המבוך / חבל שהונדה לא נקטה בגישה של טויוטה

הסיבה לשינוי הכיוון היא הפער בין התחזיות לבין המציאות. משפט שכבר התוודענו אליו דרך מספר בכירים ביצרניות רכב אירופיות שהביעו אמרות דומות. כמוהם, הונדה השקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק בפיתוח פלטפורמות חשמליות, מפעלים ושיתופי פעולה, מתוך הנחה שהמעבר לרכב חשמלי יהיה חלק. בפועל, קצב המכירות נמוך יותר, והחברה נאלצה להכיר בכך שחלק מההשקעות לא יחזרו.

במסגרת העדכון האחרון, ובדיוק בהקשר זה, דיווחה הונדה על פגיעה (מחיקה) של כ-15.7 מיליארד דולר בפעילות הקשורה לרכב חשמלי, נתון שממחיש עד כמה ההימור על חשמל התברר כדמיוני. אנליסטים באירופה ציינו כי מדובר לא במקרה בודד כאמור, אלא בתופעה שהיא רק בחיתוליה, ועוד יהיו לה השפעות נוספות בשנתיים הקרובות על סוג הדגמים שהונדה תשווק.

אמריקה

בארה״ב, אולי בדומה לפרמטרים בישראל, כך לפי הניתוחים, המעבר לרכב חשמלי מתקדם אבל לא בקצב שעליו בנו היצרנים. מחירים גבוהים, תשתיות טעינה לא אחידות וחוסר ודאות לגבי ירידת ערך גורמים לחלק גדול מהלקוחות להעדיף היברידיות או מנועי בנזין.

בסין המצב מורכב יותר, שכן שם השוק מתמרץ מכוניות חשמליות מתוצרת מקומית, שמציעות מערכות מתקדמות, תוכנה שמחוברת לתשתיות ועדכונים דרך האוויר, יכולות שהפכו לדרישה בסיסית.

זה לא סוד כי יצרניות סיניות הצליחו לפתח דגמים מהר יותר ובעלות נמוכה יותר, ובמקרים רבים גם להציע טכנולוגיה עדיפה משל היצרנים הוותיקים (והמעט יהירים). אחד האנליסטים שצוטט בדיווחים באירופה אמר כי "הפער הזה הולך וגדל, ולכן יצרנים שלא נכנסו מוקדם מספיק לתחום מתקשים להדביק את הקצב".

טויוטה הזהירה, הונדה הייתה שאפתנית מדי

בתגובה, הונדה מקצצת את ההשקעות ברכב חשמלי ומתכנסת שוב סביב דגמים היברידיים, תחום שבו יש לה ניסיון רב ושבו הביקוש יציב יותר. הגישה הזו מזכירה את האסטרטגיה של טויוטה, שהעדיפה במשך שנים מעבר הדרגתי ולא מעבר חד ממדי לחשמל.

מסתכלים קדימה. אז כעת, כשכמה יצרנים נאלצים לבטל דגמים ולמחוק מיזמים, יותר ויותר קולות טוענים שהגישה הזהירה התבררה כריאלית יותר. לדבריהם, אין בכלל ספק שהריכוז לחשמל יימשך בצורה מבוקרת, אבל יהיה ארוך יותר ובעיקר יגבה מחיר גבוה מהלקוחות, שבכלל קיוו שתהיה להם אלטרנטיבה טובה לרכב עם מנוע בעירה ונתקלו בחומה של מכסים, עלויות ופיגור בתשתיות.