המיליארדים שנשרפו בדרך לחשמל

לפי מנכ"ל הקבוצה, אנטוניו פילוסה, "המעבר לחשמל אינו מבוטל, אך יבוצע בקצב מתון יותר. לדבריו, תמהיל ההנעה העתידי יכלול בשנים הקרובות דגש מחודש על מנועי בנזין, היברידי והיברידי נטען, על רקע ביקוש נמוך מהתחזיות לדגמי BEV".

פער בין תחזיות למציאות

הנתונים תומכים בגישה מאוד זהירה של היצרנים. מדוע? בשנת 2025 שיעור המכירות של מכוניות חשמליות חדשות באיחוד האירופי לא חצה את רף 17.4 האחוזים, נמוך משמעותית מהתרחישים שעליהם התבססו תוכניות השקעה עצומות ומרחיקות לכת. במקביל, בארצות הברית נרשמה נסיגה בתמיכה הממשלתית בהנעה חשמלית, מה שהשפיע על תוכניות דומות גם שם.

הבעיה אינה מרוכזת רק בירידה בקצב המכירות. חלק ניכר מההשקעות שבוצעו בשנים האחרונות "אינן ניתנות להסבה מלאה", כך אומרים מומחים בגרמניה, בין אם מדובר בפלטפורמות ייעודיות לרכב חשמלי, מפעלים שתוכננו לייצור סוללות או חוזי אספקה לטווח ארוך. ביטול או הקפאה של פרויקטים כאלה מייצרים הפסדים באופן מיידי. כלומר נזק בטווח קצר.

גלובלית

סטלנטיס היא לא היחידה שביצעה שגיאות מסוג אלה. פורד העריכה כי שינוי האסטרטגיה שלה יעלה כ-17 מיליארד יורו, לאחר עדכון יעדי הייצור החשמלי וצמצום השקעות בדגמים מסוימים. ג'נרל מוטורס דיווחה על פגיעה חד פעמית של כ-6 מיליארד דולר בעקבות ביטול ודחייה של דגמים חשמליים לשוק האמריקאי.

גם פולקסווגן מפנה מחדש עשרות מיליארדי יורו לפיתוח מנועי בנזין והנעה היברידית, תוך בחינה מחודשת של רווחיות רכבים חשמליים, במיוחד במותגי הפרימיום. גם מרצדס דחתה את יעד המעבר המלא לחשמל והאריכה את חיי מנועי הבעירה עד העשור הבא.

בסיכום, תעשיית הרכב אינה נסוגה מהחשמל, אך משנה קצב. ההנעה החשמלית נשארת יעד ארוך טווח, אולם בטווח הבינוני חוזרת התעשייה למסלולים קצת יותר מסורתיים ופחות חד כיוניים, במיוחד ניכר שזו אמירה שמנסה לגשר בין הרגולציה שכל רגע משנה את דעתה, כלכלה וביקוש צרכני.