת. במהירות איטית ועד בינונית (70-80 קמ"ש) המערכת פועלת על חשמל בלבד, ומעל לכך מצמד ייעודי מחבר את מנוע הבנזין לגלגלים המניעים באמצעות יחס העברה ישיר; במהירויות אלו העברת כוח מכנית ישירה יעילה יותר מהמרת האנרגיה לחשמל ולהנעת הגלגלים. היתרון: ניצול של כל מערכת הנעה בטווח הפעולה היעיל שלה; החיסרון: יתרון החיבור המכני מוגבל לתנאי נסיעה מסוימים בלבד.

ויש עוד סוג, ובו מנוע הבנזין מניע צמד גלגלים אחד (לרוב הקדמי), והמנוע החשמלי לרוב את האחורי כאשר צריך (אובדן אחיזה, למשל). סידור זה מעניק לרכב הנעה 4x4 עם יתרונות משלה כמו מומנט משופר, צריכה מופחתת מכיוון שברכב אין מכלולים מכניים להנעה כזו, גם בגלל שמנוע הבנזין אינו אחראי לה.

חדשות נוספות

טויוטה אייגו X

מי ההיברידית החסכונית ביותר על פי מבחני הדרכים של "אוטו”

המערך המתון, דברים חשובים

יחידת כוח היברידית היא בעיקר חסכנית בצריכת דלק, אלא שכבר ראינו כי לא כל היברידית נולדה שווה. בעיקר, קיים פער גדול בין כאלה עם מערך מתון (MHEV; ר"ת Mild Hybrid Electric Vehicle) ובין אלה הרגילות. 

עם זאת, יש אנשי מכירות שלפעמים לא מציינים את שמות המערכות, בוודאי לא את מלוא המפרט, ולמרות שהמילה המדוברת נמצאת בהגדרת שתי צורות ההנעה, חשוב להעמיד היברידית על דיוקה. 

לא רק עקרונית; גם בפועל מערך היברידי-מתון עושה אותם דברים שעושה מערכת היברידית מלאה: חיסכון בצריכה בשימוש רגיל, תוספת הספק כאשר צריך, אפילו שימוש בחשמל בלבד בנסיעה בפועל.

עם זאת, הפערים גדולים ואינם זניחים, ואם נסכם אותם במספרים פשוטים הרי פערי הצריכה עשויים להגיע ל-5 ק"מ/ל'. במספרים פשוטים  אחרים: היברידי רגיל טוב בצריכת הדלק ב-30% ביחס לרכב מקביל עם מנוע בעירה פנימית, בשעה שרכב עם מערך היברידי-מתון טוב רק ב-10%.

בהיתן ממוצע שנתי של 15,000 ק"מ, הפער עשוי להגיע ל-300 ליטרים בשנה, מה שמוצא ביטוי ב-2500 שקלים בשנה, 7500 שקלים ב-3 שנים. בהחלט ייתכן והדגם המסוים עם המערך המתון עדיף בכלל או עבור הלקוח בפרט – כלומר: כל הדברים האחרים שעושים את הרכב – אבל זהו מידע שצריך לדעת וכדאי לקחת בחשבון. 

הסיבה להטמעתן של מערכות כאלה היא שהן פתרון זול יחסית המאפשר שיפור בצריכת הדלק של צי הרכב של היצרן ומכאן הפחתה בפליטת המזהמים. מספר אחוזים שווים הרבה מאוד ליצרנים, בעיקר אירופאים. יצוין כי הסוללה הייעודית בגרסאות כאלה יקרה יחסית, החלפתה תפגע בחיסכון הנוצר על-ידי החיסכון המשופר בצריכה.  

ההמשך

בהמשך נפרסם כתבה על הנעה היברידית-נטענת, גם עם מאריך טווח, וכתבות נוספות יעסקו בביצוע בפועל: איזה דגמים וגרסאות מוצעים ובאיזה טווחי מחיר.


Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.