אלה המדינות שמרחיקות רכבים סיניים מבסיסי צבא

ישראל: יישום בפועל במרחב הצבאי

בישראל ההגבלות אינן תוצאה של חקיקה אזרחית, אלא של הנחיות ביטחוניות פנימיות. בצה״ל ובמערכת הביטחון הוחלט שלא לאפשר כניסת רכבים מתוצרת סין לבסיסים ולמתקנים צבאיים, בעיקר כאלה המצוידים במערכות צילום היקפיות, קישוריות סלולרית רציפה ועדכוני תוכנה מרחוק. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מאפייני הרכב המחובר, ולא לפי דגם או יצרן ספציפי. במקביל הודגש כי אין מגבלה על מכירת רכבים סיניים לציבור הרחב, וכי ההנחיות חלות אך ורק על פעילות בסביבה צבאית ומבצעית.

בחצר האחורית של טראמפ

בארצות הברית הנושא מטופל כחלק מעולם אבטחת התשתיות. דיונים פומביים שנערכו בשנים האחרונות במשרד המסחר האמריקני ובפנטגון הגדירו כלי רכב מחוברים כ-Endpoint, נקודת קצה שמייצרת, מאחסנת ומשדרת מידע.

בכיר לשעבר במשרד ההגנה האמריקני אמר בראיון לתקשורת הכלכלית כי “רכב מחובר אוסף נתוני מיקום, תנועה וסביבה, ומקבל עדכוני תוכנה מרחוק. כאשר מנגנוני העדכון או השרתים אינם נמצאים בשליטה אמריקנית או מערבית, מדובר בסוגיה ביטחונית ולא תחבורתית”.

בהתאם לכך, בצבא האמריקני קיימות הנחיות שמגבילות חניה ותנועה של רכבים מחוברים מסוימים בסמוך לבסיסים ולמתקני מודיעין.

הממלכה והפולנים

בבריטניה אין חקיקה ייעודית שמזכירה רכבים סיניים, אך משרד ההגנה פועל לפי הנחיות פנימיות הנוגעות לרכבים מחוברים ליד מתקנים רגישים. מכון המחקר הביטחוני RUSI קבע בנייר עמדה כי “רכבים חכמים מוסיפים שכבת איסוף מידע למרחב הפיזי. כאשר אין שקיפות מלאה לגבי זרימת הנתונים והשליטה בהם, נדרשת זהירות תפעולית”.

בפולין ננקט קו ישיר יותר. משרד ההגנה אישר שרכבים מתוצרת סין אינם מורשים להיכנס לחלק מהבסיסים הצבאיים. סגן שר ההגנה הפולני אמר בהצהרה רשמית כי “הצבא בוחן כל מערכת שנכנסת לשער הבסיס לפי היכולות הדיגיטליות שלה, ולא לפי ייעודה המקורי. רכב חכם הוא רכיב טכנולוגי לכל דבר”.

קנדה ואוסטרליה: חלק ממדיניות רחבה

גם בקנדה ובאוסטרליה ההגבלות על רכבים סיניים משתלבות במדיניות רחבה יותר לצמצום חשיפה לטכנולוגיות סיניות בתחומי ביטחון, תקשורת ותשתיות קריטיות. דו״ח של רשות הביטחון האוסטרלית קבע כי “מערכות ניידות בעלות יכולות חישה, אחסון ושידור נתונים מחייבות הערכת סיכון, במיוחד כאשר מקור השליטה והעדכונים אינו מצוי בתחום שיפוט מקומי”.

מדינות נוספות בוחנות מהלך דומה

מעבר למדינות שכבר יישמו מגבלות בפועל, קיימות מדינות נוספות שבהן מתנהל דיון פעיל סביב כניסת רכבים סיניים לאזורים צבאיים וממשלתיים. בגרמניה ובצרפת הנושא נבחן במסגרת הערכות סייבר פנימיות של משרדי ההגנה, בעיקר בהקשר של רכבים מחוברים בעלי מערכות צילום וקישוריות מתקדמת.

גם ביפן מתקיים דיון על סיכוני אבטחת מידע ברכבים חכמים, כחלק ממדיניות לאומית להגנה על תשתיות חשובות. גם בדרום קוריאה נבחנות בשלב זה הנחיות פנימיות לצבא, בדגש על חניה ותנועה של רכבים מחוברים ליד מתקנים רגישים. לפי שעה, לא הוטלו איסורים מאוד מחמירים, אך גורמי ביטחון במדינות אלה מציינים כי הנושא נמצא במעקב צמוד.

כל המהלכים הללו, כך נראה, אינם נובעים מטענה לאיכות ירודה של הרכב או לבעיית בטיחות. לראייה, בשוק האזרחי הרכבים הסיניים ממשיכים להימכר ללא מגבלות מיוחדות ואין עדיין מידע על משהו מחוץ לשימוש המסורתי. ההבדל מתחיל כנראה בשערי הבסיסים, שם השיקול המרכזי הוא שליטה במידע ובמערכות התקשורת.